לעדכונים על פעילויות ואירועים:

ביקור בעולם האמתי – תגובה למשה פייגלין

zeev_shveidel
זאב שביידל

בעבודה שלי כמטפל אני נתקל לעתים קרובות באנשים שמתקשים להתמודד עם המציאות. לטעמם החיים המציאותיים הם קשים או מתסכלים מדי, ולכן הם מפתחים מגוון מנגנונים שיאפשרו להם לברוח מן המציאות. לעתים קרובות מדובר בדברים פרימיטיביים מאוד – אלכוהול, סמים, אך יש גם צורות מתוחכמות יותר של בריחה מן המציאות. הן קשות יותר לגישה הטיפולית, כיוון שאלו שמשתמשים בהן משוכנעים לגמרי שהכול בסדר והם אף נוטים לראות עצמם כאנשים מפוקחים במיוחד. בזמן האחרון נתקלתי בצורת התמודדות כזו אצל שני אנשים די בולטים: הרב הצבאי הראשי הרב רונצקי וראש חטיבת "מנהיגות יהודית" בליכוד משה פייגלין. כיוון שמדובר באנשים נושאי תפקידים ציבוריים, מעניין לעקוב אחרי דרך החשיבה שלהם.

לא מכבר הביע הרב רונצקי "מורת רוח" מפרסום של גיליון העיתון הצבאי "במחנה" המוקדש לחודש גאווה. לפי מה שפורסם בתקשורת, הגיליון קומם את דעתו של הרב כי הוא "מדובר בנושא לא ראוי" (מדוע?) וב"עניין שלא משקף את ההווי הצה"לי" (מדוע לא?). הדבר זכה לביקורת מאד מתונה ואגבית מצד מספר דוברי מהקהילה הלהט"בית, אך זה הספיק כדי שמשה פייגלין יחלץ חושים להגנתו של הרב רונצקי. פייגלין היה מוכן אפילו לסלוח לרבצ"ר את מה שנראה בעיניו כפשע לא יכופר – אי תמיכתו של הרב הראשי לצה"ל בסירוב הפקודה ההמוני – כדי לנגח את התנועה ההומו-לסבית.

תגובתו של פייגלין מלמדת רבות או אופי החשיבה ועולם המושגים של האיש. מדובר בבן אדם שעולמו מתחלק בעיקר לשחור (מאוד) ולבן (מאוד). בחלק השחור נמצאים המון אנשים רעים שעשו יד אחת כדי לקעקע, לערער, להרוס, להשמיד, לאבד, למחוק, לנתוץ, לשבור, להחריב, לכתוש עד דק ולהעלים מעל פני האדמה את היהדות, את הציונות, את עם ישראל ואת כל מה שיקר וקדוש לנו. ברשימת הכבוד הזו נמצאים השמאל, כותבי "במחנה" (לפחות אלו שהלכו אחר כך לצד הפוליטי השונה מזה של פייגלין), שופטי בג"ץ, תקשורת, קהילה הומו לסבית – סליחה, אוסף של סוטים שמאלנים שיצאו מהארון וקוראים לעצמם "קהילה" – והרב רונצקי אחרי ההתנתקות ולפני שהוא גינה את גיליון "במחנה". במחנה השני (הטוב) נמצאים משה פייגלין, שותפיו לדרך המנהיגות היהודית הרב רונצקי בגרסה שאחרי. מעטים מול רבים. דוד מול גדוד גליתים.

תיאור כזה מעיד בראש ובראשונה על תפיסת מציאות לקויה או על נטייה להיסטריה. ארבעה עד חמישה אחוזים מהומואים ולסביות באוכלוסייה שכרבע מהם מעיזים לצאת מהארון ולדרוש לעצמם תנאי חיים וקיום שווים לאלו של פייגלין מעוררים אצלו תחושה כאילו שחונטה שמאלנית-הומואית כבר מכלה כאן כל חלקה טובה. והעיוות המציאות הזה רק צובר תאוצה. חיילים וקצינים הומו-לסביים שמתגייסים לצה"ל כדי להגן על המולדת עושים זאת, לדעתו של פייגלין, כדי לערער על עצמתו של הצבא ועליו לחזור ולהוקיע אותם משורותיו (כמו שזה עדיין נעשה בארה"ב עת מספר מומחי מודיעין דוברי ערבית הורחקו מהשירות הצבאי על רקע נטייתם המינית, זמן קצר לפני אסון התאומים). אנשים הומו-לסביים שיוצאים מהארון כי קצה נפשם בחיי השקר והעמדת הפנים והם רוצים קבלה של המשפחות והקהילות שלהם – עושים זאת, לשיטתו של פייגלין, כדי לערער את מושגי המשפחה והקהילה. הומו לסביים הדתיים שיוצאים מהארון אך ממשיכים לדבוק במסירות נפש ובדבקות יתרה באורח חיים של שמירת המצוות – עושים זאת לשיטתו כדי לערער על התורה. וכל זה בסיוע של הכוחות הבין-לאומיים והפוסט מודרניים שמטרתם לקעקע, להרוס וכו'.

מעט משעשע לראות את פייגלין מנסה להתפלפל בפלפולים בריסקאיים כדי להסביר לנו שחילול השבת ההמוני שרוב עם ישראל עושה בפרהסיה מבלי משים ופעמים רבות בחדווה רבה (ע"ע אצטדיון טדי בשבת) זה שום דבר מבחינת כושר ההרתעה הלאומי והחוסן הנפשי. ושוב, פייגלין כבר חילק לחילונים, לחרדים, לעם ישראל ולעצמו את התפקידים במחזה שהוא חיבר: חמור של משיח, הרסן של החמור והרוכב השקוע בבוץ. אתם רוצים לנחש מי בתפקיד המשיח? רמז, זה לא הרב רונצקי.

כדאי שמר פייגלין יתחיל להכיר מעט את המציאות של עם ישראל שאותו הוא מתיימר להנהיג ולהוביל. כדאי שהוא ילמד שהתנועה ההומו-לסבית הגיעה להישגיה לא בזכות שיתוף הפעולה עם המאפיה הפוסט-מודרנית העולמית שכיכובו של בג"ץ, אלא בזכות העובדה שאנשים הומו-לסביים אוזרים אומץ יום אחד בחייהם ויוצאים מהארון. בכל מקום שהם, ולא רק בתל אביב. בירוחם ובדימונה, בפתח תקווה וברמת גן, בירושלים ובחיפה. וגם בעפרה, אלקנה ונווה צוף. בצבא ובאוניברסיטה (כולל בבר אילן). בתקשורת (וממש לא רק שמאלנית), בפוליטיקה ובהתיישבות. בכל מקום שהם.

וכשאנשים לומדים שההומוסקסואל הוא לא סוטה חולה מסוכן ושמאלני משיינקין עם טייץ וורוד, סטיקרים של מר"צ וגדל גאווה – אלא שָׁכֵן, חבר, שותף לעבודה, חברותא או בן משפחה – היחס משתנה. בעקבות הטבח שביצע אלמוני במועדון הנוער הגאה בת"א התופעה אף גברה בעקבות החשיפה הנוראה והקהילה הגאה זכתה הפעם לחיבוק גם של לימור לבנת וגדעון סער. אני חושב שכדאי למר פייגלין, וגם לרב רונצקי, לערוך היכרות קרובה יותר עם המציאות שאותה הם מתכוונים להוביל.

את עם ישראל קשה לרמות. הוא מאמין בסיפורים שהומואים ולסביות רוצים לערער משפחה וקהילה בדיוק כמו שהוא מאמין בשלום של אוסלו, בסירוב פקודה המוני ובחירתו של פייגלין לראשות הממשלה.

סדנת כתיבה מונחית

לכתוב את מה שבפנים. את מה שלמדנו להשתיק ולהפנים. לא להדחיק, לא להחליק, אלא לחלוק את שעל הלב. שכבר למד לכאוב אך גם להתאהב.

קרא עוד »

ליין אוי גיי זמיר

מקוות שהתעוררתן חמודות מתוקות, כי אחרי המסיבה מוש מוש מוש שהיתה לנו קשה לקום!! אריאלה רשף המדהימה עלתה והרימה לנו את הרחבה, ו100 חברותות פיזזו אמש במועדון ה"אמור" בתל אביב, עד שהמנהל בא ואמר "רבותינו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית". אוי גיי זמיר 2 – הייתם מדהימים והיה מדהים! תודה שבאתם ונתראה במסיבה הבאה

קרא עוד »

סדרת ארון הקודש

"ארון הקודש”
היא סדרת רשת דוקומנטרית שיצרה הבמאית וחברת הקהילה מורן נקר, על להט”בים דתיים שתעלה בתאגיד השידור הציבורי “כאן”. כל פרק מתמקד בדמות, זוג או משפחה בשלב אחר בחיים. הקרנת הסדרה מביאה תיעוד אינטימי של אנשים המתמודדים עם המפגש בין נטיה מינית וזהות מגדרית ובין אמונה ואורח חיים דתי, דרך רגעים משמעותיים וטקסים דתיים, משפחתיים וזוגיים.

קרא עוד »

אני חושב שהמילה שחיפשת היא "קוויר"

הרב אברהם סתיו, אני חושב שהמילה שחיפשת בפתיחת דבריך היא קוויר (או אולי גיי באנגלית), אדם שהוא חריג מהציפיות הסיס-הטרו-נורמטיביות של החברה שלנו, ולא המילה הומו או הומוסקסאול. כשאנשים להט"בים מזדהים עם דמויות כמו בובספוג או אלזה "ומשייכים" אותן לקהילה הגאה הם לרוב לא מסווגים אותם מבחינת נטייה מינית או זהות מגדרית, אלא מצביעים על חוויה משותפת. בדרך כלל החוויה הזאת לא תהיה של אחת הזהויות הכלולות באותיות להטבא"ק+. זו פשוט חוויה כללית יותר, החוויה של שונות בתוך חברה שמניחה שכל בן נמשך לבת, שמבוגרת בשנות ה-30 שלה צריכה להתעניין בקשרים רומנטים, ושהחוויה המגדרית של כל אחד.ת היא או גבר או אשה. המילה היותר כוללנית לזהות השונה הזו היא המילה קוויר. הקושיה – איך ייתכן שלספוג או לכוכב ים תהיה נטייה מינית או זהות מגדרית שונה, רלוונטית כמו הקושיה איך ייתכן שבובספוג מדבר, שיש לו רישיון נהיגה, ושהוא לובש חולצה מכופתרת ועניבה.

קרא עוד »

עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר

עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר, ואיננו מסוגלים עוד לחשות. מחזיקנא טיבותא לרב בני לאו שנענה לדברי הרב יובל שרלו וכתב הצעה לחיי משפחה להט"ב בקהילה הדתית (קישור בתגובה הראשונה), ונגע בנקודות רבות ומגוונות. אחרי שהנושא צף מול תלמידים שלי, באתי להגיב לחלק מדבריו, ולהשלים בחלק ממה שנראה בעיני. אשמח לתגובות.

קרא עוד »

שתפו את המאמר

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.