בלוגים

פרק שמיני: המכתבים של גבריאל

לאחר הפגישה עם גבריאל מבין מוטי עד כמה נתנאל וכל ההתנסויות הקודמות שלו לא באמת מילאו אצלו את החסך בשותפות אמתית, בהקשבה, ברעות, בהבנה. האם הוא סוף-סוף מצא נחמה? * נתי בעוד פרק בבלוג "ציפור קטנה בלב"

קרא עוד»

מפלצת הסוד האפל

עם נ׳ עשה אליק את כל הטעויות האפשריות: עבר על חוקי הג׳ונגל, מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, חנה בבלי ואייזיק ניוטון: הוא לא היה צריך להתקשר, לא היה צריך לדבר אתו שבוע בלי להיפגש, לא היה צריך להתאהב בו בטלפון. לא לקבוע דייט ראשון אצלו בדירה, לא לבשל בשבילו פסטה, לא לשאול אותו על החבר הקודם שלו * ולא – לא לכל סיפור יש מסר

קרא עוד»

פרק שביעי: "דתי בן 19 מעוניין בחבר"

'דתי בן 19 מהצפון, נאה ודיסקרטי, בחבר בסביבות גילי'. כל מילה נשקלה היטב. פתאום נראיתי לעצמי זר מבעד למילים, מנסה לחשוב בעיניים של אלו שיקראו את המודעה שאפרסם במקומון, מנסה לחשוב אם עוד מישהו מעלעל כמוני בעיתון בחדרי חדרים לאור המנורה הקטנה שנותרת לאחר ששעון השבת כבה * כמה ימים אחר כך לבית המדרש אני חוזר עם שני מכתבים בכיסי. לשניהם אענה עוד היום * נתי בפרק חדש בבלוג "ציפור קטנה בלב"

קרא עוד»

מערבה מכאן יש דברים אחרים

אליק הבין שיש לו סיכוי רק אם ייסע מערבה מכאן, ולכן נסע לתל אביב למצוא גאולה ואהבה. לדייט עם הגורל. אבל גם הגורל אמר לו לא. במקום זה הוא מצא אהבה אחרת * וגם אליק רוצה להגיד שתי מילים על פולמוס "חברותא טוב או רע ליהודים": יאללה, יאללה! * עוד פרק בבלוג "מקלף ינשופים"

קרא עוד»

פרק שישי: אסי, יש לי משהו לספר לך

אני מספר לו על שיחת בנים על ספסל, כשכולם נקבו בשמות של בנות מהכיתה "שהם אוהבים". כשאני נוקב בשם הם מתפלאים על הבחירה שלי, ועוד יותר צוחקים כשאני אומר שהיא יפה. באותו היום אני פותח דף ביומן האישי שניהלתי אז וכותב שם: "הבנות שאני אוהב", ורושם מתחת את השמות שהם אמרו. ליתר ביטחון. אחרי מחשבה קלה אני הופך דף ורושם בראשו "הבנים שאני אוהב", ואני רושם שם שני שמות * נתי בעוד פרק בבלוג "ציפור קטנה בלב"

קרא עוד»

פרק חמישי: היום שבו הרסתי הכול

הלב שלי דפק בחוזקה, ולשווא ניסיתי להירגע. כאילו כל מה שהדחקתי עם השנים מאיים לפרוץ עכשיו כאן בחדר בבית החייל. אתה לא רוצה את זה, מלמלתי לעצמי ללא קול. אסי הוא קודש, הדבר הכי יציב שיש לך, המחשבה הכי טהורה ונקייה שיש, אני מזהיר את עצמי אבל הידיים שלי ממשיכות לבקש אותו לי. הוא החבר הכי טוב שלך! פתאום נהיה לי קר שם בחדר הלוהט. הרעד החל בכפות רגליי ובמהירות התפשט לכל גופי * נתי בפרק חדש על עלילות מוטי

קרא עוד»

הצד שצד

הוא יצא לצוד הומואים וכמעט מצא את מותו * אליק, "מקלף ינשופים", מפתח חיבה לרובי ציד, בחורים בלונדיניים ועוגיות של פסח, ומספר לכם סיפור לשעת לילה מאוחרת

קרא עוד»

פרק רביעי: סוד שמתחיל באות ה"א

הווידוי: לאחר תפילת שחרית, הפקדתי בידיו מכתב שכתבתי. כל מילה נשקלה היטב בטרם מצאה את דרכה אל הדף. כתבתי שם את המילה המפורשת, אומר אותה אולי בפעם הראשונה לעצמי, ודאי שלעופר * התגובה: אתה סוטה! ושתדע לך שאני אספר עליך לכל העולם! אספר לאבא שלך, ונראה מה הוא יגיד על זה, הא? אם עוד פעם תתקרב אליי – אהרוג אותך, אתה שומע? תיזהר ממני!' * והתגובה לתגובה: בבקשה, לא! אל תספר. אבא שלי לא יידע מאיפה זה בא לו

קרא עוד»

החתונה של החבר שלי

אליק שונא טקסים, אבל הוא היה עד בחתונה, שם חתם על הכתובה, הקנה לאב הכלה את הנייד שלו, וידא שהטבעת שווה פרוטה ושהחתן לא הכניס אותה בחזרה לכיס בשל רגע של חולשה זמנית, שמע את הרב ממלמל לעצמו (“איפה השכינה?”), את הקהל ממלמל קצת יותר בקול (“איפה הבופה?”), את הדוד של החתן ממלמל משהו שגם הוא עצמו לא הצליח לשמוע (“איפה מדליקים פה את המיקרופון?”), ובסוף השגיח על הילדים בחדר ייחוד * ואז הוא הבין למה חתונה היא דבר טוב: הסוף שמח. להתחתן זה הסוף של העלילה: זה להחליט שזהו, גם אם הוא חכם וחתיך כך כך * ואילו אשליית השפע של ״אטרף״ ותל אביב עושה בדיוק את העבודה ההפוכה

קרא עוד»

פרק שלישי: חייב להיות טהור!

אני פולט עצמי מבית המדרש ומתחיל לרוץ לכיוון הפנימייה. אני רץ ומוודא שהשמש עודנה תלויה בין שמים לארץ, שעוד יש לי זמן. מתנשף אני מגיע לחדר, חוטף את המגבת הלחה עדיין ממקלחת הצהריים, רץ החוצה אחוז אמוק. רץ ומציץ שוב אל השמש מבקש ממנה לעמוד, שהיום הקדוש ימתין עוד רגע קטן אחד, בשבילי… צריך להיות טהור! המקווה פתוח, ריק מאדם, אני קורע את הבגדים, מקמט את החולצה שגוהצה, משליך את הנעליים, זורק את עצמי למים הקפואים, יוצא, המגבת הספוגה במים לא מצליחה לייבש, הבגדים נדבקים לי לגוף, אבל – טהור… אני טהור… * עוד פרק בסיפור בהמשכים מאת נתי

קרא עוד»