ציפור קטנה בלב

נתי אפשטיין, דתל"ש ובוגר ישיבת הסדר, מוציא את הדפים מהמגֵרה ומהארון

פרק ששה-עשר: גיל

הלב שלי מתפעם, הבטן קצת כואבת. אני מתרגש פתאום לקראת המסע הזה. כאילו זו הולכת להיות הפעם הראשונה שאני נפגש איתו. חוצה את המסדרון של כיתות הסטודיו שלנו, של שנה א', עולה במדרגות אל שנה ה'. אני רק רציתי את האיש הזה שלא ידעתי אפילו את שמו * מוטי מוצא את האהבה הראשונה שלו

קרא עוד»

פרק חמישה-עשר: אז ככה זה מרגיש?

אז תספר לי קצת על הישיבה? הוא מבקש. ואני מספר לו על הרב רבינוביץ', ועל אסי, ועל נתנאל. אתה חמוד. הוא אומר פתאום באמצע הסיפור שלי. אני מסמיק בחושך. מה עונים על כזה דבר? * מוטי בפגישה עם ההוא מהפרק הקודם

קרא עוד»

פרק ארבעה-עשר: על דוסים ועל הומואים

ושם, בערבי שלישי, בעיקר לקראת תום השעה הנפרדת, התחלתי לקלוט אותם בהמוניהם, כאילו מישהו שיחרר אותם לחופשי. הם מסתכלים לכל הכיוונים: בבריכה, מהכיסאות שסביב לה, בג'קוזי, במלתחות. ואני מסתכל עליהם, לאחר שתיית כוס הדנידין שלי, והם לא רואים אותי, מוסווה בחבורת הדוסים העצלה שחותרת את דרכה לעוד נקודת חובה בספורט * מוטי מתחיל ללמוד בטכניון

קרא עוד»

פרק שנים-עשר: ראיתי אותי מת

כן, אני יודע שאני לא ככה בדרך כלל. בדרך כלל יש לי סיפורים, בדרך כלל אני מעניין, עם נרטיב ועם דמויות, וגם אסי, ועם נתנאל, ועם דורית, ועם כל מיני אנשים, אבל לפעמים, בשקט-בשקט, אני נותן לעצמי כמה רגעים של מנוחה מהפכחון, ובוכה קצת. בשקט. * מוטי מתפרק

קרא עוד»

פרק עשירי: ראש הישיבה

"כך מדי שבוע אנו יושבים שם בחדר המאורך ומדברים. כלומר – אני מדבר. מספר ומספר ומספר ללא רחם על אוזניך הקדושות אשר מעולם לא שמעו חטא. אתה בוהה בי בשתיקה" * מוטי מנסה את ראש הישיבה

קרא עוד»

פרק תשיעי: דורית, את שאהבה נפשי?

מוטי מצא אהבה שמשכיחה ממנו, ולו זמנית, את נתנאל, וגם את גבריאל. פתאום החלום של דורית פוסעת לצדו בשביל אל החופה נראה אמתי וממשי מתמיד. בסוף השבוע הקרוב, כך הוא מחליט, הוא ייגש לדבר עם דורית. הרי בכל זאת הוא הגבר, הוא צריך להתחיל מאיפה שהוא * נתי בעוד פרק בבלוג "ציפור קטנה בלב"

קרא עוד»

פרק שמיני: המכתבים של גבריאל

לאחר הפגישה עם גבריאל מבין מוטי עד כמה נתנאל וכל ההתנסויות הקודמות שלו לא באמת מילאו אצלו את החסך בשותפות אמתית, בהקשבה, ברעות, בהבנה. האם הוא סוף-סוף מצא נחמה? * נתי בעוד פרק בבלוג "ציפור קטנה בלב"

קרא עוד»

פרק שביעי: "דתי בן 19 מעוניין בחבר"

'דתי בן 19 מהצפון, נאה ודיסקרטי, בחבר בסביבות גילי'. כל מילה נשקלה היטב. פתאום נראיתי לעצמי זר מבעד למילים, מנסה לחשוב בעיניים של אלו שיקראו את המודעה שאפרסם במקומון, מנסה לחשוב אם עוד מישהו מעלעל כמוני בעיתון בחדרי חדרים לאור המנורה הקטנה שנותרת לאחר ששעון השבת כבה * כמה ימים אחר כך לבית המדרש אני חוזר עם שני מכתבים בכיסי. לשניהם אענה עוד היום * נתי בפרק חדש בבלוג "ציפור קטנה בלב"

קרא עוד»

פרק שישי: אסי, יש לי משהו לספר לך

אני מספר לו על שיחת בנים על ספסל, כשכולם נקבו בשמות של בנות מהכיתה "שהם אוהבים". כשאני נוקב בשם הם מתפלאים על הבחירה שלי, ועוד יותר צוחקים כשאני אומר שהיא יפה. באותו היום אני פותח דף ביומן האישי שניהלתי אז וכותב שם: "הבנות שאני אוהב", ורושם מתחת את השמות שהם אמרו. ליתר ביטחון. אחרי מחשבה קלה אני הופך דף ורושם בראשו "הבנים שאני אוהב", ואני רושם שם שני שמות * נתי בעוד פרק בבלוג "ציפור קטנה בלב"

קרא עוד»

פרק חמישי: היום שבו הרסתי הכול

הלב שלי דפק בחוזקה, ולשווא ניסיתי להירגע. כאילו כל מה שהדחקתי עם השנים מאיים לפרוץ עכשיו כאן בחדר בבית החייל. אתה לא רוצה את זה, מלמלתי לעצמי ללא קול. אסי הוא קודש, הדבר הכי יציב שיש לך, המחשבה הכי טהורה ונקייה שיש, אני מזהיר את עצמי אבל הידיים שלי ממשיכות לבקש אותו לי. הוא החבר הכי טוב שלך! פתאום נהיה לי קר שם בחדר הלוהט. הרעד החל בכפות רגליי ובמהירות התפשט לכל גופי * נתי בפרק חדש על עלילות מוטי

קרא עוד»

פרק רביעי: סוד שמתחיל באות ה"א

הווידוי: לאחר תפילת שחרית, הפקדתי בידיו מכתב שכתבתי. כל מילה נשקלה היטב בטרם מצאה את דרכה אל הדף. כתבתי שם את המילה המפורשת, אומר אותה אולי בפעם הראשונה לעצמי, ודאי שלעופר * התגובה: אתה סוטה! ושתדע לך שאני אספר עליך לכל העולם! אספר לאבא שלך, ונראה מה הוא יגיד על זה, הא? אם עוד פעם תתקרב אליי – אהרוג אותך, אתה שומע? תיזהר ממני!' * והתגובה לתגובה: בבקשה, לא! אל תספר. אבא שלי לא יידע מאיפה זה בא לו

קרא עוד»

פרק שלישי: חייב להיות טהור!

אני פולט עצמי מבית המדרש ומתחיל לרוץ לכיוון הפנימייה. אני רץ ומוודא שהשמש עודנה תלויה בין שמים לארץ, שעוד יש לי זמן. מתנשף אני מגיע לחדר, חוטף את המגבת הלחה עדיין ממקלחת הצהריים, רץ החוצה אחוז אמוק. רץ ומציץ שוב אל השמש מבקש ממנה לעמוד, שהיום הקדוש ימתין עוד רגע קטן אחד, בשבילי… צריך להיות טהור! המקווה פתוח, ריק מאדם, אני קורע את הבגדים, מקמט את החולצה שגוהצה, משליך את הנעליים, זורק את עצמי למים הקפואים, יוצא, המגבת הספוגה במים לא מצליחה לייבש, הבגדים נדבקים לי לגוף, אבל – טהור… אני טהור… * עוד פרק בסיפור בהמשכים מאת נתי

קרא עוד»

פרק שני: ובו אני חולם קצת על אשתי לעתיד

חשבתי שאבכה, שאתרגש, שאהסס מעט לפני שאדבר בצורה כל כך גלויה על הסוד הכי שמור ביקום, אבל להפתעתי דיברתי על זה כאילו כל יום אני מנהל שיחה על המיניות שלי. הפסיכולוג רֶבּ קליין שאל מה השאיפות שלי לעתיד. 'אני אתחתן, כמובן. היא תהיה האישה המאושרת עלי אדמות, ואני אוהב אותה מאוד'. הוא הידק את משקפיו ובחש בכיפת הקטיפה השחורה שעל פדחתו: 'אני חושב שאתה צודק בהחלט. אני מניח שיש אחת כזאת ושזה באמת רק עניין של זמן' * פרק שני בבלוג "ציפור קטנה בלב" מאת נתי

קרא עוד»