לעדכונים על פעילויות ואירועים:

ספירה

אני מנסה לצלוח את כל ספירת העומר השנה, מעולם לא הצלחתי לסיים את הספירה, ואני חושב שגיל 23 יכול להיות הזמן המתאים לכך.

בספרה “צרות של מגדר”, ג’ודית באטלר מתנגדת להגדרה של המין והמגדר כ”טבעי” ו”קודם” לשיח, ומבקשת לומר כי הבניית המגדר מתבצעת ע”י פעולות או ביצועים שונים, “פרפורמנס”. המגדר אינו מהות טבעית, אלא חזרה על פעולות שונות שהחברה מגדירה כ”גבריות” או “נשיות”: הורדת שיער, בכי, משחק כדור, או בחירת מקצוע. הדגש הניתן הוא על היום-יומיות של המגדר, על הפעולות הלכאורה-שגרתיות אשר מגלמות בתוכן משמעות קריטית.

בהמשך למחשבה זו, ניתן לפנות אל הזהות הדתית שלנו ולומר טענה דומה: ייתכן שלא קיימת מהות דתית “קודמת” לשיח, הגדרה עצמית שלי כי אני “דתי” או “חילוני”, אלא קיים פרפורמנס מסוים של פעולות, התנהגויות ומחשבות אשר מכוננות זהות יהודית ודתית. באטלר ראתה את הכפייה והאלימות בפרפורמנס, באקטים שמבוצעים על מנת להשביע את רצונה של החברה. בעבור החברה היהודית, אני מאמין כי לרעיון הפרפורמנס פוטנציאל ליצירת דתיות כנה יותר.

כאשר אנחנו תוהים: “האם הזהות הדתית שלי יציבה, כיצד אני מגדיר את המקום הדתי בו אני עומד כיום?” נוכל לבחון את עצמנו באמצעות הפרפורמנס. באמצעות הפעולות, המעשים וההחלטות שקיימנו. ברגעים של חשבון נפש נשאל את עצמנו: “כיצד הזהות הדתית שלי גרמה לי לפעול? אילו מצוות קיימתי? אילו החלטות קיימתי? אילו מעשים ביצעתי ובאמצעות כך יצרתי את הזהות הדתית שלי?”.

כך, נוכל ליצור זהות דתית כנה ומחוברת, זהות אשר לא מניחה כי קיים “יש” דתי מחוץ לפעולות ולמעשים, אלא זהות שדורשת פעולה ועשייה למען ההגדרה העצמית. זהות אשר לא מסתתרת מאחורי הגדרות עצמיות ופחד מיציאה מהגבולות האישיים, אלא זהות שבוחנת את עצמה בכנות כל יום, כל שנה, ושואלת את עצמה: “האם הפעולות, המעשים, המחשבות וההחלטות שהתקיימו השנה כוננו זהות דתית-יהודית, כפי שאני רוצה לראות אותה?”

הנטייה שלנו לבחון את עצמנו יכולה גם להגיע ברגעי קצה ומשבר, אנחנו נוהגים לחשוב שהדרך בה אנחנו מתפקדים כשאנחנו במצוקה או בחוסר נוחות היא זו שקובעת מי אנחנו. הבחירות הדתיות שעשינו מתוך הלהט”ביות שלנו נראות כמכריעות, “אם אני עושה את הדבר הזה – אני בעצם לא באמת מצליח להתמסר, אני לא מחויב לחלוטין”. למעשה, הזהות ההלכתית שלנו בנויה מחזרתיות שחוקה הרבה יותר מאשר רגעי שיא ונקודות קצה. לא נועדנו “לשחק” את התפקיד הזה באופן מושלם, אנחנו צריכים לבצע אותו בסגנון שלנו.

אני בוחר להסתכל השנה על ספירת העומר כמצווה שמסמלת את העיקר היום-יומי, כמצווה מונוטונית, חזרתית ושגרתית. כפרפורמנס ללא משמעות עמוקה בפני עצמו בעבורי, כפעולה אשר מכוננת זהות דתית בשגרתיות שלה.

בחור בן 18-19, שהולך לטיפול “מקצועי” ו”מבטיח”, תרתיי משמע, שנותן תחושה של עוצמה, ביטחון, כמו טריפ מופלא על קוקאין משובח במיוחד הנארז בתוך מעטפת של מציאות אפשרית וחוקית לחלוטין… יש יותר מזה?!

אחד הדברים שאפיינו את הטיפול זה הדגש על כך שניתן לשנות דברים- הנטייה הזאת היא נרכשת ואיננה מולדת, נאמר, ולכן אין שום בעיה לשנות את זה. המפתח הוא בי וזה תלוי רק ברצון שלי. עניין של בחירה.

קרא עוד »

סדנת כתיבה מונחית

לכתוב את מה שבפנים. את מה שלמדנו להשתיק ולהפנים. לא להדחיק, לא להחליק, אלא לחלוק את שעל הלב. שכבר למד לכאוב אך גם להתאהב.

קרא עוד »

ליין אוי גיי זמיר

מקוות שהתעוררתן חמודות מתוקות, כי אחרי המסיבה מוש מוש מוש שהיתה לנו קשה לקום!! אריאלה רשף המדהימה עלתה והרימה לנו את הרחבה, ו100 חברותות פיזזו אמש במועדון ה”אמור” בתל אביב, עד שהמנהל בא ואמר “רבותינו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית”. אוי גיי זמיר 2 – הייתם מדהימים והיה מדהים! תודה שבאתם ונתראה במסיבה הבאה

קרא עוד »

סדרת ארון הקודש

“ארון הקודש”
היא סדרת רשת דוקומנטרית שיצרה הבמאית וחברת הקהילה מורן נקר, על להט”בים דתיים שתעלה בתאגיד השידור הציבורי “כאן”. כל פרק מתמקד בדמות, זוג או משפחה בשלב אחר בחיים. הקרנת הסדרה מביאה תיעוד אינטימי של אנשים המתמודדים עם המפגש בין נטיה מינית וזהות מגדרית ובין אמונה ואורח חיים דתי, דרך רגעים משמעותיים וטקסים דתיים, משפחתיים וזוגיים.

קרא עוד »

אני חושב שהמילה שחיפשת היא “קוויר”

הרב אברהם סתיו, אני חושב שהמילה שחיפשת בפתיחת דבריך היא קוויר (או אולי גיי באנגלית), אדם שהוא חריג מהציפיות הסיס-הטרו-נורמטיביות של החברה שלנו, ולא המילה הומו או הומוסקסאול. כשאנשים להט”בים מזדהים עם דמויות כמו בובספוג או אלזה “ומשייכים” אותן לקהילה הגאה הם לרוב לא מסווגים אותם מבחינת נטייה מינית או זהות מגדרית, אלא מצביעים על חוויה משותפת. בדרך כלל החוויה הזאת לא תהיה של אחת הזהויות הכלולות באותיות להטבא”ק+. זו פשוט חוויה כללית יותר, החוויה של שונות בתוך חברה שמניחה שכל בן נמשך לבת, שמבוגרת בשנות ה-30 שלה צריכה להתעניין בקשרים רומנטים, ושהחוויה המגדרית של כל אחד.ת היא או גבר או אשה. המילה היותר כוללנית לזהות השונה הזו היא המילה קוויר. הקושיה – איך ייתכן שלספוג או לכוכב ים תהיה נטייה מינית או זהות מגדרית שונה, רלוונטית כמו הקושיה איך ייתכן שבובספוג מדבר, שיש לו רישיון נהיגה, ושהוא לובש חולצה מכופתרת ועניבה.

קרא עוד »

שתפו את המאמר

Leave a Reply

Your email address will not be published.