פולמוס תורני: האם חברותא טוב או רע ליהודים?

גוף כמו חברותא לא מפחד לשמוע ביקורת בונה * מי ייתן שהדברים יעוררו דיון פנימי כדי שבסופו של תהליך נסיק מסקנות, אם ישנן, ונצא מחוזקים

havruta_discussionעוד מעט אנו חוגגים יום הולדת שנתיים, ואליבא דיהדות – יום הולדת אינו זמן של שמחה בלבד אלא גם זמן של התבוננות פנימית ושל חשבון נפש.

ברור שגוף כמו חברותא אינו חף משגיאות. כולנו יודעים שכשיש גוף גדול כל כך שמכיל אנשים רבים כל כך יש גוונים שונים, יש קולות שונים, יש צדדים שונים, ויש דעות שונות ואמונות שונות. פלוני שלם עם נטייתו, אלמוני נלחם בה, אחד יוצא מחוזק רוחנית ממפגשי חברותא, והשני בדיוק להפך. השאלה שנשאלת היא אם בסופו של דבר היא אם הצר שווה בנזק המלך, כלומר אם בחישוב כולל הגוף חברותא מביא יותר תועלת מנזק, יותר שמחה מעצב, יותר קדושה מאי-קדושה.

כן, קדושה – חלק בלתי נפרד מההוויה הדתית.

כאחד מרכזי חברותא ועורך האתר, גם אני כל הזמן טרוד בשאלה הזו. אני כל הזמן בוחן את המצב ושואל את עצמי אם חברותא מעלה חיוך על פניו של הקב"ה, אם אהיה ציורי לרגע.

לפני כארבעה חודשים ערכנו מפגש שעסק בשאלה אם בחברותא יש ניצנים נאו-רפורמיים. לדיון הוזמנו רבנים ואנשי רוח שדנו בשאלה ואף הרחיבו אותה לקבוצות אחרות, כגון "קולך", "נאמני תורה ועבודה", והתשובה לא הייתה חד-משמעית.

כעת אנחנו מבקשים לשוב לדיון ואף להרחיב אותו, ולדון בשאלה אם קיומו של גוף כמו חברותא הוא דבר טוב או רע ליהודים, או כאמור – אם אכן חברותא מעלה חיוך על פניו של הקב"ה שמרוצה מקיום חברותא.

בברכת התורה,
עמית

שתפו את המאמר

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *