י״א בכסלו ה׳תש״ע (י״א בכסלו ה׳תש״ע (28 בנובמבר 2009))
תפריט
פרשת ויצא היא לא סיפורו הפרטי של יעקב. היא הסיפור של כולנו כעם ושל כל אחד ואחד מאתנו כפרט. דרך סיפור מופלא, התורה קוראת לנו לבדוק את החיבור בין רוחניות לגשמיות בחיים שלנו, את מיקומנו על "סולם יעקב" הפרטי שלנו * דבר התורה הראשון של אייל, שמצטרף לבני ולטוהר – צוות כותבי דבר התורה של חברותא
קדושה, אהבה, תורה, קידושים, דירה, ילדים, לימודים, צבא, נכדים, ביקורים, דמיון * א"א בשיר על עליך או עלייך, אהובי או אהובתי
רצינות וסטיריקה, גבריות והומו-ארוטיקה, ציונות ופוסט-ציונות * חוקר התרבות יעד בביקורת על תערוכת הגלרייה "כאן תפילותי הנידחות" של האמנים אבי רוז ואליהו אריק בוקובזה, המוצגת במרכז הדסה בירושלים * מיוחד לחברותא
Money Back Guarantee Cisco 400-101 Exam Paper Is What You Need To Take In the
מי לא זכר באיזה תאריך הם נפגשו, ההורים של מי לא השתתפו בשבע הברכות מחשש לברכה לבטלה, ומי לא רוצה עוד ילדים כי הוא טוען שיש להם כבר יותר מדי
מדי שנה בשנה, 50 יום לאחר יום הכיפורים, בתאריך כ"ט במרחשוון חוגגים יהודי אתיופיה את חג הסיגד – חג ייחודי ליהודי אתיופיה. וזה קרה השבוע * בני כותב מעט על הפסוקים בספר נחמיה המשמשים את המקור לחג, על מנהגיו ועל משמעותו
כמה עוד אפשר חיוכים מזויפים, סיפורי כזבים, שתיקות רועות, עיניים מבוהלות * מוטי בשיר "לא עוד"
מה ניתן ללמוד מהדו-שיח ה"שדכני" בין אברהם אבינו לעבדו? לא פחות ולא יותר מפרק חשוב בנושא זוגיות ומשפחה * מה ההבדל בין הנשים ממוצא ארמי-כשדאי לעומת הנשים הכנעניות אם אלה נבלות ואלה טרפות? ההבדל טמון בהבדל בין השקפות ודעות רעות ולבין מידות רעות * טוהר מצטרף לבני לכתיבת ד"ת השבועי
הווידוי: לאחר תפילת שחרית, הפקדתי בידיו מכתב שכתבתי. כל מילה נשקלה היטב בטרם מצאה את דרכה אל הדף. כתבתי שם את המילה המפורשת, אומר אותה אולי בפעם הראשונה לעצמי, ודאי שלעופר * התגובה: אתה סוטה! ושתדע לך שאני אספר עליך לכל העולם! אספר לאבא שלך, ונראה מה הוא יגיד על זה, הא? אם עוד פעם תתקרב אליי – אהרוג אותך, אתה שומע? תיזהר ממני!' * והתגובה לתגובה: בבקשה, לא! אל תספר. אבא שלי לא יידע מאיפה זה בא לו
לא קמתי בבוקר ואמרתי לעצמי אני הומו. אלא שמתי לב שאני נמשך לדברים שפעם נגעלתי מהם, תודות למנגנון ההדחקה. וכשאתה מגלה על עצמך, אתה מנסה להבין מהי אהבה כמו כל בני הנוער, רק שאצלך הכול הרבה יותר מסובך. ואתה חושב אם תהיה לך משפחה כי 'להומואים אין משפחות', ואתה לא יכול לדמיין מערכת יחסים עם גבר, וברור לך שאתה רוצה להיות הכול – הכול חוץ מהומו. ונוסף לכול, בתור דתי יש לך גם אלוקים * עוד פרק מהבלוג של שחר
פֶּן-תִּסָּפֶה בַּעֲוֹן הָעִיר – לכאורה הסיבה לעונש ידועה: משכב זכר. אבל בדיקה של האזכורים הפנים-מקראיים של סדום וחטאה מגלה כי כמעט בכל המקורות המזכירים את סדום מופיעה העיר כסמל לאלימות, לרוע ולקלקול ביחסים חברתיים אך לא מיניים * ובחז"ל? יש הטוענים בשל גאווה ושפע, יש בשל משכב זכר, ויש בשל שנאה שהובילה לשפיכות דמים * וגם: מה דעת בן סירא, ספר היובלים, והספרים החיצוניים של פילון ושל יוסף בן מתתיהו ועוד בפרשה זו * פרק מתוך עבודת תזה בנושא "הומוסקסואליות במקורות התלמודיים"
אליק שונא טקסים, אבל הוא היה עד בחתונה, שם חתם על הכתובה, הקנה לאב הכלה את הנייד שלו, וידא שהטבעת שווה פרוטה ושהחתן לא הכניס אותה בחזרה לכיס בשל רגע של חולשה זמנית, שמע את הרב ממלמל לעצמו (“איפה השכינה?”), את הקהל ממלמל קצת יותר בקול (“איפה הבופה?”), את הדוד של החתן ממלמל משהו שגם הוא עצמו לא הצליח לשמוע (“איפה מדליקים פה את המיקרופון?”), ובסוף השגיח על הילדים בחדר ייחוד * ואז הוא הבין למה חתונה היא דבר טוב: הסוף שמח. להתחתן זה הסוף של העלילה: זה להחליט שזהו, גם אם הוא חכם וחתיך כך כך * ואילו אשליית השפע של ״אטרף״ ותל אביב עושה בדיוק את העבודה ההפוכה
