ד"ת לפרשת שלח-לך: על המשט ועל דיבת הארץ

זה נכון שלישראל יש זכות להטיל מצור ימי על הרצועה, אבל הפרשנות של העובדה הזו - כאילו לישראל כדאי להפעיל כוח חסר פרופורציה כדי למנוע הכנסת מזון - היא לא נכונה, היא מזיקה והיא חטא שגרם להוצאת דיבת הארץ רעה * בני בהרהורים על המשט ועל הוצאת דיבת הארץ

ספינת חיל הים לפני היציאה למבצע  (באדיבות דובר צה"ל)

השבוע בפרשתנו שולח משה מרגלים לתור את הארץ במילים: "וראיתם את הארץ מה היא".

המרגלים חוזרים אל משה והעם ואומרים להם: "ויספרו לו ויאמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו, וגם זבת חלב ודבש הוא וזה פריה. אפס כי עז העם הישב בארץ, והערים בצרות גדלת מאד וגם ילדי הענק ראינו שם" (במדבר יג, כז-כח).

לכאורה מדובר אכן בדיווח של מרגל אם כך- אז במה חטאו המרגלים? הלא בדיוק בשביל כך שלחו אותם?! בשביל למסור דו"ח?

מסביר הרמב"ן במקום: "והיה להם לאמר שהעם היושב עליה עז והערים בצורות, כי יש להם להשיב אמרי אמת לשולחם, כי כן צוה אותם 'החזק הוא הרפה הבמחנים אם במבצרים', אבל רשעם במלת 'אפס', שהיא מורה על דבר אפס ונמנע מן האדם שאי אפשר בשום ענין".

כלומר, לדעת הרמב"ן המרגלים אכן היו צריכים להביע את דעתם – לשם כך נשלחו. ואם הם אומרים שהערים בצורות – זה בסדר גמור, בשביל זה שלח אותם משה. לא זה היה חטאם. חטאם היה המשמעות והפרשנות שהם נתנו לעובדות. הם הציגו את העובדות בצורה מחלישה (על ידי שימוש במילה "אפס"), בצורה מעוות (גם אם נכונה בבסיסה) וזה כבר חטא.

גם בפרשת המשט נראה לי שיש מקרה דומה: עובדות והצגה מעוותת שלהן, שהיא כבר חטא.

מדינת ישראל מטילה כבר שנים מצור על בערך שני מיליון אזרחים, והיא עסוקה בלמרר להם את החיים: בעקבות עתירה לבג"ץ נחשף אחד המסמכים ה"מסווגים" של מערכת הביטחון: מה מותר ומה אסור להכניס לרצועה: מתברר שמסיבות ביטחוניות (!) כבר כשנתיים מותר להכניס לעזה פטרוזיליה, אבל אסור להכניס כוסברה, מותר להכניס קינמון, אבל אסור מוסקט, אסור מחברות, אבל מותר מרכך כביסה וכן הלאה וכן הלאה. מגבלות שונות ומשונות מסיבות בטחוניות, כמובן. לנו, הישראלים, לא אכפת בכלל שמתעללים בשני מליון אזרחים. אז אסור להם כבר שנתיים לאכול ריבה כי מישהו במערכת הביטחון החליט, לא נורא. שיסתדרו בלי ריבה.

כולנו הרי יודעים שטילים לא מכינים מריבה או מכוסברה, אז למה בעצם אנחנו מונעים את זה משני מיליון אזרחים? בעיקר כי אנחנו יכולים. פשוט לנו יש יותר כוח מלהם, אז אנחנו משתמשים בו בצורה שרירותית.

אני חושב שזה מה שקרה גם במשט: למה ישראל עצרה את המשט? בעיקר כי היא יכולה. ברור לכולם שכמה פעילים תורכיים לא יעלו ולא יורידו בסכסוך הישראלי פלסטיני ולא ישנו את המצב הפוליטי ברצועה. אבל, יש לנו את הכוח לעצור אותם, אנחנו יותר חזקים, אז בואו נשתמש בו.

לדעתי, יש כאן חזרה על חטא המרגלים: העובדות בגדול נכונות, אך הפרשנות והמשמעות שאנחנו מקנים להן הינן פסולות ובבחינת חטא.

זה נכון שלישראל ישנה הזכות להטיל מצור צבאי על הרצועה בה שולטים אנשי חמאס, אבל הפרשנות של זה: למנוע משני מיליון אנשים במשך שנים לאכול כוסברה, היא חטא. מדיניות נכונה נהפכת לחטא, לאקט מגוחך, חסר משמעות ומזיק. זה נכון שלישראל יש זכות להטיל מצור ימי על הרצועה, אבל הפרשנות של העובדה הזו – כאילו לישראל כדאי להפעיל כוח חסר פרופורציה כדי למנוע הכנסת מזון – היא לא נכונה, היא מזיקה והיא חטא. אין ספק שמדינת ישראל פירשה כאן את כוחה באופן לא נכון, ובכך גרמה להוצאת דיבת הארץ רעה.

אני מקווה שלא עיצבנתי יותר בדבר התורה הזה. על הבעת דעות שאינן מקובלות נצטווינו: "לא תגורו מפני איש, כי המשפט לאלהים הוא" (דברים א, יז). בכל מקרה, אני מזמין את קוראיי להגיב ולטקבק.

שבת שלום,
בני

שתפו את המאמר

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter

4 תגובות

  1. ישראל מטילה עליהם מצור בעיקר בגלל הטרור שיוצא משם, אבל ממררת את חייהם בגלל גלעד שליט. זאת לא קבוצה תמימה של אנשים: אלו אנשים שהחליטו שהם בוחרים לעצמם הנהגה טרוריסטית. יש לזה מחיר: שיסתדרו בלי כוסברה.

    (אני לא נכנס לשאלה הטקטית, אם זה חכם, אם זה יעיל ואם זה עובד. זה בהחלט הוגן. והניסיון שלך להציג את זה כבריונות אקראית, הוא, איך לומר, הוצאת דיבה.)

  2. מה גם אתה שייך לאלה שהולכים אחרי האופנה?
    זה נשמע מאוד הומני ונאור לדבר על שני מליון המסכנים שחיים שם, אבל שים עצמך רגע אחד במקומם של כל אלה שסובלים מחבורת שני המליון הטרוריסטים הללו, (כן, כן, כל אחד משני המליון הללו שם רוצה להרוג אותך , העובדה שלמרבה המזל יש לנו כח ושכל להגן על עצמינו לא משנה את ה ולכן מציאות המרה, וגם אם כרגע אין לו את היכולת לכך, הוא לא נהיה על ידי זה אזרח תמים, הוא רוצה להרוג גם אותך אפילו שאתה חושב שהוא אזרח תמים) כמו תושבי הדרום, או גלעד שליט, אז גם אתה לא היית מפרגן להם כלום, ולא יקרה להם כלום בלי כוסברה.
    גם בנוגע למשט לעזה , תסתכל עליו בעיניים גדולות ובמבט רחב יותר – אם יפתח ערוץ העברת סחורות חדש לרצועה, שיכול להמשך גם בהעברת נשק.

  3. געוואלד.
    ועכשיו באמת,
    יש לי סוג קל של סלידה מהמשוואה הומו=חילוני שמאלני תל אביבי, ימני =חשוך פנאט ביתריס"ט ופרענק, ויש לי הרגשה שהדבר תורה שלך, ליתר דיוק – הבמה שבה בחרת לפרסם אותו, קצת חוטא בזה.
    אז כן, הזהות שלי גורמת לי להיות פחות דוס פנאט ויותר פתוח ומודע ל'אחרים' מכל סוג, (נשים/ ערבים/ טרנס/ נכים/ גויים וכו'), עדיין אני לא חייב להיות פמיניסט צמחוני שמתנגד לכיבוש (שהוא כידוע אם כל חטאת ורק בגללו יש לנו צרות במדינה. עד 67 הכל היה מושלם).
    סביר להניח שברמת הפרטים יש עיוותים (עדיין לא שמעתי על כוסברה נפיצה), ובכל זאת למצור יש סיבה. כמו שקל מאד לשכוח שלמחסומים יש סיבה (מממ, מלון פארק לדוגמא, או שלמנוע מיהודים למות זו לא סיבה מספיק חזקה לפגוע בזכויות האדם הפלשתינאיות?) ולהסתכל רק על 'הפלשתינאים המסכנים שעומדים שעות בשמש הקופחת וחיילי צה"ל המתעללים בהם'.
    מה לעשות, סיבות לא מצטלמות טוב לעיתון.
    בעיני זה שטויות וזה שטויות. הייתי שם, הייתי גם במעבר הסחורות בכרם שלום וראיתי איך מכניסים כל יום שיירות של משאיות. יום אחד כשהכניסו משאית עמוסה בצינורות ברזל אני והחיילים בפלוגה הסתכלנו בתסכול וממש לא הצלחנו להבין למה מכניסים לשם את החומרים שמהם עושים את הקסאמים שהפציצו איתם את המוצב שלנו.
    בגלל זה עוצרים את המשט. היום הם יכניסו לשם רק כוסברה 'הומניטרית', ומחר הם יכניסו לשם רק טילים 'הומניטריים'.
    מדיניות לא מנהלים ב'רק הפעם זה לא כזה נורא' ו'רק הפעם נעלים עין'.
    (למרות שבתחומים אחרים בפועל זה מה שקורה – כשבני דודנו מפציצים את הפריפריה -קרי שדרות נתיבות ישובי ספר בצפון ולא חלילה ת"א- מדינת ישראל די מעלימה עין)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *