ציפור קטנה בלב

ציפור קטנה בלב

נתי אפשטיין, דתל"ש ובוגר ישיבת הסדר, מוציא את הדפים מהמגֵרה ומהארון

פרק שביעי: "דתי בן 19 מעוניין בחבר"

'דתי בן 19 מהצפון, נאה ודיסקרטי, בחבר בסביבות גילי'. כל מילה נשקלה היטב. פתאום נראיתי לעצמי זר מבעד למילים, מנסה לחשוב בעיניים של אלו שיקראו את המודעה שאפרסם במקומון, מנסה לחשוב אם עוד מישהו מעלעל כמוני בעיתון בחדרי חדרים לאור המנורה הקטנה שנותרת לאחר ששעון השבת כבה * כמה ימים אחר כך לבית המדרש אני חוזר עם שני מכתבים בכיסי. לשניהם אענה עוד היום * נתי בפרק חדש בבלוג "ציפור קטנה בלב"

קרא עוד »

פרק שישי: אסי, יש לי משהו לספר לך

אני מספר לו על שיחת בנים על ספסל, כשכולם נקבו בשמות של בנות מהכיתה "שהם אוהבים". כשאני נוקב בשם הם מתפלאים על הבחירה שלי, ועוד יותר צוחקים כשאני אומר שהיא יפה. באותו היום אני פותח דף ביומן האישי שניהלתי אז וכותב שם: "הבנות שאני אוהב", ורושם מתחת את השמות שהם אמרו. ליתר ביטחון. אחרי מחשבה קלה אני הופך דף ורושם בראשו "הבנים שאני אוהב", ואני רושם שם שני שמות * נתי בעוד פרק בבלוג "ציפור קטנה בלב"

קרא עוד »

פרק חמישי: היום שבו הרסתי הכול

הלב שלי דפק בחוזקה, ולשווא ניסיתי להירגע. כאילו כל מה שהדחקתי עם השנים מאיים לפרוץ עכשיו כאן בחדר בבית החייל. אתה לא רוצה את זה, מלמלתי לעצמי ללא קול. אסי הוא קודש, הדבר הכי יציב שיש לך, המחשבה הכי טהורה ונקייה שיש, אני מזהיר את עצמי אבל הידיים שלי ממשיכות לבקש אותו לי. הוא החבר הכי טוב שלך! פתאום נהיה לי קר שם בחדר הלוהט. הרעד החל בכפות רגליי ובמהירות התפשט לכל גופי * נתי בפרק חדש על עלילות מוטי

קרא עוד »

פרק רביעי: סוד שמתחיל באות ה"א

הווידוי: לאחר תפילת שחרית, הפקדתי בידיו מכתב שכתבתי. כל מילה נשקלה היטב בטרם מצאה את דרכה אל הדף. כתבתי שם את המילה המפורשת, אומר אותה אולי בפעם הראשונה לעצמי, ודאי שלעופר * התגובה: אתה סוטה! ושתדע לך שאני אספר עליך לכל העולם! אספר לאבא שלך, ונראה מה הוא יגיד על זה, הא? אם עוד פעם תתקרב אליי – אהרוג אותך, אתה שומע? תיזהר ממני!' * והתגובה לתגובה: בבקשה, לא! אל תספר. אבא שלי לא יידע מאיפה זה בא לו

קרא עוד »

פרק שלישי: חייב להיות טהור!

אני פולט עצמי מבית המדרש ומתחיל לרוץ לכיוון הפנימייה. אני רץ ומוודא שהשמש עודנה תלויה בין שמים לארץ, שעוד יש לי זמן. מתנשף אני מגיע לחדר, חוטף את המגבת הלחה עדיין ממקלחת הצהריים, רץ החוצה אחוז אמוק. רץ ומציץ שוב אל השמש מבקש ממנה לעמוד, שהיום הקדוש ימתין עוד רגע קטן אחד, בשבילי… צריך להיות טהור! המקווה פתוח, ריק מאדם, אני קורע את הבגדים, מקמט את החולצה שגוהצה, משליך את הנעליים, זורק את עצמי למים הקפואים, יוצא, המגבת הספוגה במים לא מצליחה לייבש, הבגדים נדבקים לי לגוף, אבל – טהור… אני טהור… * עוד פרק בסיפור בהמשכים מאת נתי

קרא עוד »

פרק שני: ובו אני חולם קצת על אשתי לעתיד

חשבתי שאבכה, שאתרגש, שאהסס מעט לפני שאדבר בצורה כל כך גלויה על הסוד הכי שמור ביקום, אבל להפתעתי דיברתי על זה כאילו כל יום אני מנהל שיחה על המיניות שלי. הפסיכולוג רֶבּ קליין שאל מה השאיפות שלי לעתיד. 'אני אתחתן, כמובן. היא תהיה האישה המאושרת עלי אדמות, ואני אוהב אותה מאוד'. הוא הידק את משקפיו ובחש בכיפת הקטיפה השחורה שעל פדחתו: 'אני חושב שאתה צודק בהחלט. אני מניח שיש אחת כזאת ושזה באמת רק עניין של זמן' * פרק שני בבלוג "ציפור קטנה בלב" מאת נתי

קרא עוד »