חברותא מגיבה להסכם בין מפלגת הליכוד למפלגת נעם: "רבי נפתלי מרופשיץ היה מספר, שכשהיה קטן ולמד לראשונה לקרוא בתורה, ראה שני יו"דין סמוכים זה לזה. המלמד הסביר שזה שם ה' וצריך לקרוא אותו כך. לאחר מכן נתקל הילד בשני סימנים הנראים כשני יו"דין זה מעל זה, וחשב שאלה אותן אותיות, וקרא אותן כשם ה'. המלמד גער בו ואמר "שני יו"דין זה מעל זה – זה לא שם ה' , זה סוף פסוק!"
כלומר, לא דברים שנויים במחלוקת, פשוט דברים רעים. התשובה, אני מקווה בכל אופן, היא אף אחד, אף אחד לא בעד מה שרע וכולנו מנסים לצדד בטוב. ובכן, ניתן להסיק מכאן שלהיות בעד מה שטוב ולהתנגד לרע זה דבר משותף (כמעט) לכל האנושות – ולכן זה לא אומר הרבה. אני מציע לעשות את אותו התרגיל עם הומופובים. כמה ממכם בעד טיפולי המרה?
מאמר זה הוא צפירת הרגעה בכל חלקי הדיגיטל שלנו. במידה ובמהלך קריאת שורות אלה יתרחש אירוע איומי ממשי תשמע צפירה כפולה מיד לאחר מכן.
והייתה פעם מערכת בחירות אחת שבה זהבה גלאון רפררה לנאום הסוטים וקבעה נחרצות: "זה או אנחנו או הם". הדיכוטומיה הכוזבת הזו מסוכנת הרבה יותר ממה שהיא נראית במבט ראשון.
אני לא מתכוונת לצאת כאן באמרות חז"ל על "מה ששנוא עליך" או "ואהבת לרעך כמוך". אני מרגישה שכל כך התרחקנו מהערכים הבסיסיים שחז"ל דיברו עליהם, עד שאמירות כאלה הן בבחינת כוסות רוח למת.
הפרסומת החדשה של דוריטוס מציגה את המובן מאליו – יש כל מיני סוגים של משפחות ולכל המשפחות מגיע להיות משפחות. האמירה הזו גררה אחריה סערה ברשת, קריאות לחרם והגדיל לעשות סגן ראש עיריית ירושלים שקבע שעל זה תלויה הבריאות הנפשית של הדורות הבאים.
בנקודה הזו אני מוכרח לשאול: מה כל כך מעצבן אותם? למה המציאות
הגיע הזמן לשיח שפוי על זוגיות, אהבה והקמת בית – בקהילה שלנו. שי ברמסון כותב
אין הכוונה לאיש עצמו, אלא לצורך הקיומי לצאת נגד אקסיומה רווחת ולגרוף בדרך אגב מחיאות
היי בצלאל סמוטריץ' רציתי לחוד לך חידה: אתה מזהה איפה צולמה התמונה הזו? אתן לך
הרב בני לאו וחברת הכנסת לשעבר, תהלה פרידמן מתארחים אצל פעילת בת קול, רבקי רוזנר שילוני לשיח על הכלה ואחריות בציבור הדתי.
לא תכננתי לכתוב, הספיק לי בנתיים להתווכח עם השלטים שלך בכל רחבי הישוב תוך כדי ריצות הבוקר שלי , אבל הבוקר השלטים נעלמו והמילים מתפרצות לי החוצה, מבקשות להשמיע קול , קול של רבות ורבים שפגשתי בשנים האחרונות במסגרת תפקידיי ועיסוקיי.
מה יעשה אדם הרוצה לרסן את מערכת המשפט, להעלות את המיסוי על עשירים, להנהיג את שיטת השוברים במערכת החינוך, לתת לכל אדם תחת שלטון ישראל זכות הצבעה לפרלמנט, אך למסד בחוק את זהותה התרבותית היהודית העברית של המדינה, כך שהיא תתמוך כלכלית במוסדות תרבותיים תורניים בלי קשר לחלקם באוכלוסייה של יהודים שומרי מצוות? היש לאדם כזה מפלגה להצביע לה? בעייתו שלו ובעייתו של הלהט"ב הדתי אינן שונות מבחינה פוליטית כלל וכלל
חברותא ובת קול גאים להשיק את פרויקט '#לייבחירות'. בכל ערב, יתארח במסגרת הפרויקט אצל פעילי
האם אפשר היה לכתוב משהו בשבוע שעבר בהקשר הלהט"בי, אשר לא עסק בהתבטאויות של הרב רפי פרץ?
כותרות ענק, פרצוף מרוח בשחור לבן, תגובות בלתי פוסקות, מלל לא נגמר, גינויים מכלל הצדדים, גינויים על כך שנאמרו ולא נאמרו גינויים, תהיות על גבולות חופש הביטוי, התנגדות להתנגדות. רעש. שקט.
הצבעתי בבחירות ביום שני. ממרום גיל 23 אני מתחיל להתרגל לראות את נציגי הציבור שלי באופוזיציה (ובאופן כללי, מתחיל להתרגל להיות בעמדה של אופוזיציה נצחית). בהמשך לכך, פצחתי בחודש שעבר בחרם תרבותי (מובל, מנוהל ומתקיים באמצעותי בלבד) על סדרות וסרטים שאינם מציגים דמויות לא-הטרונורמטיביות. למזלי, האלגוריתם של נטפליקס החליט להירתם למאמץ וליצור לי שתי קטגוריות שונות של סדרות פמיניסטיות, הידד.
