הרב שרלו: "אני בין אלה ש'שוכבים על הגדר' ומחוללים השינוי"

כך התבטא הרב שרלו כשנשאל בסוגיית הנושא ההומוסקסואלי הדתי. עוד הוסיף כי "לפני עשר שנים רב לא יכול היה לנהל שיחה פתוחה בעניין"
הרב יובל שרלו
הרב יובל שרלו

בריאיון בנושא מעמד הרבנים בחברה הדתית לאומית, נדרש הרב לנושא ההומוסקסואלי הדתי. להלן הקטע הרלוונטי מן הריאיון:

המראיין: הרשה לי לשתף אותך בקושי נוסף שיש לי עם עולם הרבנים – אני מרגיש שהאדם הולך לאיבוד בתוך תפקידו הרשמי כרב. אתה יושב ומדבר עם רב, ומרגיש כי הוא מחויב לעמדות מסוימות, ונמנע ממנו להרגיש ולחשוב כאדם חופשי.

ניקח לדוגמה שיחה על הסוגיה ההומו-לסבית. מרבית האנשים בני הזמן שלנו רואים בכך שאלה של זהות – אין כאן לא חטא ולא תועבה או סטייה, אין כאן תופעה ברת המרה. לעומתם, יש קבוצה קטנה הרואה בהומוסקסואליות סטייה וחטא – בחירה שאפשר להמירה בבחירה אחרת. והנה, למרבית הפלא, בקבוצת הרבנים רובם ככולם ינקטו את עמדת המיעוט הזו! נוצרת תחושה כי הרב אינו משוחרר לחשוב כאדם חופשי ולנקוט עמדה; הוא מחויב לחשוב לפי העמדות העולות ממקורות היהדות. בעיניי זה עיוות של רוח מקורות היהדות, שכן מה שאפיין את הנביאים ואת החכמים היה היכולת לנקוט עמדה אנושית גם מול ריבונו של עולם.

הרב שרלו: אתה נוגע בנקודה חשובה שמעסיקה אותי עד מאוד, אבל גם כאן אני חושב שאתה מתעלם מהמציאות. עצם העובדה שאנחנו מדברים על הנושא, עצם העובדה שאני יכול להשתמש במושג "הומוסקסואליות" – איננה ברורה מאליה; לפני עשר שנים רב לא יכול היה לנהל שיחה כזאת. מתחולל שינוי משמעותי בעמדת הרבנים, גם אם ניסוחיהם בעניין מעורפלים ואינה חדים ובהירים כשלך. מובן שמדובר בשינוי המתחולל בתוך גבולות ההלכה, וחס וחלילה אינו מתיר משכב זכר.

בסוגיה הזו ובסוגיות רבות אחרות אני מרגיש שאני בין אלה ש"שוכבים על הגדר" ומחוללים את השינוי, שאחר כך נדמה כברור מאליו. איש לא יזכור מי היה זה שדיבר על הנושא בפעם הראשונה, וספג ביקורת חריפה וכואבת. אני משקיע הרבה בעבודה רוחנית פנימית כדי שלא יהיה אכפת לי מכך והכול ייעשה "לשמה", לצורך הבאת השינוי.

ועם כל זאת, שאלתך טובה ונוקבת. בעולם החרדי מקובל שאצל הרבנים יש פער בין ההצהרות ובין הפסיקה הפרטית – רב יכול להצהיר על עמדה נוקשה, אך כשיבוא אליו היחיד לשאול, הוא ימצא לו היתר; אני עצמי פונה לרב חרדי כשאני צריך היתר קיצוני. יש בדרך זו הרבה מאוד בעיות, וברבנות הציונית דתית הפער קטן יותר ברוך ה'. עם זאת, לעתים ההצהרה הנוקשה באה לידי ביטוי גם בפסיקה הפרטית. כלומר, העמדה ההצהרתית החמורה יותר מעצבת את עמדתו של הרב. אני משתדל לקצר את הפער בין ההצהרה הציבורית ובין הפסיקה האישית בכיוון ההפוך – אני אומר בפומבי כמעט כל מה שאני חושב. מובן שגם לי יש דברים שאני לא אומר מסיבות "פוליטיות", אבל הם מעטים. אני רואה בזה חלק מעבודת ה' שלי; התרחקות מ"דבר שקר תרחק" ומ"אחד בפה ואחד בלב", וניסיון להתכוון לאמת בלבד ולעמידה מול הקב"ה. ניסיון ההתכוונות הזו לאמת נטולת פניות מוציא ממני הרבה דברים טובים, ובונה בי עולמות.

(מתוך דעות גיליון 47, סיוון תש"ע, יוני 2010 לקריאת הריאיון המלא לחצו כאן)

שתפו את המאמר

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter

6 תגובות

  1. רבנים והומוסקסואליות.

    מחד גיסא יישר כוח לרב שרלו על מאמציו, אולם מאידך גיסא הצפייה היא שרבני ישראל ינהלו דיון הלכתי פתוח [בפרהסיא] על הבעיות ההלכתיות של הקהילה הלהטב"ת. דיון אשר יוביל למסקנות שימושיות. אפשר למשל לדון על מגורים משותפים של זוגות חד מיניים. אפשר למשל לדון בזוג הומוסקסואלים אשר מראש מוותר על משכב זכר, אך מתעקש לחיות יחד כזוג לכל דבר ועניין ולנהל אורח חיים המחויב להלכה. אפשר גם לשאול האם יש איסור לערוך שטר מחויבות הדדית בין שני זוגות חד מיניים? טרם פגשתי רבנים המוכנים לשים את השאלות האלה על השולחן, אפילו רק להלכה ולא למעשה. בברכה מרדכי עבדיאל.

    1. מרדכי יקירי,
      סבלנות.
      החיים הם לא מחשב. וכמו שאומר הרב סלנטר "יותר קשה לסיים את כל הש"ס משינוי מידה אחת בנפש האדם".
      אין מה לנסות לדחוף את העגלה במלוא הכח, בסוף נשברים..
      באהבה,
      טלטל

      1. שבוע טוב לטלטל.

        הדרך לשינוי עוברת דרך המודעות של האנשים. אם לא מעלים את הנושאים לדיון, שום דבר לא ישתנה אף פעם. יתירה מכך, המלצתי היא בהכירי מעט את ספרות השו"ת, לעשות מעשה, וברבות השנים [הרבה מאד שנים], ההלכה מתיישרת עם המציאות. למשל בריבוי הימצאותם של זוגות חד מיניים בחברה המקפידים על ההלכה, הרי שבסופו של דבר, תופעה זאת תוכר בידי פוסקי ההלכה, אפילו אם רק בדיעבד. וכך בריבוי הזוגות אשר מגדלים ילדים ככל משפחה אחרת, גם אלו יתקבלו ויוכרו בסופו של דבר כתופעה ליגיטימית בעולם ההלכה. כך קרה עם לימוד התורה של נשים לפני מאה וחמישים שנה וכך היה גם במקרה של זכות ההצבעה של נשים. אפילו הרדיו היה מחוץ לתחום בתחילת דרכו. וכך קורה היום עם רווקות המבקשות ללדת ילדים כי לא מצאו בעל מתאים. וכבר יש רבנים המתירים זאת. היום נשים לומדות תורה, נשים מצביעות, והרדיו? כבר הגענו לאינטרנט אחרי שגם זו הוחרמה בידי רבנים. והנה ברור לכל היום שאין להימנע מהתקשורת כולל האינטרנט. ועוד דוגמה אחת קטנה: בתחילת ימי התנועה הציונית, עד מלחמת העולם השנייה, הציונים היו במיעוט. גם רוב רבני ישראל הסתייגו מהציונות ובודאי מהעלייה ארצה. ומה היום? יש מדינה. ואילו חלק מהרבנים סבורים שהיא אף התחלה של גאולה! מרדכי עבדיאל.

        1. בעיני הרב שרלו ניתן לשחוט כל פרה קדושה בדרך להנהגה הנכספת.
          הדיון הפתוח שהוא מקדם לכאורה לא בא לשרת את הקהילה הגאה ומטרותיה,
          ממש כשם שהראיונות שהוא מעניק תחת כל עץ רענן בשונה מכל חברי "תקנה"
          יש מי שיאמר שלעיתים התוצאה חשובה לא פחות מהכוונה,
          ואני אומר שלא נותר אלא לחכות ולראות.

    2. שלום מרדכי,
      אתה באמת חושב שזוגות חד מיניים יכולים לחיות ביחד כאשר מראש הם מחליטים לוותר על משכב זכר?! מה הסיכוי שדבר כזה באמת יעבוד. זה כמו לתת לחתול לשמור על השמנת והפוך, צריך לשים לזה סייג ולא לאפשר לזוגות חד מיניים לחיות יחד בשום אופן. הפיתוי פשוט גדול מידי. וכל מגורים משותפים וכל שטרי מחויבות גם כן. חייבים להסתייג מזה בכל צורה שהיא.

  2. פינגבאק: איך יש לקבוע אורח חיים דתי "ראוי" של מורה במוסד חינוך דתי? בעקבות תע"א (ת"א) 12137-09 פלונית (4.3.2013) | הטרקלין

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *