שבוע המודעות לא-מיניות
במסגרת שבוע המודעות לא-מיניות שחל השבוע, אוריה בן ברית מותיקי חברותא משתף
כ״ח בתשרי ה׳תשפ״ג (כ״ח בתשרי ה׳תשפ״ג (23 באוקטובר 2022))
תפריט
במסגרת שבוע המודעות לא-מיניות שחל השבוע, אוריה בן ברית מותיקי חברותא משתף
אז כן – אני הומו, הפתעה!
ולא – לא מדובר במתיחת 1 באפריל סופר מאוחרת ואין לי חוש הומור כזה גרוע.
גם לנו זה קרה…
הכל התחיל, איך לא, בשבת חברותא, אי שם לפני 9 שנים בגוש עציון. דווקא אז, לא קרה כלום וכל אחד המשיך בחייו.
אבל חייב להיות סוף טוב, אז רצה הגורל ויצאנו כעבור 3 שנים לטיול פסח של…חברותא. וכן, שם כבר נוצר הקליק ומאז הכל התגלגל…
תמיד שואלים אותנו, את דני ואותי, מי האבא של אוליבר. כלומר, לרוב הם שואלים אותנו יותר בנימוס – מי האבא הביולוגי?
בשנת 2002 הרחוקה, ישי מאיר ואני, ניהלנו יחד את הפורום "גייז דתיים" באתר "ואללה". בהתחלה עשינו זאת מתוך חיפוש נואש וכדי להבין, האם אנחנו בודדים בעולם. ודי מהר התברר שיש עוד הרבה אנשים כמונו, בכל המגזרים של החברה הדתית ואת חווייתם ניתן לתאר- בגדול- כסבל בל יתואר.
גל אלפר, מנחה קבוצת הקשת הסרוגה של חברותא בחיפה, משתף בכאן מקשיבים בסיפורו האישי, שהתחיל בקונפליקט והסתיים בחיבור, בין שתי הזהויות – הלהט"בית והדתית.
גל אלפר, מנחה קבוצת הקשת הסרוגה של חברותא בחיפה, משתף בסיפורו האישי, שהתחיל בקונפליקט והסתיים בחיבור, בין שתי הזהויות – הלהט"בית והדתית.
בימים אלו אני עובד בבית ספר ממלכתי דתי במרכז הארץ כתומך הוראה של כיתה ד', כשהכיתות מחולקות לקפסולות. מורה מן המניין באחת, ואני מעביר את אותו השיעור באחרת. מעמד-ביניים שהומצא לימי המגפה, הדועכת ב"ה.
עכשיו כשפסח נגמר אני יכול להגיד שעשיתי יציאת מצרים פרטית משלי. ניקיתי כל פיסת חמץ מהלב, ואני מוכן לשלב הבא. לכל חג ביהדות יש סימן משלו, משהו ללמוד ממנו. הפסח הזה, בערב חג שני של פסח, רגע לפני קריעת ים סוף, ישבנו- עידן, הבנזוג שלי, רועי- חבר שהוא יאחתי על מלא ואני- ויצאנו ביחד ממצרים, כל אחד משלו וכולנו יחדיו.
כשרציתי לגייר את הילדים, לא יכולנו לעשות את זה בארץ. אף בית דין אורתודוכסי פה לא סמך עליי שאגדל ילדים יהודים. מצאנו בית דין אורתודוכסי בניו-יורק, ותוך כדי שאנחנו מתכננים טיסה עם שני תינוקות ושמונה מאות מזוודות על פני חצי יבשת, אדם שאל אותי: בשביל מי אתה עושה את זה? מי הקהילה שלך? שלושה רבנים שמעולם לא פגשת באפר-ווסט-סייד?
המילה הגדולה הזו, האירוע הגדול והיקר הזה. עזבו רגע מאבקים, הכרה מהמדינה, הפלות של הצעות חוק לברית זוגיות וחתימה ברבנות. לא מה זה אומר לאנשים אחרים, אלא מה זה אומר בשבילנו-הומואים בחיים קהילתיים דתיים ומוקפים סטרייטים, לא עלינו.
איך להט"בים דתיים מעיזים לדרוש להיות חלק אינטגרלי מכל קהילה דתית שקיימת, ואיך הם מעיזים להשלים עם העובדה שרבש"ע ברא אותם כמו שצריך, יצירה נאה ושלמה? אולי כי זה לא טעות ולא ניסיון? | דעה
ידידנו אמתי מינצר כתב על חוויתו האישית כאדם דתי שאיננו אורתודוכס. ניכר שהדברים שכתב יצאו מן הלב והביעו חוויה אישית כנה, ואין מה לסייג אותם כלל. עם זאת הייתי רוצה לסייג רושם שעשוי להתקבל מהם. אפשר היה בטעות לחשוב שאין אצלנו בחברותא מקום להומואים דתיים אורתודוכסיים, וחשוב לי להגיד באופן ברור ונחרץ: אצלנו מקבלים גם הומואים דתיים אורתודוכסיים!
אני מחפש אהבת גברים שאינה פגומה, שלא נשרטה ונדחתה על ידי החברה. אני מחפש תחליף להומוסקסואליות. אני שואף להומופיליות, התכווננות רגשית כלפי גברים.
"נמצא במחקר זה כי ישנם הבדלים מובהקים בין הומוסקסואליים דתיים וחילוניים בבריאות הנפשית וכי הומוסקסואליים דתיים חווים רמות גבוהות יותר של חרדה, דיכאון ובדידות." * תוצאות מחקר של עטרה זבולון
