יש המון המון שבח לומר, ואילו פי מלא דברי שבח אין אני מספיק להודות לכל מי שראוי להודות לו. בדין הייתי צריך לסיים בשבח, אבל לבי אינו מתיר לי. העוול שנעשה לי מצד אנשים הנסמכים על שירותיי ועל תרומתי פשוט קשה מנשוא.
חשבתי שהיא הלכה, אבל אז ראיתי אותה אחרי כמה דקות בשיחה עם שני חרדים, כאשר שפת הגוף שלה אומרת בבירור ויכוח וכעס. נראה לי גם ששמעו אותה אומרת משהו עצבני על הסגנון שלהם. יש לי תחושה שנוצר כאן משהו טוב מהשיחה שלנו : )
בזמן שאורי החזיק את הדגל הגיע דתל"ש תומך ואמר שיש לו חבר שנעזר בארגון ירושלמי להומואים דתיים אז אמרתי לו שכנראה הוא מדבר על חברותא ושאני חבר ועד בארגון.
בחורה צעירה ניגשה אליי מלאת כעס על כך שאני מעז "לתת לגיטימציה" ודיברה על המצעדים, אמרה ש"לסטרייטים אין מצעד" אז אמרתי לה שאין להם סיבה לעשות מצעד
מישהו ניגש לאחד הפעילים של נקודת מפגש שהחזיק את הדגל וזיהה אותו. מסתבר שזה היה מישהו שהוא מכיר מלהב"ה. הבחור שאל אותו "מה קרה, הפכת להיות הומו?" ואז הפעיל ענה "כן, עברתי קורס ו-וואלה, התקבלתי" והלך. סוף
הערב היה בלגן גדול בצורה יוצאת דופן. עם זאת, אני רוצה לנצל את הבמה הזו כדי לומר שאני מאמין בלב שלם בכוח של אור קטן לסלק הרבה מן החושך
הבורות והדעות הקדומות שמניעות אנשים ועדיין אותם אנשים דתיים שלא מבינים מה הבעיה ממשיכים להיות מבולבלים, מודים לי על ההסבר וממשיכים.
לפחות ארבעה בחורים דתיים וחרדים מקסימים(!) קיימו אתי בנפרד דיונים שקולים וסבלניים על כך שברור שלהט"בים הם מי שהם, אבל התעניינו בדקויות הקטנות יותר של משמעות החזקת הדגל בכיכר, החיים הדתיים כהומו, המסרים שאני מעוניין להעביר לעומת המסרים שהם קולטים ועוד ועוד
אחת מהן אמרה שהיא ראתה את הגוש הדתי צועד השנה במצעד בירושלים וזה עשה לה סוויץ' בראש של "היי, גם זה אפשרי וקיים"
שני צעירים ממנצ'סטר באנגליה שאלו אותי איזה דגל אני מחזיק. עניתי דגל גאווה והם לא הבינו על מה אני מדבר, אמרתי להט"ב וגם זה לא עזר! רק כשפירטתי את ראשי התיבות הם הבינו.
נער מנומס ביותר(!) עם פאות דיבר אתי ארוכות ועם אחרים שם על שאלות שיש לו לגבי להט"ב ודת. השאלות הרגילות של איך זה מסתדר, איך נראים חיים של הומו דתי. במהלך השיחה גם הצטרף בחור מהרחוב שהזדהה כטרנסג'נדר ולא הכרתי אותו, והנער שאל גם אותו שאלות.
הייתה נערה שקטה שנשענה על העמוד ולא ניגשה אליי עד שלב מאוחר של הערב. הייתי צריך להתקרב כדי לשמוע, היא אמרה לי שפחות מעניין אותה איך אני מסתדר עם זה שאני הומו ודתי אלא מה לדעתי הסיבה שנבראתי ככה
קיימתי שיחות מעניינות מאוד עם כל מיני אזרחים זרים ותיירים על להט"ב ויהדות. דיברתי עם בחור בי אמריקאי, רפובליקני תומך טראמפ ושומר ראש לשעבר, שהתעניין איך הרגשתי לגבי תקרית קיצונית של שלילת דגל גאווה עם מגן דוד מאחת הצעדות הלהט"ביות בארה"ב.
אחר מכן הוא ניגש אליי בצד ושאל אם אני שומר שבת, מניח תפילין וכו' אז עניתי בחיוב לכל השאלות האלה והוא נשאר עם עיני העגל שלו והחיוך הנבוך. בשלב זה כבר די היה לי ברור שהוא בעצמו מתחבט בשאלות של זהות מינית בצורה כזו או אחרת, אז ניסיתי איכשהו להעביר לו מסר חיובי בלי להציב אותו במקום לא נוח.
"האם אתה נגד משכב זכר?". הסברתי לו שאני לא בעד או נגד, אסור או מותר זו לא דעה אלא קביעה הלכתית ובתחום הזה של בין אדם למקום אני לא רואה למה להיות "נגד" משהו שלא פוגע באף אחד לעומת רצח נניח.
