"אהבה אמיתית, לא טקסטים מאיימים על תועבה" – אב דתי מגיב על דברי הרב שפירא

הרב יהושע שפירא פרסם בעלון "עולם קטן" מאמר בשם "אהבת - בכל מאודך", בו הוא מחרף את הלהט"בים באשר הם. צדוק ליפשיץ, איש דתי ואב לבן הומו, מזכיר כמה אמיתות יסוד על אהבת ה' ואהבת הבריות.
israelrainbow
שיתוף בfacebook
שיתוף בtwitter
שיתוף בpinterest

Rafał Olbiński - The Shape of Intimate Illusion
Rafał Olbiński - The Shape of Intimate Illusion

דבריו של שפירא מצוטטים באתר "סרוגים" ובאתר NRG הגרסה המלאה זמינה כאן בתחתית הדף.

על אהבה ותועבה

כמו הרב שפירא בתחילת דבריו, אף אני, גרפומן לא קטן, נשכתי שפתי ובשלל הנושאים בהם התבטאתי במהלך השנים, בעיקר מעל דפי העלון השבועי בקיבוצי, לא נגעתי בנושא ההומואים והלסביות. אך נפל דבר בישראל, במוצאי שבת קודש נחמו לפני כשנה נרצחו לא הרחק מישיבת רמת גן, שבראשה עומד הרב שפירא, צעירה וצעיר, ליז טרבושי וניר כ"ץ הי"ד, יהודים יקרים, אחים שלנו, בעת פעילות במועדון "בר נוער", מקום בו מצאו אוזן קשבת ולב אוהב על אף "נטייתם ההפוכה". דומני שהדברים שכתבתי בשעתו לא נס ליחם ואני מבקש, דווקא בהיותי ירא שמים ואוהב ה' בכל לבבי ובכל נפשי, לצטטם כלשונם ולהוסיף כמה משפטים בשוליהם.

הרצח ברחוב נחמני

"אני כותב על הרצח, כי קשה לי לקבל שעלי גלבוע היוצא פחות משבוע לאחר האירוע המחריד יעסוק בפרשת שבוע, בתרבות ובשעות פתיחת הבריכה כאילו עולם כמנהגו נוהג, ולא יתייחס ולו במילה למותם של שני צעירים שכל חטאם היה, קרוב לוודאי, נטייתם המינית השונה מהמקובל. אקדים ואדגיש שעד אשר לא יתבררו הנסיבות עד תומם, אין כל מקום לעסוק בהאשמות חסרות בסיס של ציבורים או יחידים על סמך דעותיהם. עם זאת, האירוע המצמרר מעלה ומציף אצל כל מי שקרוב לנושא את ההתמודדות של חלק לא מבוטל באוכלוסייה שנברא בצלם אך מצא עצמו במיעוט במה שקשור לנטייה המינית שלו. עשרה האחוזים הללו מקרב האוכלוסייה (כ-800 מיליון איש בתבל) נרדפים משחר ההיסטוריה ולכן חלק גדול מהם חי בסתר ובייסורים. אצל שכנתנו הדרומית, מצרים, נדונים ההומואים למאסר ובאירן הם מועלים לגרדום. עשרה האחוזים הנ"ל מתאפיינים בכך שאינם מתרכזים בקרב עם, גזע ,דת, שמאל, ימין, עיר, קיבוץ, כיפות סרוגות, חרדים או כל מקבץ אנושי מסוים. הם נמצאים בכל מקום, ללא הבדל. אחד מהם הוא בני אהובי, ודרכו התוודעתי ונחשפתי לעולמם של ה"הפוכים" (כמה אומלל וחסר אנושיות הביטוי הזה) מעט יותר מהממוצע.מה שמתברר הוא שהאנשים הללו פחות נושכים ומאיימים מהרבה אנשים "רגילים" שעמם אנו באים במגע במהלך חיינו, וכמו במקרים אחרים של הדבקת סטיגמות, גם כאן נחוצה עבודה גדולה מאוד להפחתת הפחדים ולפיזור השדים האופפים את התופעה הטבעית הזו כנראה מאז שהתוודע אליה האדם.

איני מתכוון במילים ספורות אלו לא להטיף מוסר לאיש, ולא להיכנס לדיון מעמיק, אלא רק להשמיע קול בעקבות הדם השפוך ולהביא למודעות את עניינם הלא פשוט של ההומואים והלסביות החיים בינינו, כן, גם ממש בקרבנו."

מתוך "עלי גלבוע" עלון קהילת קיבוץ מעלה גלבוע, פ' עקב תשס"ט

אהבה לא צומחת משנאה

במאמרו של הרב שפירא שורה רוח של פחד וחרדה מ"הכשרת השרץ" ונעשה בו שימוש במילים שמשרתות שנאה כגון: "זרם הריקבון האדיר", "נתינת מקום לתועבה", "תרבות רקובה", "עולם התועבות של ארץ מצרים וארץ כנען". אהבת ה' כפי שאני מבין אותה, אינה יכולה להיבנות משנאה. מקור האהבה אחד הוא: אהבת ה' ואהבת התורה ואהבת האדם באשר הוא – אהבת כל הנבראים. הגדרת עשרה אחוזים מיצירי כפיו של הבורא כאנשי תועבה באה ממקום של צורך להגדיר אותי כטוב ונכון ואת זולתי כרע ומתועב ומאיים, ואינה יאה לנו כמי שהוגדרו ככאלה מאז נהיינו לעם. הגדרת תרבות שלמה, "התרבות המערבית", כרעה חולה גם היא כוללנית ועושה עוול. כמה וכמה ערכים חשובים וטובים הביאה לעולם התרבות הזאת, ובהם חופש הדיבור והשוויון והכבוד לכל ברואי מטה. ההטפה למתייסרים לקבל עליהם באהבה את הייסורים גורמת לי לחשוב שהמפגש של הרב עם המתייסרים שאיש לא עמד לצידם בשנות התבגרותם, ובמערכות החינוך "שלנו" לא נמצא להם מקום כמו מועדון הבר נוער, מפגש זה אינו מעמיק ואינו מתחיל להבין את המורכבות האנושית. ה"הפוכים" זקוקים לקשב, הבנה ותמיכה ולא לנידוי ותיעוב. הדוגמא שמביא הרב על הבחור שהגיע אליו לפני חודש ערב חתונתו רק מצביעה על הניתוק שלו ממציאות חייהם של ההומואים ועל כל דוגמא כזו ישנן עשרות דוגמאות של אנשים שבשל היחס המתעב של הסביבה והפחד הקמאי שלה מהמיתוס, חיים בשקר ובסבל ובייסורים שהרב ואני וכל אחד שלא התנסה בהם צריך להודות על כך יום יום בתפילתו.

לא טקסטים מאיימים, אלא אהבה אמיתית נחוצה לנו בהתמודדות זו וברוב תחומי חיינו כאנשים וכיהודים.

ארשה לעצמי מתוך נמיכות קומה לצטט מדברי הרב קוק זצ"ל:

"הצדיקים האמיתיים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק.
אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חכמה
אינם קובלים על הכפירה אלא מוסיפים אמונה"
(מתוך ערפלי טוהר)

הגרסה המקורית של דברי הרב שפירא:

חלק 1 מתוך 2 - לחצו להגדלה
חלק 1 מתוך 2 - לחצו להגדלה
חלק 2 מתוך 2 - לחצו להגדלה
חלק 2 מתוך 2 - לחצו להגדלה

תשתפו את המאמר הזה

שיתוף בfacebook
שיתוף בwhatsapp
שיתוף בtwitter

12 תגובות

  1. איש יקר – צדוק ליפשיץ.
    כנראה שכשרון החזקת העיפרון מושרש היטב במשפחה זו, צדוק היטיב לכתוב בדיוק כפי שבנו מיטיב לאייר.
    והמילים: "אחד מהם הוא בני אהובי", לא הותיר את עיני יבשה.
    לשנה החדשה, אני מאחלת לכולנו, תגובה כזו של הורים.

    שה – נה טו – בה

  2. צדוק היקר,
    ריגשת אותי מאוד בדבריך. כבן למשפחה דתית, אשר חזר בשאלה מסיבות רבות, אך מרגיש שבמשך השנים "סבל" בתוך החברה הדתית את הניכור, השנאה והאלימות כלפי כנער מתבגר המתלבט בזהותו המינית, אני מודה לך על חווית התיקון והסליחה האישית, כלפי החברה בה גדלתי, שמילים כשלך עוזרות לי להמשיך בה.

  3. שבוע טוב לצדוק.

    רבות חקרתי את נושא הקהילה הלהטבי"ת, ותגובתך היא אחת היפות שקראתי. אפשר לחוש בדבריך שאינך מסכים לגרום לעוול בשם התורה, גם אם הסוגיה היא מסובכת מהבחינה ההלכתית. אולי אפשר לסכם את זה במשפט: קודם היה בן אדם, אחר כך דאג לתורה. ואתה הינך אדם [מנטש]. בברכה מרדכי עבדיאל.

  4. קראתי כאן את דברי הרב, וצאתי אותם מלאי קשב אהבה וכבוד לכל אדם. גם להומואים. יחד עם זאת מציג דעת תורה ברורה שאינה מוציאה את הפסוקים וההלכה מהקשרם. מראה את הקושי, משתתף איתו ואינו קוסם שפותר אותו בלהתיר את האסור.

  5. אכן דברים נכוחים וברורים,מאירים.חייתי בצעירותי את כל הסצנה התל אביבית הגאה עד תום,מועדונים,ברים,דיסקוטקים,וכמובן נווטי לילה בגנים המפורסמים,הרשיתי לעצמי כמעט הכל,ואני זוכר מנסיון,שמלבד מהזוהר והריגוש מהרפתקאות חדשות ונועזות,הרי שבבסיס העניין,כמעט כל חוויה היתה מלוות בחשש,חרדה,סחי מיאוס והשפלה,בגיל 25 התחלתי לעסוק באומנות לחימה,ולמדתי מהו,סדר,משמעת,משמעת עצמית,שליטה עצמית,שנים של אימונים מפרכים וקרבות לחימה ,חישלו את רוחי,ולמדתי כמה כוחות גנוזים יש באדם,והוא לא משער עד כמה הוא יכול ומסוגל,למדתי להתגבר על פחד ופיתחתי רוח של לוחם אמיתית ולמדתי לכבד את על האומץ,ועל כיברת הדרך שהלכתי ועל התמורה שקיבלתי.
    חזרתי מרצוני לשמור מצוות בעקבות ספרו הנפלא של פטריק וייט,יורדי המרכבה.והיה ברור לי כי את רצונו של השם,לבנות בית אני מקיים באהבה.נולדו לי בנים ובנות,וידעתי טעם של אהבה עם כבוד ,בשנים האחרונות יש לי חבר אוהב ,שיודע הכל עלי,הוא לא כזה ,אך אנו אוהבים אהבה טהורה ושלמה,שהיא עמידה מההתלקחות הזמנית של תשוקה שסופה אפר מריר במיוחד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *