הרכבתי את המשקפיים וישבתי לקרוא. "אני הורג אותך בכל מיני דרכים שונות,” קראתי. “אל תדאג, בכולן אתה מת, בסוף.” קראתי כל אחר הצהרים, עוד ועוד תיעודים בדויים של שבע שעות אחרונות. הסיפורים הלכו ונטמעו זה בזה, הלכו וניטשטשו. לבסוף נדמה לי כאילו מהכל, מכל המיתות המשונות, נכתב איזה מכתב אהבה מסור ומנומק, המעוטר, כמו בנשיקות, באינסוף סופים בלתי גמורים.