My WordPress Page קו הקשב פתוח עכשיו
Search

הסיפור של שמעון אזולאי

"יצאתי מהארון בגיל 10. בגיל 22 התחתנתי עם סטרייטית שידעה שאני הומו. סיפרתי לה כבר בדייט הראשון"

“יצאתי מהארון בגיל 10. בגיל 22 התחתנתי עם סטרייטית שידעה שאני הומו. סיפרתי לה כבר בדייט הראשון”

שמעון אזולאי‎‏ (26), #יחידגאה

ב #יחידגאה אנו מביאים את סיפור היציאה של הומו גאה, דתי על הרצף (כן, דתל”שים, אנחנו מסתכלים גם עליכם), שיעניק לנו חיזוק והשראה לאלה שעוד בפנים ולאלה שכבר בחוץ.

מאיפה אני: “גר ברמת גן, במקור מגן יבנה, יישוב מעורב של דתיים וחילוניים”.

עם מי אני: “עם שני כלבים בשם סקיי וקספר וחתולה שקוראים לה מיה. מחפש להקים משפחה עם גבר, תוסיף את זה בבולד (מתפוצץ מצחוק). עד ללפני שנתיים וחצי הייתי נשוי לאישה”.

להיות נשוי לאישה: “בגיל 22, למשך שנה וחצי. היא סטרייטית שידעה שאני הומו. סיפרתי לה כבר בדייט הראשון. בחתונה, כולם ידעו בצד שלי שאני הומו. הייתי פעיל בIGY – ארגון נוער גאה – איגי דתיים , Havruta – חברותא ומחוץ לארון. בצד שלה היא בחרה למי לספר.

“האמנו שאפשר להפריד בין מיניות לאהבה. שלושה חודשים אחרי החתונה הרגשתי שיש ריחוק פיזי גדול מאוד. דיברנו על זה ביננו. כשהיא אמרה לי ‘לך תהיה עם גברים, ורק שלא נפרק את זה’, הבנתי שחייבים להיפרד כי היא בעצם מוותרת על עצמה. הבנתי שאני לא רוצה לגדל ככה את הילדים שלי. על השקר הזה. על הדבר הזה שאבא לא באמת אוהב את אמא”.

מה אני עושה בחיי: “גנן בגן לילדים בני 3, וסטודנט לייעוץ זוגי”.

איך אני מגדיר את עצמי: “הומו, אבל אני מגדיר את עצמי כשמעון”

אני ואלוהים: “גדלתי בבית דתי. כשהייתי בן 10 ההורים נהיו פחות דתיים ואני בעקבותיהם. בגיל 18 התחזקתי מאוד. בעקבות המשברים שעברתי בחיים גם אני השתניתי. היום אני פחות דתי. נמצא במסע לחיפוש עצמי. בלמצוא את המקום הדתי שנכון ומדויק לי”.

“אמא, אבא, אני הומו”: “בגיל 10, כשכולם רצו לשחק “תופסת נשיקות” ולנשק את הבנות, אני רציתי לנשק את הבנים. בגלל שהבית שלנו מאוד מאוד פתוח, באתי לאמא שלי ואמרתי לה שאני מרגיש מוזר, שאני לא מבין מה קורה פה. היא אמרה: “אה, אתה הומו”. וזהו. ככה גיליתי שאני הומו וככה יצאתי מהארון. למרות הקבלה האבסולוטית הזו, ניסיתי ללכת לטיפולי המרה בגיל 18, כי אני לא קיבלתי את עצמי. אחרי חודש הבנתי שמה שקורה שם הוא לא הגיוני, לא נכון, ולא עובד”.

התגובה שהכי חששתי ממנה: “לקח לי עוד עשור לספר לאבא שלי. רק בגיל 19. כשסיפרתי, היה לו מאוד קשה. כשבן זוגי היה מגיע אלינו, הוא לא התלהב. היה שם מתח. אבא שלי למד לקבל את הנטייה שלי רק ביום בו התגרשתי. היום הוא שגריר ההומואים הדתיים בגן יבנה. הוא למשל נאבק בחבריו כשניסו למנוע מתושב שיצא מהארון להתפלל בבית כנסת. הוא יצא עליהם ממש. הבהיר להם שצריכים לקבל את כולם. הוא באמת הפתיע לטובה. לקח לו זמן. היום הוא לגמרי בסדר עם זה. הוא מבין שאבא שרוצה שהילד שלו יהיה מאושר צריך לקבל אותו ואת הדרך שלו”.

היציאה המשמעותית ביותר: “בפני עצמי. רק אחרי שהתגרשתי. שם הבנתי שדי. שאין סיבה להילחם אלא פשוט לקבל את עצמי כמו שאני”

התגובה שהכי הפתיעה אותי: “חבר בישיבה שלא דיבר איתי אחרי שיצאתי בפניו. כעבור חודשיים הוא בא וסיפר לי שהוא גם הומו”.

התגובה שהכי ריגשה אותי: “של אמא. שחיבקה ואמרה שלא משנה מה, היא תמיד תאהב אותי”.

מסר לארוניסטים: “הארון הכי הכי גדול זה הארון שלנו עם עצמנו והיכולת שלנו לקבל את עצמנו. כשאנחנו יוצאים מהארון מול עצמנו ובאמת באמת שלמים עם זה אז זה בהרבה יותר קל”

מסר למי שכבר בחוץ: “פשוט להיות. להיות שם. ולזכור שהדרך הכי טובה להפיץ את הנורמטיביות שבדבר הזה, זה פשוט להיות נוכח. בנראות שלנו.”

גם אתם רוצים לספר את הסיפור שלכם? שלחו לנו שם מלא, גיל וטלפון להתקשרות במסנג’ר, בתגובה לפוסט, או ל- Info@havruta.org.il

שמעתי אדם שבטוח ויודע שהאמת אצלו

היום צפיתי בראיון של הרב ארלה הראל מול הרב גיא אלאלוף, שמעתי אדם שבטוח ויודע שהאמת אצלו, שהדיעה שלו, לטענתו, היא קונצזנוס בקהילה הדתית, שהעובדות שלו מוחלטות ולא ניתן מקום לספק, אז לגבי זה אין לי מה לומר כי אני בעצמי לא מכיר את פרטי עדותו – על כל אלה שהצליחו להשתנות, על ההומו הדתי שטוען שהוא נשמר מכל חוויה מינית, על אותו פסיכולוג שהחליט להתעלם מעדות החברים שהוא הביא לו, אני לא אטען שהוא טועה או מטעה, אני לא אטען לחוסר אמינות עדותו, אבל העמדה הבוטחת הזאת שהאמת אצלו שהוא יודע למסור את רצון ה בצורה פשוטה היא בעצמה מעידה על עובדותיו, על דיעותיו ועל גאוותו שמסנוורת אותו.

קרא עוד »

כשהייתי בשיעור א’, ישיבת מעלה גלבוע, חשבתי שמורכבות היא הדבר החשוב ביותר בעולם.

קשיים אישיים ודיסוננסים זהותיים נתפסו בעבורי כחובה דתית. חשבתי שעל מנת לא להפוך את הדתיות שלי לפלסטר ליברלי, אני חייב להמשיך לתפוס בדעות שצרמו והפריעו לי. לא רציתי “לפתור” את השאלה הלהט”בית או הפמיניסטית. פתרון היה בעבורי השטחה, רידוד של המורכבות הקיימת.

קרא עוד »

שתפו את המאמר