לעדכונים על פעילויות ואירועים:

?חירות

רעיית הצאן מהווה מסמן זהות מרכזי בסיפורי האבות, ובסיפור יציאת מצרים בפרט. כשבני ישראל יורדים מארץ כנען, הם מתיישבים בנפרד בארץ גושן בשל כך: “כִּי תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל רֹעֵה צֹאן” (בראשית מ”ו, ל”ד). בהמשך, אלוהים מתגלה למשה כשהוא רועה את צאנו במדבר. בזמן מכת בכורות, דם הצאן הוא זה שמסמן את בתי ישראל.
השימוש בדם כאמצעי המבדיל מהווה נקודה משמעותית בהקשר המצרי. אל מול החברה המצרית – אשר מבזה רועי צאן, אשר יוצרת היררכיה חברתית בין בני חורין לבין עבדים – בני ישראל מקדשים את זהות הרועה. מדובר בהתרסה כלפי חברה אשר פועלת באופן לא-מוסרי. (אולי אם אחטא באנאכרוניזם אקרא לזה אקט של ניכוס-מחדש של זהות מבוזה).

זהות העבד לא נשכחת מעם ישראל. אנו מצווים לאהוב את הגר – כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. הזיכרון של עם ישראל כמיעוט דורש מהם להתנהל בצורה מוסרית יותר, ראויה יותר. סיפור חג החירות לא מדבר רק על עם שיוצא ממצרים כדי לעבוד את ה’, אלא גם על יציאה משעבוד מעמדי.

*

בסרט “פריז בוערת”*, פפר לה בייג’ה (דראג קווין בולטת, אם בית לה בייג’ה) משוחחת על נשים בעולם הנשפים שבחרו לבצע צעדים כירורגיים והורמונליים במסגרת תהליך התאמת מין. לה בייג’ה טוענת שהיא “לא מבינה את הבנות האלה”. חיים כאישה, לטענתה, לא “פותרים את הבעיה”, אלא למעשה מדרדרים את המעמד החברתי שלך. כעת את צריכה לסבול לא רק אלימות שמופנית כלפי להט”בים, אלא גם כזו שמופנית באופן ספציפי כלפי נשים טרנסיות.

הסתכלות שכזו על זהות טרנסית בעייתית ופסולה. יחד עם זאת, אך נקודת המבט מובנת: כשהמשימה הראשית היא לשרוד, לפעמים אין מקום למימוש עצמי.

*

קיים שיח רווח בימים אלו על האפשרות לחופש בעולם מוגבל. על הניסיון לנצח בידוד באמצעות הרוח. יחד עם הרצון שלנו לפרוץ ולהיות בנות חורין, עלינו לתהות מי נמצא במצב בו חירות אינה אופציה. אלו שזכו שוכחות מהר מדי את התמיכה מהסביבה שלנו, את האפשרויות שמביא מעמד כלכלי יציב, את החשיבות בכך שקיימת קורת גג ומשפחה. בחג החירות, יש לזכור גם את מי שצריכה לשרוד, את מי שחירות בעבורה היא חוויה נדירה. את מי שבעבורה ליל הסדר בנפרד מהמשפחה אינה גזרה חדשה, אלא מציאות חיים.

*

נקודת מבט של מיעוט היא סגולה. הגרוֹת שחווינו מאפשרת לנו להפגין אמפתיה כלפי אנשים נוספים, כלפי אוכלוסיות נוספות. הדרישה בנוגע ליחס לגר במקרא ברורה בהקשר הזה: אדם שחווה שעבוד והצליח להיחלץ ממנו לא יכול להמשיך לחיות באותה צורה, הכאב אותו הוא נשא חייב להפוך אותו לאדם מוסרי יותר. חוויית הצער מנוצלת על מנת להיות קריאה לפעולה, ליצירת סדר חברתי חדש אשר מתנגד לקיום היררכיות חברתיות ברורות.

שהחירות לה חלק מאיתנו זוכים תהיה קריאה לפעולה בעבורנו: לשבירת ארונות נוספים, לדאגה למיעוטים אחרים, להבנה ששחרור לעולם לא יהיה מלא בעולם בו קיים שעבוד של אוכלוסיות אחרות.

*סרט אשר מתעד את “תרבות הנשפים” של העיר ניו יורק ושל הקהילות האפרו-אמריקאיות, הלטינו והלהט”ביות.

בחור בן 18-19, שהולך לטיפול “מקצועי” ו”מבטיח”, תרתיי משמע, שנותן תחושה של עוצמה, ביטחון, כמו טריפ מופלא על קוקאין משובח במיוחד הנארז בתוך מעטפת של מציאות אפשרית וחוקית לחלוטין… יש יותר מזה?!

אחד הדברים שאפיינו את הטיפול זה הדגש על כך שניתן לשנות דברים- הנטייה הזאת היא נרכשת ואיננה מולדת, נאמר, ולכן אין שום בעיה לשנות את זה. המפתח הוא בי וזה תלוי רק ברצון שלי. עניין של בחירה.

קרא עוד »

סדנת כתיבה מונחית

לכתוב את מה שבפנים. את מה שלמדנו להשתיק ולהפנים. לא להדחיק, לא להחליק, אלא לחלוק את שעל הלב. שכבר למד לכאוב אך גם להתאהב.

קרא עוד »

ליין אוי גיי זמיר

מקוות שהתעוררתן חמודות מתוקות, כי אחרי המסיבה מוש מוש מוש שהיתה לנו קשה לקום!! אריאלה רשף המדהימה עלתה והרימה לנו את הרחבה, ו100 חברותות פיזזו אמש במועדון ה”אמור” בתל אביב, עד שהמנהל בא ואמר “רבותינו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית”. אוי גיי זמיר 2 – הייתם מדהימים והיה מדהים! תודה שבאתם ונתראה במסיבה הבאה

קרא עוד »

סדרת ארון הקודש

“ארון הקודש”
היא סדרת רשת דוקומנטרית שיצרה הבמאית וחברת הקהילה מורן נקר, על להט”בים דתיים שתעלה בתאגיד השידור הציבורי “כאן”. כל פרק מתמקד בדמות, זוג או משפחה בשלב אחר בחיים. הקרנת הסדרה מביאה תיעוד אינטימי של אנשים המתמודדים עם המפגש בין נטיה מינית וזהות מגדרית ובין אמונה ואורח חיים דתי, דרך רגעים משמעותיים וטקסים דתיים, משפחתיים וזוגיים.

קרא עוד »

אני חושב שהמילה שחיפשת היא “קוויר”

הרב אברהם סתיו, אני חושב שהמילה שחיפשת בפתיחת דבריך היא קוויר (או אולי גיי באנגלית), אדם שהוא חריג מהציפיות הסיס-הטרו-נורמטיביות של החברה שלנו, ולא המילה הומו או הומוסקסאול. כשאנשים להט”בים מזדהים עם דמויות כמו בובספוג או אלזה “ומשייכים” אותן לקהילה הגאה הם לרוב לא מסווגים אותם מבחינת נטייה מינית או זהות מגדרית, אלא מצביעים על חוויה משותפת. בדרך כלל החוויה הזאת לא תהיה של אחת הזהויות הכלולות באותיות להטבא”ק+. זו פשוט חוויה כללית יותר, החוויה של שונות בתוך חברה שמניחה שכל בן נמשך לבת, שמבוגרת בשנות ה-30 שלה צריכה להתעניין בקשרים רומנטים, ושהחוויה המגדרית של כל אחד.ת היא או גבר או אשה. המילה היותר כוללנית לזהות השונה הזו היא המילה קוויר. הקושיה – איך ייתכן שלספוג או לכוכב ים תהיה נטייה מינית או זהות מגדרית שונה, רלוונטית כמו הקושיה איך ייתכן שבובספוג מדבר, שיש לו רישיון נהיגה, ושהוא לובש חולצה מכופתרת ועניבה.

קרא עוד »

שתפו את המאמר

Leave a Reply

Your email address will not be published.