הבחנו כי החוט המקשר בהגדה הן 4 הכוסות, שמפוזרות במהלך הסדר. למדנו מחז”ל כמה חשובה הכוונה לקיום מצוות הסדר, למדנו כי פסח זה החג היחיד שאנו מברכים בו “על אכילת מצה/מרור” גם כשיש כוונות הפוכות, למשל בחרוסת אשר מצד אחד

מאז תחילת מבצע ״שאגת הארי״ קיימנו בבית המדרש ״דרשני״ של חברותא עוד ועוד שיעורים מרתקים! אז מה היה לנו עד עכשיו: שמענו מיו״ר חברותא יהונתן רוסן ממן איך לומדים מסיפור המגילה לעבור מחיים פסיביים לחיים של לקיחת אחריות. למדנו עם

עידו, איש שפות שספרות היידיש היא בליבת עיסוקיו. החזיר אותנו באמצעות קטעי עיתונות שהוצאו מהארכיון אל ורשה של שנות השלושים, על פולמוסיה ודיוניה. קיבלנו הצצה אל שירת בנו של הלל צייטלין, אהרן, שכתב ביידיש שירה שבה הנציח את אביו ומשפחתו

במפגש האחרון של דרשני למדנו על תכלית האדם. לפי הרמח”ל תכלית האדם היא “להתענג על השם” – לא עונג חיצוני, אלא קרבה פנימית לטוב האלוהי. הבנו שהעונג הזה מתממש דווקא כשאדם מגלה את שמו האמיתי, כלומר: את הייעוד והכישרונות שניתנו

בשיעור האחרון של דרשני עם הרב משה ניצנים צללנו לשאלה מרתקת: מי נחשב הורה בהלכה? לשאלה הזאת יש השלכות משמעותיות – על כיבוד הורים, ירושה, אבלות, וגם על מעמד הילד ככהן או כיהודי בכלל. בדורות האחרונים, גדולי ישראל התמודדות עם

אמנם המערכה מול איראן הסתיימה לבינתיים אבל ב”דרשני” נפגשנו לעוד שיעור מקוון.

בשיעור עסקנו בחטאיהן של שלוש דמויות: זמרי בן סלוא, שמשון הגיבור ושלמה המלך. שלושתם קיימו מערכות יחסים אינטימיות עם נשים נוכריות. שלושתם היו מנהיגים בעם ישראל. את שלושתם הכתוב מבקר. ראינו את פירוש הרמב”ם לחובה לדון לכף זכות – שלפעמים

“וכשמת טבי עבדו, קיבל עליו תנחומים. אמרו לו: לא לימדתנו שאין מקבלין תנחומים על העבדים? אמר להם: אין טבי עבדי כשאר כל העבדים, כשר היה (משנה ברכות ב:ז-ח) בהתאם להלכה “היבשה”, אין מנהגי האבלות חלים אלא על בני משפחה בלבד,

בשיעור הראשון של סדרת “להתאבל אחרת”, למדנו עם ארין בן אהרון על משמעות תקופת האבילות של ספירת העומר. הגמרא מספרת שתלמידי רבי עקיבא מתו בתקופה זו כי לא נהגו כבוד זה בזה. אך האם מדובר באירוע היסטורי, או שיש כאן

בשיעור דרשני האחרון עם נתנאל אנגלמן למדנו על משמעותה של החירות, כהכנה לחג הפסח המתקרב ובא. כבר בתורה, בזמן שבני ישראל במדבר ולקראת הכניסה לארץ ישראל, אנחנו עדים לגעגועים לעבדות שהיה להם במצרים, לסדר יום שזה נתן. ובזה מזכירה התורה

בשיעור דרשני האחרון עם נטע נוכחנו לגלות כי השלום והאהבה הם הרבה יותר קרובים ממה שאנחנו חושבים! העיקרון של “דרכי שלום” שמופיע בהלכה הוא לא רק עיקרון אינסטרומנטלי הגורם לפחות סכסוכים. העיקרון הוא עיקרון מטא-הלכתי. החכמים מבינים שיש מקרים בהם

בשיעור האחרון של דרשני התכוננו לחג פורים המתקרב ובא. גילינו את סודותיו המיוחדים, ואפילו לא היינו צריכים להשתכר מיין כדי למצוא אותם! בין אוזן המן משובחת לטחינה וירקות בריאים, למדנו על הרבדים השונים של הסתרה וגילוי שיש בפורים. החל מאסתר

בימים אלו, כשאנו מוקפים באתגרים ובקשיים, יש צורך בחיזוק ובהשראה. בשני השיעורים האחרונים של בית מדרש ‘דרשני’ הצלחנו לקבל תובנות ואור! בסיום סדרת “מהי תורה קווירית בעיניך” זכינו לשני שיעורים מרתקים מאליוט וייסרוב גלסנברג ואמתי מינצר, שבהם העמקנו במשמעות נוספת

בשיעור האחרון של דרשני פתחנו את הסדרה החדשה: “מהי תורה קווירית בעיניך?” למדנו מדרשים שמציגים את יוסף כ’אחר’ באופן מגדרי ומיני, ועסקנו במשמעות המילה קוויר–מהמשמעות המילולית כ”משונה” או “חריג” ועד להגדרתה הרחבה של איב סדג’וויק כמילה שתופסת את המנעד הרחב

“קל היה לפסוק הלכות מרחוק. במציאות לא היה אפשר לגרש את ה׳קוויר׳״ במפגש דרשני האחרון בחנו שני רבדים שונים בפרשנותנו את קפקא. הרובד ראשון דן במקומה של הזהות היהודית בכתביו, זהות שאנו יודעים – מהתכתבויות אישיות שניהל בחייו – לוותה

זכינו לפתוח את דרשני דרום ת”א בהדלקת נר ראשון של חנוכה עם הרב גוטליב בבית הכנסת ״אביב הנשמה״ זה היה ערב מרגש ומיוחד! זכינו לפגוש את הרב גוטליב שהדליק איתנו נר ראשון והעביר לנו שיעור מרתק באהבה וקבלה גדולה. תודה

השנה שעברנו הייתה מורכבת לכולנו, אבל אם יש משהו אחד שנתן לנו תקווה זה לימוד התורה

בעולם ההלכה והדת, ישנה חשיבות רבה להסדרת הזוגיות בתוך מערכת מסודרת של נישואין.

כשחושבים על הקשת בענן עולות משמעויות כפולות

לא להקריב את קרבן הפסח זה לא רק עוד מצווה, זה לפספס את קרבן שמציין את השייכות לעם ישראל כולו.

למרות האופטימיות עליה אנחנו צריכים לדבוק על מנת להמשיך לחיות ולהתקיים.

אז האם החלומות של אתמול הם החזיונות של מחר? אולי כן ואולי לא.

במפגש האחרון של דרשני עסקנו בהיבטים ההלכתיים של טרנסג׳נדריות וטרנסקסואליות בשיעור מעשיר ומרשים שהועבר על ידי חברתנו נטע אורה ראשד.

אחת הנקודות שבחרנו לגעת בהן היא קדושה ושייכות: לכאורה מבנה המשכן עושה קשר ישיר בין מי שיכול להיכנס ‘לפני ולפנים’ ומי שיותר שייך לקב”ה, ולמי שלא

במפגש דרשני האחרון בהנחיית הרבנית נחמה ברש, התעמקנו בשאלה מדוע האדם, שנברא בצלם, מסוגל להרע. לשם כך חזרנו לבראשית ובחנו את הטקסט התנ”כי והמדרשים שנכתבו על עיצוב האדם ועל ההחלטה הסופית לבראו.

סיפרנו על אלון ז”ל, הפשטות שלו והיכרותנו איתו בחברותא. למדנו, דנו ושיתפנו על צניעות, הקרבה, מלחמה ונקמה – דרך עקידת יצחק שנקרא בשבת הקרובה, קינות, תפילות ותהילים.

אמש ב-״דרשני״ התכנסנו לשיעור זום בנושא פרשת השבוע ״לך לך״ המדברת על הנדודים אל הארץ המובטחת.

הימים הם 10 ימי תשובה, נפגשנו בצאת צום גדליה לשיעור בנושא התפקיד שלנו בעולם והמצפון שלנו מול בורא עולם.

למדנו על ערך שמוסיף למה שכבר ידענו על תחילתה של שנה חדשה – הכרת התודה על הפירות ש-ה’ שולח לנו בכל שנה. לראות את הדברים שקיבלנו והצלחנו בהם השנה ולזכור שהם לא מובנים מאליהם, ושאלו הם למעשה הפירות שלנו היום.

במפגש האחרון של “דרשני” נפגשנו עם הרב יששכר כץ שעשה את כל הדרך מניו יורק, ארצות הברית עד לבית המדרש שלנו כאן בתל אביב!

אתמול בתוכנית ‘דרשני’ למדנו על תגובת חז”ל למשבר הגדול של חורבן הבית דרך הפריזמה של ‘תאוריית ההתרסקות’ של בִּנֵיי לַפֶּה.

במפגש נסינו להתחקות אחרי דפוס הדייטים במקרא תוך קריאת שלושה סיפורים שונים והבנת דפוס ההיכרות החוזר. במפגש גילינו כי הבאר שימשה מקום המפגש כי שם נחשפים התכונות האמיתיות של האדם (ללא פילטרים וכו’). לבסוף, נסינו לחבר את זה לימנו כאשר עסקנו בשאלה אילו תכונות חשובות לי באמת במציאת זוגיות ואיך ניתן למצוא את המבוקש ב”באר הדיגיטלית”.

למדנו משניות ממסכת אבות וממסכת פאה, שהדגישו את חשיבותן של כמה מעלות טובות, כגון ענווה, מתן בסתר, חשיבות הדיוק במתן מידע, ואת כולן מצאנו בדרור ז”ל.

אז הנה וורט קטן לקחת איתנו הביתה:
פרק ח’ בתהילים, שפותח וסוגר עם המילים “ה’ אֲדֹנֵינוּ  מָה-אַדִּיר שִׁמְךָ, בְּכָל-הָאָרֶץ” מנגיד שני מסרים. מחד גדולתו של הבריאה של הקב”ה, ומאידך  מקום האדם להלל את הבורא: “מָה-אֱנוֹשׁ כִּי-תִזְכְּרֶנּוּ; וּבֶן-אָדָם, כִּי תִפְקְדֶנּוּ”. הדבר הזה נראה בראש ובראשונה קצת אבסורד, מי אנחנו – ייצור אחד בתוך גלאסקיות — להתיימר שזה רצונו של הבורא?

פתחנו את הלימוד בציווי מנחת העומר בספר שמות, וראינו את פער בין איך אנחנו מבינים את העומר, וחג השבועות היום. בתיאור בספר שמות הבאת העומר קשורה לתהליך חקלאי, בזמן הקצירה ובאופן מקומי. זה גם תהליך אישי, שכל אחד ואחד אמור לעשות.

הפעם, התכבדנו לארח את חברנו – ארין בן אהרון.
שוחחנו ודיברנו על ההתייחסות השונות והמעניינות של המדרש, הראשונים, והשפת אמת על הפסוק הראשון. היה מעניין מאד.

בפתח הלימוד הצבענו על משהו מוזר בסיפור ההגדה: הסיפור עצמו של יציאת מצרים – הפסוקים מספר שמות – לא נמצאים!

אתמול זכינו שוב להיפגש וללמוד יחד תורה במסגרת דרשני. הפעם שמענו שיעור מפי אוהד פיין אזולאי על גלגולו של איסור ‘לא ילבש’ ועל הקשר שלו למנהג התחפושות בפורים ולדראג המודרני.

השבוע חגגנו את ט”ו בשבט בבית מדרש דרשני עם לימוד משותף וסדר ט”ו בשבט. התחלנו בלדבר על הדרך בה הגענו לחגוג את ט”ו בשבט כפי שנהוג כיום, החל מחג שהוא בעצם ראש השנה לאילנות בצורה הלכתית נטו לחג שמדברים וחוגגים את פירות הארץ ומצוותיה.

מה יש לתורתנו הקדושה שניתנה לפני 3500 שנים לומר על נושא חדש כהנדסה גנטית?

גילינו שישנו שוני משמעותי על סיפורם של רבי עקיבא ורחל בין הגרסה הארצישראלית לגרסה הבבלית, בפרט מה התפקיד של רחל (או “האשה” באחד הסיפורים).

בעקבות מסעו של אברהם לכנען חשבנו על החוויות והמסורות שלנו על נדודים והתגלות. דברנו על היכולת לפרש מחדש שוב ושוב רגע מכונן אחד: המסע במדבר. זה היה עונש על חטא המרגלים, דרך לחמוק מעימות, נסיון קשה מנשוא בחיים ללא עצמאות או יציבות. ובנביאים יש עוד חלק לסיפור: המדבר הוא גם ערש האהבה של ישראל והקב”ה, רגע של אמון, השענות והתמסרות ללא גבול וללא הסחות דעת.

אתמול התאספנו לעוד ערב לימוד מוצלח של דרשני. לאחר הקדמה קצרה, התחלקנו לחברותות כדי ללמוד על גישתו ההלכתית של רבן גמליאל דרך המשניות השונות. ראינו שכבר במשנה הראשונה של הש”ס, בסיפור של רבן גמליאל ובניו, יש שני דברים שמייחדים את דרכו.