חיפוש
My WordPress Page קו הקשב פתוח עכשיו
חיפוש

דת ולהט"ב

דת ולהט"ב

וְיָמִין מְקָרֶבֶת

הלוואי והדיווח לא מדוייק, הלוואי והרב לא מרחיק כך את מי שאותו הוא רואה כחוטא

קרא עוד »

האמת, בהתחלה חשבתי שהשנה זה לא זמן טוב לעוד ערב פסח שני

שאולי את שלנו כבר עשינו שנה שעברה, שבזמן שיש מלחמה וכשהחטופים במשך זמן בלתי נתפס עדיין לא איתנו, כש'הותר לפרסום' על נופלים ופצועים מופיע בתדירות גבוהה מידי, פסח שני הוא לא הנושא שצריך לשים על השולחן.

קרא עוד »

אפטר פורים עצוב לנו ;(

והשנה החלטתי שוב ללבוש את המכנס האדום הזוהר האהוב עליי. ה"פעם בשנה" שאני מרשה לעצמי.. ופורים זה הרי חג שמנרמל ושובר מוסכמות, להוציא באותנטיות את הפנימיות, להיות "הכי יפה כמו שאת". ובכן, גיליתי שלא.

קרא עוד »

ובחרת באהבה

הפסיכולוג שלי נוהג לומר את משפט המחץ הזה כל פעם כשאני מעלה את הנושא בכותלי חדרו. בתחילה עיוותי את פניי בסלידה מהקלישאה השגורה אותה דקלם פעם אחר פעם, אך עם הזמן היכרתי בנכונותה וחרטתי אותה על ליבי.

קרא עוד »

הרב זיני במכתב הפתוח שלו לא קובל רק על עצם הפיצוי, וטוען שלוש טענות: בטחונית, פוליטית ואמונית.

משפחות שכולות מקבלות ליווי ועזרה מרגע שנודע שיקירן נפגע. הברית הקושרת את העורף לחזית לא ניתקת כשהחייל בחזית נפגע. אפשר לקרוא לזה חוב מוסרי. אולי זה חוב מסוג אחר. החוב הוא ביחס לאנשים הקרובים שהקריבו את היקר להם, למעננו, למען המדינה ואזרחיה. אם בני זוג בחרו לחיות את חייהם הזוגיים ללא מיסוד כהלכה, יכולה להיות לכך אחת משתי משמעויות:

קרא עוד »

"החלטתי שאני חולמת לו עתיד, וזה קרה די מהר שהוא מצא אחרי זה בן זוג"

רגע לפני יום הכיפורים, התארחה צפרירה ווקר, אמא דתיה לשלושה בנים הומואים, בתכנית חשבון נפש עם מרב בטיטו. צפרירה שיתפה בקשיים, במורכבות הקבלה וההכלה, ובתהליך התשובה הקשור אליהן.

קרא עוד »

לא תמיד יוצא לי להיות צדיק טהור

ביומיים אלו מקיים ארגון חברותא סמינר הכשרה להפעלת "קו קשב" לתמיכה.
והזמינו אותי ליחידה, שקראתי לה "רב קשב" (טאדאם!) – על הפעולות, החוויות והתובנות שלי כרב, שכבר במשך כמה שנים מהווה כתובת הלכתית, אמונית, רגשית ותומכת לפניית בני נוער ומעלה להט"בים דתיים, הורים וצוותי חינוך ורווחה.
לא מעט מהפונות והפונים גם עוקבים פה. דש. 🤗

קרא עוד »

אלה הם ימים קשים לעם שלנו

ונניח לרגע שיש אמת בדבר, ואכן לא מדובר בשנאה. אותם נבחרי ציבור חייבים לזכור שלמילים יש כח. מה אמור לחשוב נער חמום מוח בן 18 כשהוא יושב בבית ומתלבט אם לצאת לרחוב עם לום ולצוד הומואים

קרא עוד »

מה זאת אהבה?

יש משהו ברגש הזה שלא ניתן להגדרה. משהו מסתורי, ממגנט, לא חד משמעי. הוא תופס צורה, משתנה, מתעצב לאורך הזמן והחיים, לובש מראות וצבעים שונים.
אבל יותר מהכל, הוא תמיד שם.

קרא עוד »

אבל זה לא אירוע בודד; הוא שייך לז'אנר מפוקפק שנקרא לו "שנאה של נראות".

בחברה מתוקנת לא נבקש מחרדים "להצניע את חרדיותם". נצטרך להבין שגם אם יש בינינו קונפליקטים, חרדי צריך ללכת בביטחון ובקומה זקופה בכל מקום. גם טרנסג'נדר, גם הומו.

קרא עוד »

הומו, דתל"ש ופריווילג

בניסיון להכיר אותו יותר ולהוציא אותו מגבולות הגריינדר, כידיד, פתחתי את עצמי לשיחות נפש איתו ולאט לאט קניתי את אמונו.

לפני כחודש נפגשנו לראשונה, ומאז לא עבר יום שלא דיברנו, היו ימים טובים יותר וטובים פחות, היו ימים שבהם דיברנו על הכל והיו ימים שדיברנו על כלום.

ליובל יש בעיה קטנה בחיים-הוא אוהב בנים וההורים שלו ידעו. למה בלשון עבר? כי כשהוא סיפר להורים שלו – הם עשו הכל כדי שיחזור לארון.

קרא עוד »

דווקא פרווה / הדתיים הנאלמים

בעבודה שלך, בפילאטיס, במילואים, בשולחן לידך בבית הקפה, בדירה ממול, בקבוצת הפייבוקס שנפתחה – אנחנו שם, איתכם, לצידכם. אלו שאתם נוהגים לכנות אותם "לייטים", או להגיד לעברם (ספק לשאול) "אבל אתם לא באמת דתיים(?)". אלו שבשיחת עומק תזרקו לעברם "נו, אתם לא מייצגים". ואנחנו? אנחנו נישאר נבוכים, בלי להבין אם מדובר במחמאה או בעלבון. לרוב נחייך בהכנעה ובהסמקה קלה. כי האמת? התרגלנו

קרא עוד »

"השיח הזה חורץ דיני נפשות" קבעתי, "אתם לא חייבים לחשוב כמוני בנושא אבל גם לא חייבים להשתמש בשפה הזו כדי להתנהל מולו", סיכמתי.

ואני? אני לא מנסה "לקבור את האומללים בנטיות" אני הוא שמנסה לעזור לאותם אנשים שלא לשקוע בדיכאון וללכת לאיבוד בו, אני וחבריי הם אלו שמנסים להציל מטביעה חיי אדם בזמן שאנשים אחרים דוחפים את הראש שלהם חזרה אל מתחת למים, אני וחבריי וכל הקהילה הלהט"בית הם האנשים הטובים שנמצאים באמצע הדרך, וכמו עם היועץ מהישיבה, לא מנסים לחנך לערכים שונים – אלא להציע נווה מדבר, למי שבעזרת עשרות מאמרים ומאות קללות במסדרון, נשלח חסר כל למסע במדבר.

קרא עוד »

שלום צ’אט ג’י פי טי, תוכלי לספר לי בבקשה מהי הומופוביה?

כמו שצ’אט ג’י פי טי אמרה, יש קשר מובהק בין דתות לבין הומופוביה. ספציפית, יש קשר מובהק בין היהדות לבין הומופוביה. לפני כשנה פרסמתי ב”התקופה” את המסה “כה אהבו חכמינו”, שעסקה בדרך שבה היהדות המסורתית פירשה את סיפור רבי יוחנן וריש לקיש בנהר הירדן. משפט הפתיחה הפלרטטני של ריש לקיש: “יופיך לנשים”, שאותו ניתן להבין בקלות כ”אתה יפה כמו בחורה” פורש לאורך ההיסטוריה היהודית כ”חשבתי שאתה אישה”, כי לא ייתכן שדמות נכבדה כל כך, הנמנית על חבורת הרבנים המכונה “חז”ל”, תהיה אדם שנמשך לגבר. אבל הסיפור קורע הלב של שני החכמים הוא סיפור אהבה רומנטי, ועוד כזה שנגמר בטרגדיה, אולי כדי להזהיר את מי ששוקל להתאהב בגבר.

קרא עוד »