
אי של הקשבה בתוך הכאוס / יובל לפלר
להתנדב בקו הקשב של חברותא בימי המלחמה, כשהכל קורה מתוך הבית, זו חוויה שונה לחלוטין

להתנדב בקו הקשב של חברותא בימי המלחמה, כשהכל קורה מתוך הבית, זו חוויה שונה לחלוטין

איך מסכמים שבת חברותא ראשונה בכמה מילים? כל כך הרבה רגשות, תחושות ומחשבות.. האמת? אי

א "נבקש שוב להדגיש שהקבוצה מיועדת לציבור הדתי-לאומי (על כל גווניו) כיוון שזה הבית ש*****

לא דתי, לא ימני, לא יהודי – על שנאת הלהט"ב סביב טקס הדלקת המשואות צריך לשאול כמה שאלות

במאי 1998 זכתה ישראל באירוויזיון שהתקיים באנגליה. השיר המנצח היה "דיווה" בביצוע של דנה אינטרנשיונל.

לאורך השנה הקודמת ראינו עליה חדה בטרנספוביה¹, חווינו כקהילה מהלומה לאחר מהלומה, ואם תחילת שנת

"את צריכה טיפול פסיכולוגי. את חושבת שאת גבר למרות שאת אישה" ככה מישהי ניסתה לעלוב

אל הפוסט הזה אני מגיעה לכתוב כמו שהגעתי אל הסמינר של שב"ל לפני כמה ימים.

יום הזכרון הטרנסי וקשה לי לשכוח. אני חושבת רבות על הקהילה שלי ומתעוררת בי החרדה

20 בנובמבר, יום הזיכרון לקרבנות השנאה מהקהילה הטרנסית ויום השנה להירצחה של ריטה הסטר –

שבת חברותא. פעם ראשונה שלי בשבת חברותא והיתה חוויה מדהימה! הכרנו, בן זוגי ואני, לפני

שבת חברותא הזו הרגישה קצת שונה מאחרות. כרגיל היו המון א.נשים חמודים שכיף לפגוש שוב

הלוואי והדיווח לא מדוייק, הלוואי והרב לא מרחיק כך את מי שאותו הוא רואה כחוטא

אני אגיד שבהתחלה כששמעתי שיביאו לי אות הוקרה הייתה לי התלהבות מטורפת שמלווה בפחד. הייתי בכזה ״מה לעזאזל״. אט אט במשך השבוע התודעה הזו השתנתה להתלהבות טובה שמלווה בתחושה של ״איזה כיף שרואים אותי. איזה כיף שמעריכים את זה.״

שבוע שעבר חגגנו את פורים, והיום אנחנו חוגגים את יום הנראות הטרנסית. לכאורה, שני אירועים שאין ביניהם שום קשר.
נגישות
visibility_offהשבת את ההבזקים
titleסמן כותרות
settingsצבע רקע
zoom_outזום (הקטנה)
zoom_inזום (הגדלה)
remove_circle_outlineהקטנת גופן
add_circle_outlineהגדלת גופן
spellcheckגופן קריא
brightness_highניגודיות בהירה
brightness_lowניגודיות כהה
format_underlinedהוסף קו תחתון לקישורים
font_downloadסמן קישורים