לקראת דבריו של הרב שפירא לחץ כאן.
תגובה ראשונה – לחצו על התמונה ע"מ להגדיל:
תגובה שניה – איתי מ' בא בביקורת לא על הרב שפירא לבדו אלא על הארגונים שהותקפו על ידו:
מסיבות השמורות עמו, כבוד הרב שפירא בחר לאחרונה בכנס של "תנועת עזרא" לירות לעבר כל הכיוונים ולנסות להוקיע קבוצות רבות המזהות עצמן כחלק בלתי נפרד מהציונות הדתית. בעקבות דבריו החריפים לא איחרה לבוא תגובה מצד הקבוצות המותקפות אשר אין ספק כי לכל הפחות זירזה את פרסום ההבהרות "המרככות" מצדו של הרב שפירא.
למרבה האכזבה, כל קבוצה מותקפת בחרה להגן על הלגיטימיות של עצמה בלבד מבלי לראות את המכלול. כך נוצר מצב מוזר שבו הרב שפירא הגיע להסדר טיעון עם מרבית הקבוצות המותקפות תוך הסכמה הדדית שבשתיקה כי רק ההומואים והלסביות הדתיים (או כמו שהרב שפירא כינה אותנו "החד מיניות") ישאו מעתה בנטל כתב האישום החריף של הרב על "ערעור קדושת הבית היהודי, קדושת הצניעות והטהרה בישראל, ניאו רפורמיות והחטאת הרבים". כשם שממשלות ישראל שואפות לגבש "עסקת חבילה" כלכלית במשק עם הגורמים הרלוונטיים תוך פגיעה בד"כ באוכלוסיות חלשות הנשארות מאחור ולא נכנסות לחבילה כך למרבה הצער הגיעו אתמול הקבוצות המותקפות לעסקת חבילה במשק הדתי בה בתמורה לשתיקתם בעניין ההומואים והלסביות הדתיים הרב שפירא בתורו ביצע הבהרות הנוגעות לעניינן בלבד.
נראה שהרב שפירא בדבריו הבין את מה שהקבוצות שתקף לא מבינות. הרב שפירא בדבריו החריפים תיאר את הפעילות של הארגונים כחלק מגל, מרפורמה ומזרם חדש של שינוי. יש צדק רב בדבריו. כך למשל, אין ספק כי ההתקדמות החיובית של נשים בחברה הדתית (רבות בזכות ארגון "קולך") הופכת את החברה הדתית לחברה אנושית וסובלנית יותר כלפי האחר, דבר המאפשר התקדמות קבוצות אחרות. הדבר המפחיד את הרב שפירא יותר מכל הוא הזרם ופחות כל קבוצה פרטנית בתוכו, זאת מאחר שרק לזרם יש את הכוח ואת העוצמה לחולל שינוי אמיתי בחברה הדתית.
בכך שכל קבוצה בחרה לדאוג אך ורק ללגיטימיות של עצמה תוך הפקרת ציבור ההומואים והלסביות הדתיים אשר נמצאים בכל קבוצה (כולל בישיבת ההסדר ברמת גן) הרב שפירא השיג את מטרתו ובעזרת הרצאה חריפה אחת בתנועת נוער הצליח להחליש את זרם השינוי כולו. אומנם כל הקבוצות המותקפות מלבד ההומואים והלסביות הדתיים זכו ללגיטימציה מחודשת מהרב שפירא, אך בעיניי מדובר בחיבוק דוב והדרך להשגתה אינה לגיטימית.
היום אלה אנחנו, מחר אלה אתם.
2 תגובות
בסע"ד
זעזוע
אני מזועזע מההתרחשויות האחרונות.
איך אפשר לעצור רב? ועוד רב?
הרב שפירא כתב ספר הלכתי: הלכות הריגה.
הספר מתחיל מאיסור רציחה וממשיך למצב מלחמה בו מותר להרוג אזרחים גויים המפריעים למלחמה.
ארגונים דתיים עתרו נגד הרב והרב נעצר בצורה מבישה בשעת בוקר מוקדמת.
העותרים ובראשם איש אקדמיה מגיבים בכאב ובזעם על הספר: 'זה לא רב, זה """""!! זה לא ספר הלכה! זה ספר הסתה לרצח אזרחים חפים מפשע!!'
גם מספר רבנים חתומים על העתירה למעצר הרב שפירא והקוראת להחרים את ספרו.
הרב שמואל אליהו בתגובה: המדינה מכריחה אותנו להכריז עליה כלא מחייבת הלכתית ונוגדת ההלכה.
הרב יעקב אריאל: חלק מהציבור הדתי לצערנו – """".
ומה הלאה? האם נהפך למדינה אנטי-דתית? מדינה העוצרת רבנים העומדים על עקרונות הדת ולא מוותרים על שום הלכה. מדינה העוצרת אנשים דתיים המתנגדים לחלק מחוקיה.
גם המוהרא"ש ברח מפחד השלטונות, וגם הרב מלמד נעצר ושוחרר.
גוש קטיף – המפעל ההתיישבותי הגדול של אנשי הרב קוק וממשיכיו נחרב ונהרס – בידי המדינה, ואנחנו מלאי מוסר.
עמונה – אנשים נחבטים ומופקעים באבנים. אנחנו כמו ערבים עוינים.
מלאי מוסר: איך אפשר לפגוע בערבים?? אנחנו מטומטמים!
הערבים הם הפוגעים. מדוע לא להאמין בבורא עולם שנתן לנו הארץ לעולם והשולח שליחים להזכיר לנו חטאים?
עד מתי נחיה? עוד מעט מתים. שמיים מלאים עבים ערפיחים אפורים. הורסים העולם היפה שקבלנו: 'תן דעתך שלא תקלקל'. מזהמים, מקלקלים, הורסים ושונאים.
אוי ואבוי. עצוב.
אנשים נהרגים ונרצחים ואין פוצה פה ומצפצף. נשיאים מכריזים הכרזות זעם ומוות ואנחנו שותקים ומקבלים כעבדים נרצעים. לא מגיבים. העיקר שאנחנו לא נהיה הרעים.
איך עשיתם לנו כזאת ועוד ללא רחמים וחמלה. על אלה אני בוכיה. על שבר בת עמי. העם מחולק ושבור לרסיסים. עשרות מפלגות ומנדט אין. לזגזג בין האמונה והכפירה בין שפלת החוף להר ובין העמק- למדבר.
די לשנאה!!!!!!!!!!!!
די!!
שבו ותחשבו רגע: את מי אנו אוהבים באמת? מה חשוב לנו בחיים? מה אנו רוצים?
אנו עם ישראל. לא ניתן להשוות רב לקאדי ולא מתנחל למחבל. אנו עם אחד!
יהודי אוהב יהודי, גם אם הוא לא דתי וגם אם הוא חרדי, זה לא משנה.
ה' בחר בעם ישראל ונתן להם תורתו. יש המתכחשים לה' – אך זה בגלל ביטול הנבואה וההתגלות הברורה. אין שום הפרדה בין יהודי ליהודי. הרעות הקורות אותנו מקורן בפילוג וצריך להתאחד.
די עם השנאה והמריבה העמוקה. כל הויכוחים צריכים לנבוע מתוך אהבה. חשוב לנו בחיים שנהיה משמעותיים ולא נהנתניים זמניים. אנו רוצים תכלית ברורה ומטרה. לא להתכחש ללב.
רק שתדעו – זה כואב לי מאוד! אני אוהב אתכם!
יעקב