My WordPress Page קו הקשב פתוח עכשיו
Search

?חירות

רעיית הצאן מהווה מסמן זהות מרכזי בסיפורי האבות, ובסיפור יציאת מצרים בפרט. כשבני ישראל יורדים מארץ כנען, הם מתיישבים בנפרד בארץ גושן בשל כך: "כִּי תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל רֹעֵה צֹאן" (בראשית מ"ו, ל"ד). בהמשך, אלוהים מתגלה למשה כשהוא רועה את צאנו במדבר. בזמן מכת בכורות, דם הצאן הוא זה שמסמן את בתי ישראל.

רעיית הצאן מהווה מסמן זהות מרכזי בסיפורי האבות, ובסיפור יציאת מצרים בפרט. כשבני ישראל יורדים מארץ כנען, הם מתיישבים בנפרד בארץ גושן בשל כך: “כִּי תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל רֹעֵה צֹאן” (בראשית מ”ו, ל”ד). בהמשך, אלוהים מתגלה למשה כשהוא רועה את צאנו במדבר. בזמן מכת בכורות, דם הצאן הוא זה שמסמן את בתי ישראל.
השימוש בדם כאמצעי המבדיל מהווה נקודה משמעותית בהקשר המצרי. אל מול החברה המצרית – אשר מבזה רועי צאן, אשר יוצרת היררכיה חברתית בין בני חורין לבין עבדים – בני ישראל מקדשים את זהות הרועה. מדובר בהתרסה כלפי חברה אשר פועלת באופן לא-מוסרי. (אולי אם אחטא באנאכרוניזם אקרא לזה אקט של ניכוס-מחדש של זהות מבוזה).

זהות העבד לא נשכחת מעם ישראל. אנו מצווים לאהוב את הגר – כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. הזיכרון של עם ישראל כמיעוט דורש מהם להתנהל בצורה מוסרית יותר, ראויה יותר. סיפור חג החירות לא מדבר רק על עם שיוצא ממצרים כדי לעבוד את ה’, אלא גם על יציאה משעבוד מעמדי.

*

בסרט “פריז בוערת”*, פפר לה בייג’ה (דראג קווין בולטת, אם בית לה בייג’ה) משוחחת על נשים בעולם הנשפים שבחרו לבצע צעדים כירורגיים והורמונליים במסגרת תהליך התאמת מין. לה בייג’ה טוענת שהיא “לא מבינה את הבנות האלה”. חיים כאישה, לטענתה, לא “פותרים את הבעיה”, אלא למעשה מדרדרים את המעמד החברתי שלך. כעת את צריכה לסבול לא רק אלימות שמופנית כלפי להט”בים, אלא גם כזו שמופנית באופן ספציפי כלפי נשים טרנסיות.

הסתכלות שכזו על זהות טרנסית בעייתית ופסולה. יחד עם זאת, אך נקודת המבט מובנת: כשהמשימה הראשית היא לשרוד, לפעמים אין מקום למימוש עצמי.

*

קיים שיח רווח בימים אלו על האפשרות לחופש בעולם מוגבל. על הניסיון לנצח בידוד באמצעות הרוח. יחד עם הרצון שלנו לפרוץ ולהיות בנות חורין, עלינו לתהות מי נמצא במצב בו חירות אינה אופציה. אלו שזכו שוכחות מהר מדי את התמיכה מהסביבה שלנו, את האפשרויות שמביא מעמד כלכלי יציב, את החשיבות בכך שקיימת קורת גג ומשפחה. בחג החירות, יש לזכור גם את מי שצריכה לשרוד, את מי שחירות בעבורה היא חוויה נדירה. את מי שבעבורה ליל הסדר בנפרד מהמשפחה אינה גזרה חדשה, אלא מציאות חיים.

*

נקודת מבט של מיעוט היא סגולה. הגרוֹת שחווינו מאפשרת לנו להפגין אמפתיה כלפי אנשים נוספים, כלפי אוכלוסיות נוספות. הדרישה בנוגע ליחס לגר במקרא ברורה בהקשר הזה: אדם שחווה שעבוד והצליח להיחלץ ממנו לא יכול להמשיך לחיות באותה צורה, הכאב אותו הוא נשא חייב להפוך אותו לאדם מוסרי יותר. חוויית הצער מנוצלת על מנת להיות קריאה לפעולה, ליצירת סדר חברתי חדש אשר מתנגד לקיום היררכיות חברתיות ברורות.

שהחירות לה חלק מאיתנו זוכים תהיה קריאה לפעולה בעבורנו: לשבירת ארונות נוספים, לדאגה למיעוטים אחרים, להבנה ששחרור לעולם לא יהיה מלא בעולם בו קיים שעבוד של אוכלוסיות אחרות.

*סרט אשר מתעד את “תרבות הנשפים” של העיר ניו יורק ושל הקהילות האפרו-אמריקאיות, הלטינו והלהט”ביות.

שלום צ’אט ג’י פי טי, תוכלי לספר לי בבקשה מהי הומופוביה?

כמו שצ’אט ג’י פי טי אמרה, יש קשר מובהק בין דתות לבין הומופוביה. ספציפית, יש קשר מובהק בין היהדות לבין הומופוביה. לפני כשנה פרסמתי ב”התקופה” את המסה “כה אהבו חכמינו”, שעסקה בדרך שבה היהדות המסורתית פירשה את סיפור רבי יוחנן וריש לקיש בנהר הירדן. משפט הפתיחה הפלרטטני של ריש לקיש: “יופיך לנשים”, שאותו ניתן להבין בקלות כ”אתה יפה כמו בחורה” פורש לאורך ההיסטוריה היהודית כ”חשבתי שאתה אישה”, כי לא ייתכן שדמות נכבדה כל כך, הנמנית על חבורת הרבנים המכונה “חז”ל”, תהיה אדם שנמשך לגבר. אבל הסיפור קורע הלב של שני החכמים הוא סיפור אהבה רומנטי, ועוד כזה שנגמר בטרגדיה, אולי כדי להזהיר את מי ששוקל להתאהב בגבר.

קרא עוד »

בואו נדבר על פירוק משפחות.

בסוף השבוע האחרון פורסם ראיון חג עם הרב יגאל לוינשטיין, במסגרת העלון “עולם קטן” שמחולק חינם בבתי הכנסת. לוינשטיין מבהיר שם שמעולם *לא התנצל* על כך שכינה את ההומואים “סוטים”, הרי הם “אנומליה מוחלטת”, טרור תרבותי, יאדה יאדה יאדה. עכשיו, אלוהים עדי שאני מעדיף לאכול גפילטע פיש עד יום מותי מאשר להגיב שוב ללוינשטיין ודומיו, אבל בפראפראזה על דבריו נגד להט”בים: אם הוא היה עושה בביתו את מה שהוא עושה, לא הייתי אומר מילה. הבעיה היא שנותנים לו במה, ולכן צריך לצאת למאבק נגדו.

קרא עוד »

היום ישבתי במונית של אבא שלי ובכיתי.

אבא שלי הביט בי דרך המראה הקטנה שתלויה במונית שלו, וראיתי לו את זה בעיינים. ראיתי שכאב לו לספר לי על ההוא שקרא לו הומו וירק. חשבתי על זה, מה זה בשביל אבא לילד הומו לשמוע אדם מבוגר אחר מקלל אותו, תוך כדי יריקה, וקורא לו ״יא הומו״

קרא עוד »

לא ניתנו תעניות לישראל כדי שנזכור בהן הצרות ונקונן על דם ישראל הנשפך כמים

והואיל וכבר פשט המנהג ואין בו איסור רק שטות, ויש בו רמז, לפיכך אני אומר שאם התפלל עם הציבור בתענית והרבו בזכרון הצרות – אל יפרוש מהן. אבל לכתחילה לא יתפלל עם מי שזוכרין הצרות ולא עושין תשובה.

קרא עוד »

ח”כ סמוטריץ,

לא תכננתי לכתוב, הספיק לי בנתיים להתווכח עם השלטים שלך בכל רחבי הישוב תוך כדי ריצות הבוקר שלי , אבל הבוקר השלטים נעלמו והמילים מתפרצות לי החוצה, מבקשות להשמיע קול , קול של רבות ורבים שפגשתי בשנים האחרונות במסגרת תפקידיי ועיסוקיי.

קרא עוד »

קוויריות במחשכים

הרכבת גולשת לתחנה ואני עולה, ושוב תפילה קטנה שאלוהים יעזור לי עם הנוער הירושלמי הקט הזה שלא חטא כי לא ראה קוויריות או שלא חטא שהסתובב ביום חמישי אחד במרכז העיר ונתקל בי. שאלוהים יעזור.

קרא עוד »

שתפו את המאמר