דבר תורה לשוני לשביעי של פסח – קריעת/בקיעת/גזירת ים סוף?

אז מה באמת קרה לים סוף - הוא נקרע, נבקע או נגזר? במקרא מוזכרת לשון "בקיעה", אבל בחז"ל ובהגדה לשון "קריעה". מדוע שינו חז"ל? * דבר תורה לשוני שמדגים תהליכים סמנטיים בלשון העברית
splitting_red_sea

חלק ראשון - לחץ להגדלה
חלק ראשון - לחץ להגדלה
חלק שני - לחץ להגדלה
חלק שני - לחץ להגדלה
חלק שלישי - לחץ להגדלה
חלק שלישי - לחץ להגדלה
חלק רביעי - לחץ להגדלה
חלק רביעי - לחץ להגדלה
חלק חמישי - לחץ להגדלה
חלק חמישי - לחץ להגדלה
חלק שישי - לחץ להגדלה
חלק שישי - לחץ להגדלה

חלק שביעי - לחץ להגדלה
חלק שביעי - לחץ להגדלה
מתוך "'קריעת ים סוף' כמשקפת תהליכי לשון" מאת ציון עוקשי. פורסם בכתב העת דעת לשון – מחקרים בלשון העברית לתקופותיה, מכללת אפרתה, ירושלים תשס"ח

שתפו את המאמר

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *