מאמר שני מתוך גליון חברותא בריש גלי תשע"ג:

המזמור בתהילים ק"כ מתאר את הלשון הפוגענית כחיצי גיבור וכגחלי רתמים:

(א) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת … בַּצָּרָתָה לִּי קָרָאתִי וַיַּעֲנֵנִי:

(ב) … הַצִּילָה נַפְשִׁי מִשְּׂפַת שֶׁקֶר מִלָּשׁוֹן רְמִיָּה:

(ג) מַה יִּתֵּן לְךָ וּמַה יֹּסִיף … לָשׁוֹן רְמִיָּה:

(ד) חִצֵּי גִבּוֹר … עִם גַּחֲלֵי רְתָמִים:

התלמוד הירושלמי (פאה פרק א') מבאר את הדימוי הזה:

'חצי גבור שנונים עם גחלי וגו' –

כל כלי זיין מכין במקומן וזה מכה מרחוק,

כל הגחלים כבו מבחוץ כבו מבפנים ואלו אף על פי שכבו מבחוץ לא כבו מבפנים.

הפגיעה של הלשון, כך לפי הירושלמי, שונה בשני ממדים מכל הנזקים האחרים של אדם באדם.

הממד האחד הוא ההיקף. אדם מכה את חברו או פוגע ברכושו – הפגיעה ניתנת למדידה. פגיעה של מילים דומה לזריקת חץ המכה למרחוק. אינך יודע באיזה מקום פגעת. מילות הרוע שלך עשויות להתגלגל מעבר למקומך ומעבר לזמנך – גם שנים רבות אחרי הפגיעה החץ עוד משוטט באוויר ומרעיל אותו.

הממד השני של הפגיעה היא מידת העומק שלו. פגעתי בממון חברי – שילמתי והתפייסנו. פגעתי בשמו או במעמדו – הרי זה כמו "גחלי רתמים – אף על פי שכבו מבחוץ , לא כבו מבפנים".

המשנה במסכת בבא קמא (פרק ח') קובעת את סדרי תשלומי הנזיקין לאדם החובל בחבירו. לאחר השלמת נזקי הממון קובעת המשנה שיש עוד סעיף אחד שבלעדיו התיק אינו סגור:

[ז] אף על פי שהוא נותן לו אין נמחל לו עד שיבקש ממנו

המשנה הזו נתקבלה להלכה ב'שולחן ערוך', הלכות 'חובל', סימן תכ"ב:

החובל בחבירו, אף על פי שנתן לו ה' דברים, אינו מתכפר לו עד שיבקש ממנו וימחול לו.  ואסור לנחבל להיות אכזרי מלמחול כי אין זה דרך זרע ישראל…

על הלכה זו מעיר הרמ"א בהגהתו: "ועיין באורח חיים סימן תר"ו. "ברמיזה קלה מפנה אותנו ר' משה איסרליש להלכות יום הכיפורים שם הוא עצמו כותב כלשון הזו:

ואם הוציא עליו שם רע, אינו צריך למחול לו.

מקורה של הערת הרמ"א היא בתלמוד ירושלמי לפרק שמיני במסכת בבא קמא שם אומר רבי ייסה שאם הוציאו על אדם שם רע – "אין לו [=למוציא] מחילה עולמית".

הפרשנים דנו בדברים אלו של הירושלמי וביקשו לנתח את טעם האמירה הקשה הזו – "אין מחילה עולמית". רבי יואל סירקיס, בהגהות הב"ח על הטור (סימן תר"ו) מבאר שהאדם שהוציאו עליו שם רע, אינו מחוייב למחול, כי השם הרע אינו פוגע רק בו אלא בכל הדורות שיבואו אחריו ממנו. על זה הוא אינו יכול למחול.

נימוק אחר מופיע בפרשנים והוא שהמחילה על פגיעה בשמי או בכבודי אינה מחילה של ממש אלא מן השפה ולחוץ.

ההלכה הזו היא יישום ממשי של הפסוק "חצי גיבור … עם גחלי רתמים".

בעולמנו הווירטואלי הפגיעה של "חצי גיבור" הפכה להיות זמינה יותר וקלה יותר. מספיקה לחיצה קלה על המקלדת – וכבר נשלח החץ ופגע. הקלות הבלתי נסבלת של הפגיעה בשמו הטוב של אדם, במעמדו, באינטימיות שלו גורמת לזילות גדולה בשמירת ההלכה הזו. "לא התכוונתי" / "דברי הוצאו מהקשרם" ועוד כהנה וכהנה מילות הדיפה של כתב האישום על הפגיעות הרעות של המילים הקלילות. תמיד שמירת הלשון הייתה משימה קשה. היום, בעידן הנגישות הבלתי מוגבלת של הידע והחשיפה המוחלטת של האדם לכל אתר – הופכת משימה זו לכמעט בלתי אפשרית. אנו רוצים להשתמש בלשון לטובה, לנחם ולחזק, לעודד ולהעצים. אין זה ייעודו של אדם לשתוק ולברוח מחברת המדברים. הדיבור היא סגולתו של אדם וזהו מיתוגו מכל הנבראים: בכוח הדיבור אנו מביעים ומתפללים ולכן ייקרא לנו "מבעה" (בבא קמא). אלא שחיים ומוות ביד הלשון.

עוד יתרון לו לבעל ה"חץ השנון" – הוא לא רואה את פניו של הנפגע. זוהי פגיעה בהטלה רחוקה המכוונת אל אויב שסימנתי בלי שראיתי מעולם. הכל יודעים שהפגישה של אדם בפניו של אדם מרסנת את השנאה ומקרבת את הרחמים. אחי יוסף הקפידו לראות אותו מרחוק, "ובטרם יקרב אליהם" – גזרו את דינו. לו היו רואים את פניו ושומעים את קולו – לא היו יכולים להשליכו מעליהם, הלוא אחיהם הוא!

כך היה וכך יהיה. כשרוצים לקיים מלחמה אידיאולוגית – מוחקים את הפנים. משליכים חיצים שנונים במקלדות ומוחקים שמות של אנשים וקבוצות המאיימות על האידיאה שלנו. זוהי עבירה שאין לה תיקון, ממנה "אין מחילה עולמית" כי מי ימחול? הלא הנפגעים פזורים בכל מקום.

התיקון הגדול הוא בראיית פנים. בשמיעת הקול ובמגע. כשנמצאים בקרבה לא משתמשים בחיצים אלא מדברים. במקום שיש דיבור מתחילה להירקם האחווה וממנה נולד שלום גדול בין אדם לאדם.

אני מתפלל שנוכל לעמוד בפתחו של יום הכיפורים, לאחר שהצלחנו להתגבר על הבושה ולבקש מחילה מכל אלה שפגענו בשמם ובכבודם, נשכיל לראות פנים ולהכיר שמות שיעזרו לנו להיכנס לעיצומו של יום בחסד וברחמים.

—

הרב ד"ר בנימין (בני) לאו הוא רב בית כנסת 'רמב"ן' בשכונת קטמון בירושלים, ראש בית המדרש לצדק חברתי, ומראשי בית המדרש בבית מורשה.

כתבות נוספות בגליון תשע"ג של "חברותא בריש גלי" יפורסמו בימים הקרובים:

• למילים שלכם יש משמעות – דניאל יונס יו"ר חברותא
• הוכח תוכיח – הרב יהודה גלעד
• מחירה של אדישות – הרב סטיב גרינברג
• שלב א – יעל משאלי
• לכו בנים – חיים אלבום

עיזרו לנו בהפצת המסרים ובחלוקת הגליונות – למילים הללו יש משמעות, תנו להן הד!