בעקבות חשיפת חברותא ובעקבות פרסומת בכלי התקשורת, הכחיש הרב אבינר את הטענה שאמר שהומו יכול להתחתן בלי לספר לאשתו * הנה כמה במות שפרסמו את חזרתו מדבריו, כולל שו"ת עם הרב: במה נטיות הפוכות שונות משאר עברות? ("הן לא") ; מה אשם בעל הנטייה ההפוכה שנולד ככה? ("זה יצר הרע"); אפשר לצאת מזה? ("בוודאי"); כדאי לצאת מהארון? ("טומאה מחוץ לארון לא נהפכה לטהרה"); אפשר להתחתן בלי לספר? ("ודאי לא")

בשיעור שנשא בישיבת "עטרת ירושלים" נשאל הרב שלמה אבינר, ראש הישיבה, אם אין בטענתו שעל הומואים להתחתן עם נשים משום מעשה שאינו הגון, וענה כי "מה זה מעניין את אשתו איזה יצר יש לו?" כך עלתה בשיעור גישתו הכללית של הרב ולפיה אין צורך לספר. אמנם הרב סייג במקצת את דבריו וטען כי "זאת שאלה שצריך לבדוק כל מקרה לגופו", אבל מיהר להוסיף כי "אומרים שבני זוג צריכים להיות פתוחים וצריך לספר את הכול. איפה זה כתוב? צריך לספר כל מה שגורם שמחה, אבל לא צריך לספר כל מה שגורם צער" •
אתר חברותא בחשיפה בלעדית, כולל תגובות מהרבנים ברוך גיגי, יובל שרלו ומהרב יחיאל פאוסט

תגובה של אדמיאל קוסמן על פסיקת הרב פיינשטיין, ובו הוא מנסה למזער את הקונפליקט שיש בהלכה בין התנגדות לבין סובלנות לתופעה ההומוסקסואלית

יותר ויותר רבנים מהציונות הדתית פתוחים לדבר על נושאים שבעבר נידונו בחדרי חדרים. לדבריהם, מוטלת עליהם החובה להסתכל למציאות בעיניים ולא לברוח ממנה. בשלב זה הם יכולים להבטיח בעיקר הקשבה ופחות מעשה

לא שאנחנו רומזים משהו על התנהגותם של הגברים במקומותינו, אבל השאלה מעניינת (האם לגבר מותר להסיר שֵער מהגוף?), והתשובה של הרב דרור ברמה עוד יותר (לא נהרוס לכם. קִראו)

מתוך התגובה: "מעבר לחשיפה החיובית שההומואים הדתיים זכו לה ולפעילות המבורכת של הו"ד, חשוב לנו להדגיש גם צד אחר ושונה שמאפיין הומואים דתיים רבים, ולמרבה הצער לא הודגש כראוי בכתבה"

"שליח ´7 ימים´ עשה שבת עם הומואים דתיים שנקרעים בין נטייה מינית לפסקי הלכה, בין כמיהה לאהבה לבין שמרנות החברה; גברים מכל הגילאים והמגזרים, כולל חרדים, שחיים באפלה גדולה ויוצאים מהארון מול ארון הקודש" * כתבתו של אסף וייס שנלווה לשבת וראיין את אנשי חברותא חיים אלבום, זאב שביידל ואביעד דורון, וכן את הרב רון

לפני כמה שבועות נשא איתי נאום בוועידת הג´וינט. הנאום תומלל והתפרסם ב"מקור ראשון" * מתוך הכתבה: "המאבק שמנהלים כמה רבנים כנגד קיומם של הומואים דתיים הוא מלחמה לא קדושה ומיותרת. לא מדובר באיום, אלא בקבלה של אנשים שנתונים גם כך במציאות קשה מאוד, ומתעקשים להישאר בתוך המחנה"

התמודדות הלכתית וחברתית עם הומוסקסואליות בחברה הדתית: מסורת מול מודרנה ופוסט מודרניות, משפחה מול הגשמה עצמית, קהילה מול הפרט – זאב שביידל מנסה לסרטט קווים ותובע מהציבור אמפתיה כלפי השונה * עו"ד זיוה אופק חולקת על זאב וסבורה שיש לצאת למאבק * וזאב שביידל משיב לה

הרב יחיאל פאוסט נפגש עם 35 הומוסקסואלים דתיים ושמע על קשייהם. הרב פאוסט: "האיסור מוגדר בתורה כתועבה, בוודאי לא האדם עצמו. מוכרחים להפריד בין האיסור לבין האדם"

יאיר שלג שאל רבנים מה הם חושבים על זוגיות חד מינית. קטעים ממחקר מדיניות 67 * "אחרי רבים – להטות? עמדות רבנים בישראל כלפי הדמוקרטיה"

באילו עונשים הבד"ץ האשכנזי במאה ה-19 בירושלים השתמש בתור ענישה על עבירות של התנהגות מינית אסורה כמו ניאוף או משכב זכר? * "(הַפָּקיד הנאשם) התחייב להיות מופרש ומובדל מהעדה שלושים יום, ללכת לבית המדרש […] בלבוש אבֵל […] ולעלות על הבמה […] ולקרוא […] ´חטאתי לה´ א-לוהי ישראל, והנני מתחרט ושב בתשובה´" – מתוך עדותו של תושב ירושלים, יהושע יעלין, משנת 1853

לפני כשנתיים הרעיש מצעד הגאווה הירושלמי את העולם. כתבות שודרו, סרטים הוסרטו, דיונים נידונו וקולמוסים נשברו סביב המצעד וגרורותיו – מדוע בכלל צריך את המצעד הזה, האם מדובר בפרובוקציה ותו לָא, איזו גאווה יש בלהיות הומו, מדוע הדתיים בפניקה מהמצעד, מה היחס ההלכתי-אנושי-מוסרי הנכון למצעד, לגאווה ולאדם הפרטי. קיבצנו לכם מעט מזעיר ממה שנכתב בנושא באתר nrg יהדות

"היפוך כושי עורי ונמר חברבורותיו", או במילים אחרות: יכולים להשתנות או לא יכולים להשתנות? פולמוס תורני ענֵף שלא ישאיר אתכם אדישים

זהו מכתב תשובה לקטע שהתפרסם באתר של ארגון ההמרה "עצת נפש". שמו של הקטע הוא "כחודו של מחט". הארגון סירב להעלות את התגובה של זאב שביידל באתר שלו, ולכן היא מתפרסמת כאן.