שירים וסיפורים שנכתבו מהלב ונכנסים ללב
"אין תירוצים יצירתיים יותר מאלה שהומו מתבגר נותן לעצמו. למשל 'זה יעבור עם הזמן, כל אחד מבולבל בשלב כזה או אחר'. הפעם הראשונה שעברה לי בראש המחשבה המטופשת שאולי אני ממש הומו, הייתה בערך בגיל 13. את המילה המפורשת לא ממש יכולתי לומר. זה טראומתי מדי בשביל ילד בן 13 בישיבה תיכונית, בעיקר כשלפני המילה הזאת באה המילה 'אני'"
בכיתה י' מגלה דני מרוז שהוא מאוהב, ולא באסנת שמחזרת אחריו ומבקשת ממנו חברות, אלא בתמיר, החתיך של המחזור. רק שדני עמוק בארון ומפחד לחשוף את עצמו ובטח לא בפני תמיר, שהוא סטרייט גמור, והימים הם סוף שנות השמונים והסביבה לא ממש עוזרת. גם לא הבית ובטח לא היועצת החינוכית של בית הספר שאליה הוא מנסה להגיע כדי לקבל ייעוץ.
הכול מסובך ולא פתור, כי להתבגר זה לא פשוט, גם אם אתה "רגיל" – ודני הוא ממש לא רגיל.
שני שירים על טרנסג´נדריות: אחד מברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה, והאחר – טוב, את האחר תפרשו בעצמכם. מאת קלונימוס בן קלונימוס; חנה קליין.
"שתיקת החרדים" הוא סיפור חייו של שייע בריזל המגלה יום אחד כי אביו, סופר הסת"ם המכובד, אינו צדיק כמו שחשב, אלא אביו הומו ששוכב עם קטינים חסרי ישע. מרגע זה שייע חושף את הצביעות שהוא חי בה ואת תחלואיה. הספר חושף את העולם החרדי כפי שהוא לא נחשף מעולם, על תעשיית השידוכים, שערוריות מהעולם החסידי שלא סופרו מעולם, רגעי שפל ורגעי התרוממות
"עכשיו אני אוהבת את כל מה שהרחקתי / עכשיו אני שוברת שתיקה ארוכה" – מילים שמספרות את הסיפור של כמעט כל לסבית (והומו) שהחליטה שֶדַי להסתיר
מה קורה כשהמלך משתוקק לקבל את שבת המלכה בנרות דולקים ובסעודת שבת כשעמו נמצאת אהובתו-אשתו, אבל המלך נמשך לגברים דווקא? מכתב-סיפור לשבת המלכה מאת זאב שביידל
אמר רבן גמליאל וכו´ הייתי מצטער על תלמיד חכם. ומנו? רבי עקיבא. וכשעליתי ליבשה בא
לילה רד ועיגול הלבנה שט במרומים, שב הלב ומתכנס לקצב צעדיו, זה אותו הערב, מוכר,
חלמתי על איש בלילה אחד שבא אחרי יום מעייף הוא אחז בידי ורצנו ביחד והיה
לילה אחד ויחידי חותם מסעות שנה, את מוסרות הלב התרת בחוץ פורץ אביב אתה כביום
ליר פותח סדרה של 4 שירים שאותם הוא מכנה "שירי וונוס", ולפני כן כותב הקדמה קצרה
