"ארון הקודש”
היא סדרת רשת דוקומנטרית שיצרה הבמאית וחברת הקהילה מורן נקר, על להט”בים דתיים שתעלה בתאגיד השידור הציבורי “כאן”. כל פרק מתמקד בדמות, זוג או משפחה בשלב אחר בחיים. הקרנת הסדרה מביאה תיעוד אינטימי של אנשים המתמודדים עם המפגש בין נטיה מינית וזהות מגדרית ובין אמונה ואורח חיים דתי, דרך רגעים משמעותיים וטקסים דתיים, משפחתיים וזוגיים.
מי הגיבור של הסיפור שלנו? ומי הדמויות המשניות?
אלו השאלות שהעסיקו אותנו אתמול במפגש המדהים של הקשת בירושלים. מתוך הפרק הרביעי של הסדרה "ארון הקודש", דיברנו על כך שאמנם אנחנו הדמות הראשית בסיפור שלנו, אך כל אחת מהדמויות שסביבנו גם היא דמות ראשית בסיפורה שלה, שעוברת את התהליך שלה לאור התהליכים שאנחנו עוברים כהומואים דתיים.
הקשת הסרוגה בחיפה מתכוננת למצעד הגאווה החיפאי
הרב אברהם סתיו, אני חושב שהמילה שחיפשת בפתיחת דבריך היא קוויר (או אולי גיי באנגלית), אדם שהוא חריג מהציפיות הסיס-הטרו-נורמטיביות של החברה שלנו, ולא המילה הומו או הומוסקסאול.
אחרי מסיבת פורים הורסת אנחנו מתרגשים להזמין אתכם למסיבה הבאה שלנו בחודש הגאווה !
בתחילת השבוע הגיע אלינו לקשת אורח מיוחד – יו"ר חברותא שי ברמסון.
התרגשנו לשמוע את הסיפור האישי של שי, להבין את החוויות שלו שעזרו בעיצוב חזון העמותה, וגם למצוא לא מעט קווי דמיון לסיפורים האישיים של כל אחד ואחד מאיתנו.
בהחלט דרך מעולה ומלאה במוטיבציה לפתיחת חודש הגאווה! 💪🏼
בשבוע שעבר, בקהילת הקשת הסרוגה בכפר סבא פתחנו רשמית את אירועי חודש הגאווה והסובלנות.
התחלנו בתערוכת היסטוריה להטבי״ת-דתית על ציר הזמן,
דיברנו על אז ועל ימינו.
דיברנו על מאבקים בני ימינו ועל צרכים ורצונות הייחודיים לקהילה הדתית הגאה.
המשכנו לדבר על חודש הגאווה ועל משב הרוח המרענן שהוא מביא איתו –
נראות גאה, תרבות גאה, פוליטיקה גאה וסממניים שונים שבהם תאגידים שונים והחברה כולה מציינת יחד איתנו את אירועי הגאווה, ומגלה סולידריות עם הקהילה הגאה.
המאבק הגאה רחוק מלהסתיים, ולכולנו יש חלק פעיל בו
עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר, ואיננו מסוגלים עוד לחשות. מחזיקנא טיבותא לרב בני לאו שנענה לדברי הרב יובל שרלו וכתב הצעה לחיי משפחה להט"ב בקהילה הדתית (קישור בתגובה הראשונה), ונגע בנקודות רבות ומגוונות. אחרי שהנושא צף מול תלמידים שלי, באתי להגיב לחלק מדבריו, ולהשלים בחלק ממה שנראה בעיני. אשמח לתגובות.
א"מ;ל"ק: תלמידי ישיבות נדרשו לחלוק מגורים עם חייל בעל הרכב כרומוזומלי שונה משלהם, באופן שאין בו שום בעיה הלכתית. וייאנחו החיילים מן הטרלול הפרוגרסיבי, ותעל שוועתם אליי, והנה באתי בדברים האלה.
בשבוע שעבר, לרגל פתיחת חודש הגאווה פתחנו את החגיגות בקבוצת הקשת הסרוגה בתל אביב בהרצאה על היסטוריה להט"בית, מימי מצרים עד ימינו אנו. למדנו על התמורות ביחס כלפי להט"בים לאורך ההיסטוריה. ואף על שיר אהבה לגבר שכתב אחד מחשובי תור הזהב שבספרד.
כמאמר יגאל אלון: "עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל".
חודש גאווה שמח🎉🏳️🌈
מאז שאני זוכר את עצמי, היה לי יותר נוח לכתוב ביד שמאל. זה אף פעם לא היה עניין גדול מבחינתי, פשוט בגיל מסוים הבנתי שקוראים לזה להיות שמאלי, ושרוב בני האדם משתמשים ביד ימין.
אז כן – אני הומו, הפתעה!
ולא – לא מדובר במתיחת 1 באפריל סופר מאוחרת ואין לי חוש הומור כזה גרוע.
אי אפשר לצלם בשבת ובחג, אבל אנחנו בטוחים שהדמיון לכם יוכל להשלים את המראה של התיאור הבא: כיתות כמו זו שבתמונה עם מעל מאה להט"בים מקבלים שבת עם חזן.ית אבינאר.ית, סעודת שבת קהילתית עם זמירות עונג שבת, דבר תורה ופאנל זהויות על הרצף, ולימוד ליל שבועות (בכיתות במקביל!) עם שיעורים מרתקים מהערב ועד עלות השחר.
"חבל שלא הצלחת להתאבד."
אלו המילים האחרונות שאבא שלי אמר לי מאז שיצאתי בפניו מהארון בתור טרנסית. את אותו הלילה לא העברתי בבית.
