תפריט
תפריט
כל הכתבות ממגזין "מעת לעט", מגזין הפייסבוק של חברותא.
מָאוֹר שָׁרוֹן הָיִיתָ אָדָם וְהָפַכְתָּ אָהוּבבְּרִיאָה שׁוֹנֶה בְּתַכְלִיתהָיִיתָ תִּקְוָה אַחֲרֵי זוֹ שֶׁאָבְדָהכִּמְעַט שֶׁעַטְּפוּנִי תַּכְרִיךְ הָיִיתִי
ימי אלול, טרם הימים הנוראים, והייתי רוצה להתחיל בחלק מהפיוט "כי הנהכחומר":ִּכי ִּהֵּנה ַּכ ֹחֶמר
אני מתרגש.מתרגש מאוד אפילו.אתם מחזיקים ביד ציון דרך נוסף בתרבות הקווירית היהודית.יוצרים מוכשרים, מהקשת הקווירית
הרב נשאר בעמדתו, שיש מי שחפץ לקעקע איסורי תורה באמצעות שימוש במאבק הלהט"בי, ושיש להבחין
הרכבתי את המשקפיים וישבתי לקרוא. "אני הורג אותך בכל מיני דרכים שונות,” קראתי. “אל תדאג, בכולן אתה מת, בסוף.” קראתי כל אחר הצהרים, עוד ועוד תיעודים בדויים של שבע שעות אחרונות. הסיפורים הלכו ונטמעו זה בזה, הלכו וניטשטשו. לבסוף נדמה לי כאילו מהכל, מכל המיתות המשונות, נכתב איזה מכתב אהבה מסור ומנומק, המעוטר, כמו בנשיקות, באינסוף סופים בלתי גמורים.
"הקורונה תוקפת בעיקר בלילות. במהלך היום אתה מרגיש טוב, אבל בלילות יש את הקטע של החום, כאבי הראש וכל הדברים האלה… לא ברור לנו עד הסוף איך נדבקנו"
אני מחפש אהבת גברים שאינה פגומה, שלא נשרטה ונדחתה על ידי החברה. אני מחפש תחליף להומוסקסואליות. אני שואף להומופיליות, התכווננות רגשית כלפי גברים.
עוברים עלינו זמנים לא פשוטים. קשה עוד לחשוב על הנזק שהנגיף שמשתולל בחוץ גורם ברחבי העולם, וקשה לדעת איפה נעמוד אחרי שהסיפור הזה יסתיים. שגרת היום של המדינה שלנו השתנתה ללא היכר, ודברים שהתרגלנו אליהם ומרכיבים את חיינו – כמו עבודה, לימודים או סתם יציאה עם חברים – כבר לא לוקחים חלק ביום-יום כמו שלקחו לפני שבוע בלבד. להישאר בבית זה לא תמיד פשוט, ובטח לא מה שאנחנו רגילים אליו. וחוסר הודאות לגבי מה הולך לקרות בחודשים הקרובים מכסה על הכל.
"אני 3 וחצי שנים בזוגיות עם בחור שהוא גם דתי ועדין בארון. המשפחה שלי מכירה אותו. המשפחה שלו עדין לא מכירה אותי".
הילה להב היא מוזיקאית ומשוררת ילידת זכרון יעקב, והוציאה לאור שלושה ספרי שירה – "יחידה", "עד הבוקר" ו"גג עץ" – בהוצאת הקיבוץ המאוחד. השיר פורסם ב"נפלאתה" – אנתולוגיה של שירה להט"בית בעריכת רונן סוניס ודורי מנור ובהוצאת חרגול.
