בפתח הלימוד הצבענו על משהו מוזר בסיפור ההגדה: הסיפור עצמו של יציאת מצרים – הפסוקים מספר שמות – לא נמצאים!
אתמול זכינו שוב להיפגש וללמוד יחד תורה במסגרת דרשני. הפעם שמענו שיעור מפי אוהד פיין אזולאי על גלגולו של איסור 'לא ילבש' ועל הקשר שלו למנהג התחפושות בפורים ולדראג המודרני.
השבוע חגגנו את ט"ו בשבט בבית מדרש דרשני עם לימוד משותף וסדר ט"ו בשבט. התחלנו בלדבר על הדרך בה הגענו לחגוג את ט"ו בשבט כפי שנהוג כיום, החל מחג שהוא בעצם ראש השנה לאילנות בצורה הלכתית נטו לחג שמדברים וחוגגים את פירות הארץ ומצוותיה.
"תפילה לעני כי יעטוף".
כבר מהפסוק הראשון אנחנו מבינים שהמשורר נמצא במצוקה. יש כאן חורבן ובסוף, "לדור האחרון", יש גם גאולה. אבל מי זה המשורר? האם זה דוד המלך?, באיזו מצוקה מדובר? ייתכן שזאת נבואה לעתיד של עם ישראל, לדברים הקשים שעומדים עלינו בכל דר ודר?.
מה יש לתורתנו הקדושה שניתנה לפני 3500 שנים לומר על נושא חדש כהנדסה גנטית?
גילינו שישנו שוני משמעותי על סיפורם של רבי עקיבא ורחל בין הגרסה הארצישראלית לגרסה הבבלית, בפרט מה התפקיד של רחל (או "האשה" באחד הסיפורים).
המבט מופנה פנימה אל ליבו של האדם, אל האור הגנוז בו. הדלקת הנר, נר איש וביתו מציתה בנו אור חדש בכל פעם ופעם.
בעקבות מסעו של אברהם לכנען חשבנו על החוויות והמסורות שלנו על נדודים והתגלות. דברנו על היכולת לפרש מחדש שוב ושוב רגע מכונן אחד: המסע במדבר. זה היה עונש על חטא המרגלים, דרך לחמוק מעימות, נסיון קשה מנשוא בחיים ללא עצמאות או יציבות. ובנביאים יש עוד חלק לסיפור: המדבר הוא גם ערש האהבה של ישראל והקב"ה, רגע של אמון, השענות והתמסרות ללא גבול וללא הסחות דעת.
אתמול התאספנו לעוד ערב לימוד מוצלח של דרשני. לאחר הקדמה קצרה, התחלקנו לחברותות כדי ללמוד על גישתו ההלכתית של רבן גמליאל דרך המשניות השונות. ראינו שכבר במשנה הראשונה של הש"ס, בסיפור של רבן גמליאל ובניו, יש שני דברים שמייחדים את דרכו.
למדנו עם הרבנית נחמה גולדמן־ברש מדרשי אגדה על בריאת האדם. בחלק מהמדרשים חז"ל התמודדו עם לשון הרבים של הפסוק 'בצלמנו כדמותינו' ועל הדרך גילינו אפשרות חדשה של שותפות האדם במעשה בראשית.
חודש אלול ועשרת ימי תשובה מרגישים לפעמים רחוקים, לא-קשורים לחוויית היום-יום שלנו. על אף שיש שנים בהן יש לנו פנאי להתרכז בחשבון נפש ובחזרה בתשובה, בהרבה שנים אחרות שגרת היום יום שלנו לא מאפשרת לנו להתרכז בנושאים הללו.
האם אנחנו חיים בעולם עם יותר תודעה של משפט או יותר תודעה של ברית עם הקב"ה? אתמול במפגש השני של 'דָּרְשֵׁנִי' למדנו בחברותות על המתח הזה. חז"ל לא התביישו מהשאלה הזאת כשהם ניסו להבין את הכתוב "וְיֵשׁ נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפָּט".
"זה מי שאני, אני לא יכול להשתנות. האם אהיה תמיד ב'חוב' בגלל זה כלפי הקב"ה? זה לא הוגן"
