כ״ה בסיון ה׳תשפ״ב (24 בJune 2022)

הקבוצה החרדית

על הקבוצה

הקבוצה החרדית של חברותא מבקשת לתת מרחב בטוח ואוזן קשבת ללהט"ב בני החברה החרדית בגילאי 18-25.

מטרת הקבוצה היא לאפשר תחושת שייכות וחברות, ללהט"בים חרדים, תוך קבלה ורגישות למורכבות שבה הם חיים.

במהלך הפגישות נקיים שיח ודיון מכבד על ההתמודדויות המגוונות שמעסיקות את באי הקבוצה, לצד פעילויות חברתיות בהנחיית מוביל הקבוצה.

הקבוצה נפגשת פרונטלית אחת לשבועיים בשעות הערב, בימי רבעי.

יש לציין שמטרות הקבוצה אינן טיפוליות מצד אחד, או היכרויות מצד שני, אלא חברתיות – לאפשר מרחב בטוח שבו באי הקבוצה יוכלו להיות יחד ללא חשש, להרגיש ולדעת שהם לא לבד, ולהנות מחברה של עם אנשים עם רקע דומה לשלהם.

הקבוצה מתנהלת בצורה דיסקרטית לחלוטין. אנחנו מודעים לכך שיש חשש גדול מחשיפה שלכם לאחרים מהקבוצה שאולי הכירו אתכם מחיי היומיום. משום ההבנה לחשש, אנו מקפידים שכל באי הקבוצה יתחייבו באופן מלא לשמור בסודיות מלאה את הפרטים המזהים של האחרים בקבוצה.

כמו כן, המפגשים יתקיימו במקום דיסקרטי וכזה שאינו ניכר כמקום להט"ב בעיני העוברים והשבים.

אנחנו מזמינים אתכם ליצור איתנו קשר באחת מהדרכים הקיימות, לדבר ולהתלבט, ובתקווה גם להצטרף אלינו לקהילה חמה ומחבקת.

הקבוצה החרדית

על המדריך

אני בן זילברמן, יליד 1995, ירושלמי, חרדי לשעבר, להט"ב, עובד סוציאלי, מדריך קבוצות להט"ב בירושלים ובתל אביב.

נולדתי בירושלים, בעיר העתיקה, למשפחה חרדית ליטאית מקהילת זילברמן. כנער למדתי בישיבה קטנה של קהילת זילברמן ברובע היהודי בירושלים, ולאחר מכן בכמה ישיבות גדולות: ישיבת בני ראם, ישיבת תורת ישראל, וישיבת חכמי ירושלים.

כילד אהבתי מאוד לשיר ולנגן, לצייר וללבוש שמלות, אבל גם לשחק כדורגל, ובמיוחד לעצור כדורים בשער. בקיצור הייתי ילד מיוחד כזה. ואהבתי את זה מאוד. פעם חברים שלי אמרו לי שהם לא חשבו שיש דבר כזה הומו שאוהב לשחק כדורגל. אז לא, כלומר כן, יש דברים כאלה.

כשהגעתי לישיבה גדולה התאהבתי בבחור שלמד איתי והפכנו לחברים קרובים מאוד. ראש הישיבה שחשד שיש בינינו קשר "אסור" הזמין אותי לשיחה, בה סיפרתי לראשונה למישהו בעולם שאני נמשך לגברים. כבר באותו יום הוא החליט להעיף אותי מהישיבה, הזמין את אבא שלי ללא ידיעתי, סיפר לו הכל, ונתן לו מספר טלפון של פסיכולוג שיוכל לעזור לי.

ככה הגעתי לטיפולי המרה בפעם הראשונה בחיי בגיל 17, עוד כשהייתי קטין, חסר אונים ומפוחד. אמרתי לראש הישיבה ולאבי שאני ממש רוצה להשתנות ושאני אעשה הכל כדי לרפא את הפתולוגיה הזו. וכך היה, עשיתי הכל, 7 שנים ב"טיפולי" המרה פרטניים, וארבע שנים ב"טיפולי" המרה קבוצתיים. את תהליך היציאה שלי מטיפולי המרה תיעד במשך חמש שנים הבמאי צבי לנזמן, בסרט 'הטיפול' שהופק ביחד עם כאן 11.

בן בגיל 18 - בימים שהיה שבוי נפשית בטיפולי המרה

בשנים האחרונות יצאתי מהארון וממי שהיה שבוי בסצנת ההמרה הפכתי לפעיל נגדה, תוך ניסיון להעלות את המודעות לסכנות שיש בהשלכותיה על הנפש ועל חיי אדם. בשנה האחרונה הקימה עיריית תל אביב בשיתוף עמותת 'חברותא' את המרכז למאבק בהמרה, ובפעם הראשונה הרגשתי שאני כבר לא לבד במאבק הזה. שיש גוף, עמותה, רשות מקומית, ומאות חברים וחברות שרואים עצמם חלק מהמאבק לזכות להיות מי שאני. מי שאנחנו.

לצד הפעילות להעלאת המועדות בסכנה שיש ב"טיפולי" המרה, בייחוד באלה שנראים לכאורה כמו טיפול פסיכולוגי רגיל, התחלתי להבין שיש עדיין כאלה שנשארים מאחור ללא מענה. אלה אותם חברי הטובים ביותר שנשארו בקבוצות השונות של טיפולי ההמרה, ופעם אחר פעם הבנתי שלולא שיהיה מענה חברתי שייתן להם אפשרות להישאר חרדים ולהיות מי שהם, הם יישארו בקבוצות ההמרה, שהן המקום היחיד שבו הם יכולים פשוט להיות מי שהם באמת. לקבוצה יש הרבה מאוד כח. היא יכולה לעזור לאדם להפיג את הבדידות, להפחית הבושה, ליצור חברויות אותנטיות, להרגיש ביחד בעולם.

הקבוצה החרדית של חברותא נועדה לתת מענה בדיוק לזה. לחרדים וחרדיות על הרצף הלהטב"קי שמצד אחד לא מוכנים לוותר על אורח חייהם החרדי, ומצד שני מבינים שיש עוד פתרון חוץ מקבוצות ההמרה – מקום שבו הם יוכלו להיות מי שהם מבלי שיגידו להם מי הם, מה הם, ומה הם צריכים או לא צריכים להיות כדי להישאר בקבוצה.

בקיצור, מרחב חברתי בטוח, ללא התניות, ללא הפחדות, עם סודיות מלאה, מקום שבו תוכלו פשוט להיות אתם. מחכה לראותכם ולראותכן!

בן

WhatsApp Image 2021-12-30 at 15.40.09

(צילום: צבי לנזמן)

להרשמה לקבוצה

כתבות בנושא:

סדרת ארון הקודש

"ארון הקודש”
היא סדרת רשת דוקומנטרית שיצרה הבמאית וחברת הקהילה מורן נקר, על להט”בים דתיים שתעלה בתאגיד השידור הציבורי “כאן”. כל פרק מתמקד בדמות, זוג או משפחה בשלב אחר בחיים. הקרנת הסדרה מביאה תיעוד אינטימי של אנשים המתמודדים עם המפגש בין נטיה מינית וזהות מגדרית ובין אמונה ואורח חיים דתי, דרך רגעים משמעותיים וטקסים דתיים, משפחתיים וזוגיים.

קרא עוד »

עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר

עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר, ואיננו מסוגלים עוד לחשות. מחזיקנא טיבותא לרב בני לאו שנענה לדברי הרב יובל שרלו וכתב הצעה לחיי משפחה להט"ב בקהילה הדתית (קישור בתגובה הראשונה), ונגע בנקודות רבות ומגוונות. אחרי שהנושא צף מול תלמידים שלי, באתי להגיב לחלק מדבריו, ולהשלים בחלק ממה שנראה בעיני. אשמח לתגובות.

קרא עוד »

מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל

א"מ;ל"ק: תלמידי ישיבות נדרשו לחלוק מגורים עם חייל בעל הרכב כרומוזומלי שונה משלהם, באופן שאין בו שום בעיה הלכתית. וייאנחו החיילים מן הטרלול הפרוגרסיבי, ותעל שוועתם אליי, והנה באתי בדברים האלה.

קרא עוד »

"חבל שלא הצלחת להתאבד."

"חבל שלא הצלחת להתאבד."
אלו המילים האחרונות שאבא שלי אמר לי מאז שיצאתי בפניו מהארון בתור טרנסית. את אותו הלילה לא העברתי בבית.

קרא עוד »

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.