בלוגים

בלוגים

פרק שמיני: המכתבים של גבריאל

לאחר הפגישה עם גבריאל מבין מוטי עד כמה נתנאל וכל ההתנסויות הקודמות שלו לא באמת מילאו אצלו את החסך בשותפות אמתית, בהקשבה, ברעות, בהבנה. האם הוא סוף-סוף מצא נחמה? * נתי בעוד פרק בבלוג "ציפור קטנה בלב"

קרא עוד »

הכחשת השואה ההומולסבית

זאביק סבור שעלינו, היהודים ההומולסביים, חובה כפולה ומכופלת לנצור אתנו את זיכרון השואה. אל לנו לעשות זאת כלאחר יד כי השואה בעבורנו היא חלק מהמאבק שלנו בהווה. מאבק נגד הניכור, נגד הדמוניזציה ונגד הניסיון להדיר אותנו מזיכרוננו ההיסטורי הלאומי והאישי

קרא עוד »

מהי "חירות" בשביל זאב שביידל

בעיני זאביק פסח הוא זמן נהדר לשבור את הפחד מדיבור על הומוסקסואליות. הרי פסח נדרש בחסידות "פה-שׂח", כלומר פה מדבר, והגאולה שלנו היא דווקא ביכולת הדיבור הזו * מיזם מיוחד לפסח * בטור הבא – מהי חירות בשביל הסופרת חיותה דויטש

קרא עוד »

מפלצת הסוד האפל

עם נ׳ עשה אליק את כל הטעויות האפשריות: עבר על חוקי הג׳ונגל, מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, חנה בבלי ואייזיק ניוטון: הוא לא היה צריך להתקשר, לא היה צריך לדבר אתו שבוע בלי להיפגש, לא היה צריך להתאהב בו בטלפון. לא לקבוע דייט ראשון אצלו בדירה, לא לבשל בשבילו פסטה, לא לשאול אותו על החבר הקודם שלו * ולא – לא לכל סיפור יש מסר

קרא עוד »

ונהפוך היא

ההלכה "לא ילבש" מופרת בפורים בעזרת התחפושות. אבל למה דווקא בפורים? * זאביק בדרש מגדרי לפורים המסביר על התחפשות לשם הסרת התחפושות

קרא עוד »

שוקולד מריר

איך מרגישים כשהבחור שישן בחדר שלך בפנימייה, שמעיר אותך בבוקר, שעמו ניהלת שחנ"שים רבים ושבו התאהבת – מספר לך שהוא יוצא עם בת דודה שלך? * שחר בחוויות על שיעור א' בישיבת ההסדר אז בדק עד כמה נכונה האמירה "בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין"

קרא עוד »

להקדים רפואה למכה

הרב אלון פרסם מכתב תמיכה ב"עצת נפש". זאביק סבור שהבעיה של הרב אינה בנטייה המינית שלו – תהיה אשר תהיה – אלא בחוסר נכונותו ליטול אחריות ולהעניק לתלמידיו תמיכה רגשית ראויה לשמה, במקום לנסות "לרפא אותם במגע" * וגם זאביק בטיפ לחברי פורום "תקנה": אולי המיזם הבא שלכם יהיה לחקור את "עצת נפש", לפני השערורייה הבאה?

קרא עוד »

הוא והיא, הוא והוא, אני ואני

חגי סגל לא מבין מדוע לדתיים חשוב לעשות סרטים על "הוא והוא" * זאביק מסביר לו שגם בתסריט של "הוא והיא" יש ממד של "אני ואני" המאפשר לאנשים להכיל בכפיפה אחת עולמות סותרים לכאורה

קרא עוד »

פרק שביעי: "דתי בן 19 מעוניין בחבר"

'דתי בן 19 מהצפון, נאה ודיסקרטי, בחבר בסביבות גילי'. כל מילה נשקלה היטב. פתאום נראיתי לעצמי זר מבעד למילים, מנסה לחשוב בעיניים של אלו שיקראו את המודעה שאפרסם במקומון, מנסה לחשוב אם עוד מישהו מעלעל כמוני בעיתון בחדרי חדרים לאור המנורה הקטנה שנותרת לאחר ששעון השבת כבה * כמה ימים אחר כך לבית המדרש אני חוזר עם שני מכתבים בכיסי. לשניהם אענה עוד היום * נתי בפרק חדש בבלוג "ציפור קטנה בלב"

קרא עוד »

מערבה מכאן יש דברים אחרים

אליק הבין שיש לו סיכוי רק אם ייסע מערבה מכאן, ולכן נסע לתל אביב למצוא גאולה ואהבה. לדייט עם הגורל. אבל גם הגורל אמר לו לא. במקום זה הוא מצא אהבה אחרת * וגם אליק רוצה להגיד שתי מילים על פולמוס "חברותא טוב או רע ליהודים": יאללה, יאללה! * עוד פרק בבלוג "מקלף ינשופים"

קרא עוד »

איך חיים עם הג'ירפה?

מי היה מאמין? בימי החושך הרחוקים, טרם בואה של חברותא לעולם, ציפינו וייחלנו ליום שבו רב ליברלי במיוחד בציונות הדתית יסכים להודות שאנו אכן קיימים ולא סתם הִשחתנו את דרכנו ואת מידותינו מרוע לב. מישהו שפשוט יחבק בחום ובאהבה. ואז הגיע טורו של הרב הראל (וגם התכנית של הרב זמיר כהן) * זאביק בהרהורים על "פולמוס הרב הראל"

קרא עוד »

פרק שישי: אסי, יש לי משהו לספר לך

אני מספר לו על שיחת בנים על ספסל, כשכולם נקבו בשמות של בנות מהכיתה "שהם אוהבים". כשאני נוקב בשם הם מתפלאים על הבחירה שלי, ועוד יותר צוחקים כשאני אומר שהיא יפה. באותו היום אני פותח דף ביומן האישי שניהלתי אז וכותב שם: "הבנות שאני אוהב", ורושם מתחת את השמות שהם אמרו. ליתר ביטחון. אחרי מחשבה קלה אני הופך דף ורושם בראשו "הבנים שאני אוהב", ואני רושם שם שני שמות * נתי בעוד פרק בבלוג "ציפור קטנה בלב"

קרא עוד »

דבר תורה לפרשת מקץ – אחים לא מפקירים

למה יוסף, שליט מצרים, לא הודיע לאביו שהוא חי? אחד ההסברים הוא שיוסף חשב שגם אביו התנכר לו בכך ששלח אותו לאחיו אף שידע שלא יכלו דברו לשלום. מכאן הדרך קצרה להתערות בתרבות המצרית, ללבישת בגדים מצריים, לאימוץ השם "צפנת פענח". יוסף הופך למצרי מוצהר וגאה * עד שמגיע השינוי: יהודה מגן בחירוף נפש על בנימין – עדות לאכפתיות של האחים ויעקב * המסר הזה נוגע לחברה הדתית ביחסה להומואים הדתיים * זאב שביידל בטור תורני

קרא עוד »

פרק חמישי: היום שבו הרסתי הכול

הלב שלי דפק בחוזקה, ולשווא ניסיתי להירגע. כאילו כל מה שהדחקתי עם השנים מאיים לפרוץ עכשיו כאן בחדר בבית החייל. אתה לא רוצה את זה, מלמלתי לעצמי ללא קול. אסי הוא קודש, הדבר הכי יציב שיש לך, המחשבה הכי טהורה ונקייה שיש, אני מזהיר את עצמי אבל הידיים שלי ממשיכות לבקש אותו לי. הוא החבר הכי טוב שלך! פתאום נהיה לי קר שם בחדר הלוהט. הרעד החל בכפות רגליי ובמהירות התפשט לכל גופי * נתי בפרק חדש על עלילות מוטי

קרא עוד »

הצד שצד

הוא יצא לצוד הומואים וכמעט מצא את מותו * אליק, "מקלף ינשופים", מפתח חיבה לרובי ציד, בחורים בלונדיניים ועוגיות של פסח, ומספר לכם סיפור לשעת לילה מאוחרת

קרא עוד »