
קראתי בהתלהבות רבה על המניין הגאה ביום הכיפורים הממשמש ובא. בהתלהבות רבה כל כך שחיפשתי כל רסיס מידע על התפילה המתוכננת, כל תגובה או פרסום, אם בעמודי החדשות, הפורמים או הבלוגים. ההתרגשות שאחזה בי כמעט יצאה מכלל שליטה שהייתי חייב לשים את מחשבותיי על המקלדת לפני שלבי יתפקע.
אני מבקש להביא נקודת מבט נוספת שנדמה לי שעדיין לא הובאה אל הכתב, אם כי אני משוכנע שרבים הגו בה.
לאחר שנים שבהם כף רגלי לא דרכה בבית הכנסת, לא בכוונה ולא בטעות, ביום כיפור לפני חמש שנים לבשתי את חולצת השבת היחידה שנשארה לי וצעדתי אל תפילת כל נדרי של קהילת "בית שמחת תורה", הקהילה הגאה של ניו יורק. ולא שמאז הפכתי להיות אחד מל"ו צדיקים, אבל מאז לא עזבתי את הדת שוב.
לכן חשוב לי לחלוק את החשיבות של קהילה גאה, מניין גאה, ובמיוחד תפילת יום כיפורים גאה.
אקדים ואשיג על גישתי: גישתי ואני אינם אורתודוקסים, ולכן לא מן הנמנע, ואפילו מן הראוי, שלא נתאים לכולם.
אוסיף שקהילת "בית שמחת תורה" היא עוד פחות אורתודוקסית ממני, הרבניות הן נשים, התפילה מונהגת על ידי חזן ומקהלה, ואלו רק הדברים על פני השטח. אך דווקא ומשום כך אני טוען שהמניין הגאה ביום כיפור הוא חשוב מעין כמוהו.
לי לא די שבעזרת עבודת הקודש שרבים מבני הקהילה שלנו עושים בבתי הכנסת בעיר, בשכונה ובישיבה, בשקט-בשקט (או לפעמים ברעש גדול) חברינו לספסל בית המדרש, השכנים ממול ואפילו לפעמים הרבנים משנים את דעתם על הנושא ההומוסקסואלי. אני רוצה יותר מכך.
אני רוצה שנאמר לחברינו ולשונאינו שאנו לא רק נשב במקום המיועד לנו בתרשים הימים הנוראים של סדר הישיבה, אלא אנו נהיה הראשונים. אנחנו נוביל. אנחנו נהיה בעלי תפילה, נחזן, נעלה לתורה, נתקע בשופר, נזמין את העם כולו להתפלל עמנו.
כדי שידעו שאנו לא רק יהודים, אנו יהודים גאים. המניין הזה הוא מצעד הגאווה שלנו, כי הרי מה היא הדרך שבה היהודי מביע את עצמו אם לא על-ידי קיום מצוות ותפילה?! ומדוע שלא נבטא את היהדות שלנו בצורה הגאה ביותר שיש – בתפילה גאה. זוהי לא התרסה, זוהי הבעת עמדה.
יום כיפור מצליח למשוך אל בתי הכנסת יהודים רבים שלא מגיעים אליו בשאר ימות השנה. היום האחד הזה בשנה נשאר אחד מהמסורות היחידות שכמעט העם כולו משתתף בו. טוב שיהיה מניין גאה ליברלי בארץ ישראל, אך חשוב ואפילו הכרחי שיהיה זה מניין גאה אורתודוקסי. יהודי הנכר היו הראשונים לייסד קהילות להומואים ולסביות, אבל הבשורה על קהילה אורתודוקסית גאה חייבת לצאת מארץ ישראל.
ועדיפה שעה אחת קודם.
כמה מהכותבים בחרו להתמקד בשורה החשובה מכל נדרי "אנו מתירין להתפלל עם העבריינים".
ואני ביום הכיפורים הזה רוצה לעלות שתי שורות מעלה ולקרוא בקול גדול "על דעת המקום, ועל דעת הקהל", ולדעת שדעת הקהל נוחה ממני.
שאיש לא נע באי-נוחות בכיסאו מכיוון שהושיבו אותו ליד הפייגלֶה של הפוגלמנים.
אני רוצה להתפלל "בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה", ולא לחשוש שאם אעזוב לרגע את הכיסא שלי לא יהיה לי איפה לשבת כשאשוב.
יום יבוא ועשרה יהודים יתאספו למניין ובאמת לא תהיה ביניהם מחלקות, אבל עד אז, לפחות פעם בשנה, ביום שבו הקשר שבין תפילת יחיד לתפילת רבים הוא כל כך מהותי ורגיש, אני רוצה להיות חלק מהקהל.
בעוד כמה ימים אתם תעשו היסטוריה. המניין הגאה הראשון של יום כיפור יתחיל במילים "אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה".
כמה שעות לאחר מכן אני אצעד אל תפילתי שבו נוכחים מדי שנה בשנה אלפי (רבבות!) מתפללים, ולבי יצהל משמחה ומגעגוע לארץ ישראל. כיממה לאחר מכן אני אחתום את תפילתי במילים "בשנה הבאה בירושלים הבנויה", והפעם אני אדע שליהודים כמוני יש מקום 50 דקות מירושלים.
גמר חתימה טובה
12 תגובות
בתור חברה ב"בת קול" היושבת בגולה, אני יכולה לאמר לכם, שאני די אכולת קנאה על האפשרות שפתחתם לקרבה אמיתית לקב"ה בלי הצורך להצטופף בארון אלא עם האפשרות לעמוד מולו כשהוא פתוח לא בגאוה אלא באהבה.
ורציתי להוסיף גם יישר כוח גדול למארגנות.
אסף – כל הכבוד על המילים!!! מסכים עם כל מה שכתבת….גמר חתימה טובה איש!
חשוב לי לציין שאני לא "נגד העובדה ש(המניין) אינו אורתודוקסי לחלוטין" אלא שאני חושב שיש חשיבות רבה לכך שיהיה מניין אורתודוקסי. לדעתי יש מקום לכולם
מקווה שבאמת יבינו בעולם כולו שיש מקום לכל אדם
חתימה טובה אסי
אני לא ממש מבין את הצורך בתפילה אורתודוקסית. הייחוד בתפילה שאני מכיר הוא שהאורתודוקסים נגד שיוויון וישיבה בתפילה משותפת. קהילות המגדירות עצמן קונסרבטיוויות ואחרות מתפללות בדיוק אותו נוסח והישיבה מעורבת ופחות מדברים בניהם. הקריאה של אסף ניראת כקריאה לילדות ולבית אבא בבקשת הנה אני, ואני לא שונה מאז. …והוא צודק
שיהיה בהצלחה
צריך שיותר אנשים יידעו על מה התכנית ליום הכיפורים מבחינת מיקום התפילות וזמנים.
רעיון מצויין – ושיהיה גמר חתימה טובה
והנה מה שכתבה לי חברה ב"תרצה" כשהיא קראה את תגובתי למנין הזה באי מייל של תרצה:
hi. what great news! another reason for gay men and women to consider making aliyah!
i, for one, do not know what i going on in israel in the gay community because i do not know enough hebrew to read the online websites or news. so thanks for the update. what a concept: to be able to daven with a clear head and an open heart! thanks for the news
גמר חתימה טובה
תודה חברותא
איזו הקלה
לדעת שיש לי מקום להתפלל בו ביום כיפור בחברותא ובשותפות עם הקרובים לי בדרכם
אסף היקר,
כל מילה דורבנית…
אוהבת, ושתהייה גמר חתימה טובה , גאה, אצלכם שם ופה אצלנו…
אני מאוד אוהב את ירושלים. אני מרגיש בה הכי קרוב. גדלתי בה ואין עוד עיר כמוה.עדיין לא מצאתי ביכנ"ס בירושלים שלא ארגיש בו נטע זר. אני מאמין באלוהים כל ימי חיי ושומר על אורח חיים דתי כזה או אחר. בשנים האחרונות אני גר בניו יורק ומשתייך לקהילת "בית שמחת תורה" (CBST) וזו בעצם הפעם הראשונה שאני לא מרגיש נטע זר בביכנ"ס.
אני מברך על היוזמה למנין גאה בארץ ומקווה שהמנין יסחוף אליו גם קהל סטרייטי שפוי (בניו יורק מגיעים לטקס הגאה המון סטרייטים משפחות וכיו"ב)
אבל אני מניח שיש עוד זמן עד שזה יקרה וממילא רק אם המנין לא יהיה אורתודוכסי. אני פעם ראשונה באתר וממה שהספקתי לקרוא ראיתי שיש הרבה דעת ודין על הדרך בה גייז דתיים צריכים לחיות ולנהוג וגם נתקלתי בדף שמדבר על "טיפולי המרה". אני מתגעגע מאוד לירושלים, אבל זו ירושלים אחרת.
אספי, אותך אני אראה בCBST.
גמר חתימה טובה לכולם.
65 דקות מירושלים, לפחות.