יש מקום לכולם – מדוע לא נכון לארגן מניין נפרד

הרעיון של בית הכנסת: מקום תפילה שהכול מתכנסים בו, ולא מרכז חברתי הבודק בעזרת 'דתומטר' אווילי מי רשאי להיכנס ומי יוותר בחוץ. אבל אצל עדות אשכנז, ה'קהילה' חשובה מאוד לטוב ולרע, ולכן יש משמעות עצומה לנראות החברתית, לציות לנורמות הקהילתיות, לראות ולהראות. אנחנו, ההומואים והלסביות היודעים היטב מהי התחושה להיות לא כמו 'כולם' ולסלוד מהמושג 'קהילת בית הכנסת', דווקא אנו צריכים להיות הראשונים לאמץ את המודל הספרדי-מזרחי. ובמקום זאת - אנחנו משעתקים את הקהילתיות המדירה של בתי הכנסת האשכנזיים ועורכים עוד איזה פילוג קטן ככה על הדרך, ערב יום הכיפורים * אסף בטור נגד המניין הנפרד

…תראה לאט לאט אנשים יוצאים מהמתח
ורוצים בסך הכול להיות ביחד,
בבית הכנסת הגדול הזה שנקרא ארץ ישראל
פה כולם מוזמנים להביט אל השמיים
להתפלל לגשמים לפחד מטילים.

יש לי המון תודות תודות תודות עומדות בתור מול דלתך
אבל תודות יוצאות לי קיטש.
יש לי מלא בקשות בקשות בקשות בקשות לבקש ממך
למרות שאצלי בסך הכל בסדר.

אתה אל אלוהי אתה אל אלוהי
אתה אל קבץ נדחי ישראל אלוהי
קבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ
ושלח משיחנו מלכנו דוד בן פרץ
אתה אל…

(קובי אוז, אלוהי)

בבית הכנסת של ההורים שלי הכול ברור מאוד.

sepharadi_synagougeבשבת מגעים כל המתפללים לבית הכנסת הציוני דתי בחולצות לבנות ועל ראשם כיפה סרוגה שבתית תואמת כמיטב האופנה המגזרית המשתנה תדיר.
אפשר לקבוע די בוודאות גם שכולם עברו מסלול חיים כמו 'כולם', כזה שעבר בבני עקיבא, ישיבה תיכונית, מכינה\צבא\ישיבת הסדר ואחר כך במדשאות המוריקות של בר אילן. כולם בבית הכנסת מעלעלים בעלוני שבת זהים למדי, קצת מדברים פוליטיקה וקצת רכילות ולפעמים שרים 'ניי ניי ניי ניי ניי' כשמישהו מחתן את הבת\להולדת הנכדה או במקרה עורך בר מצווה לבן בבית הכנסת ולא במלון גלאט כשר בירושלים.

בבית הכנסת של ההורים שלי יש חוקים מדוקדקים מתי ואיך עורכים 'קידוש' ולמי עדיפות בסדר העלייה לתורה ומתי.

בית הכנסת של ההורים שלי נמצא ברעננה\ \גבעת שמואל\טלביה\קרני שומרון \ריבר דייל או טינק ולפני ימים נוראים יש בו תכונה מיוחדת.
המתפללים משובצים בעזרת תרשים מסודר למקומות הישיבה שלהם בראש השנה ויום כיפור.
אל תטעו, זהו טקס שנתי מסובך ומורכב. לא פשוט לדאוג שאדון גרינבוים יישב רחוק מהמזגן, אבל גם מספיק קרוב לאדון באום, כי ככה זה עוד מהימים שהם למדו יחד בישיבת 'הכותל'. גברת סילבר ממש לא סובלת את גברת רוזנברג, ולכן צריך לדאוג לה למקום שגם יהיה קרוב למעבר (בגלל הנכדים) וגם רחוק מהרוזנברגית וגם כזה ששומעים ממנו היטב את החזן.
אה כן, החזן. זה גם עסק לא פשוט בכלל, כי בנתיב מאיר היה נוסח מאוד ספציפי אבל חלק מהמתפללים הם בוגרי המדרשייה ואוי ואבוי אם ידלגו על איזה ניגון מהימים ההם של אחד מהמוסדות הללו.

בית הכנסת של ההורים שלי, כמו שכבר הבנתם, הוא בית כנסת אשכנזי.
כן, בבית כנסת אשכנזי יש 'קהילה' ובקהילה יש חברים ולחברים יש קודים תרבותיים משותפים ואחידים למדי.
ככה זה בארץ ובתפוצות המערב.

באופן זה יש בתי כנסת חרדים וכאלה של כיפות סרוגות ויש בתי כנסת 'קרליבך' ובתי כנסת קצת 'לייט'.
יש בתי כנסת קונסרבטיביים, רפורמיים, ארותודוכסיים מודרניים, ציונים ולא ציונים ועל פי שיוך אידיאולוגי מובחן.
וכן, יש בארצות הברית גם בתי כנסת להטבי"ם, כי גם זו קהילה ולכן יש לה בית כנסת משלה. כל כך טבעי וברור מאליו, אז למה לא אצלנו?

לא אצלנו כי קיים גם מודל אחר לבית כנסת והמודל הזה קיים במאות מקומות בארץ ישראל: בית כנסת ספרדי.

שווא נע בכ"ף

נכון, גם בבתי הכנסת הספרדיים יש חלוקה בין עדות ונוסחי תפילה: יש כאלה לעולי ג'רבה ולעולי בורסה, למרוקאים וחלבים. אבל בכל בתי הכנסת יש מקום לכולם, ללובשי המגבעות השחורות הש"סניקים, להסדרניק שהגיע לשבת בחולצה לבנה וגם לבעלי הג'ינסים, הג'ל והקוצים וחולצת הטי-שרט של קסטרו.

לא מאמינים? אתם מוזמנים למגדל העמק, קריית גת, בית שאן ואור יהודה ולעוד מאות ישובים וערים.
וכן, גם לבתי הכנסת הספרדיים שבמרכז תל אביב ביום כיפור.
כולם מתפללים יחד, בלי לבדוק מי מגיע מתי ואיך הוא לבוש והאם הוא חבר ב'קהילה' ומגיע להתפלל מידי שבת בשבתו או קופץ לשעה ביום כיפור.
לא בודקים איך המתפללים הגיעו לתפילת שבת, מי ברכב ומי ברגל, מי לאחר התפילה הולך ללמוד קצת 'בן איש חי' ומי נוסע לים או לשחק כדורגל, מי שומר מצוות ומי בועל נידות.
לא בודקים מי הלך לישיבת הסדר, מי לומד בישבה פלונית ולא אחרת ומי, אבוי, בתיכון 'רגיל'.
לא בודקים מי 'דתי' 'חילוני' 'חרדי' 'כיפה סרוגה' 'סטרייט' 'הומו' או כל אחת מהקטגוריות והקיטלוגים שהחברה המערבית כל כך מומחית בהם.

פשוט מתפללים.

אפילו יש לזה שם אקדמאי 'בית כנסת אינקלוסיבי' או 'מכיל', או אם תרצו סתם 'בית כנסת' עם שווא נע בכ"ף שנשמעת כמו צירה.
כי הרי זה הרעיון של בית הכנסת: הכול מתכנסים בו ומתפללים, שהרי רק השם יראה ללבב ורק הוא בוחן כליות ולב.

להתפלל עם כולם

אצל עדות אשכנז, ה'קהילה' חשובה מאוד לטוב ולרע, ולכן יש משמעות עצומה לנראות החברתית, לציות לנורמות הקהילתיות, לראות ולהראות.
יש לכך שורשים היסטוריים הנובעים מן האופן בו שימש בית הכנסת כמרכז קהילתי חברתי בארצות הגולה. ייתכן ויש לכך מקום עוד היום בתפוצות, אם כי אני בספק. אבל היי, אנחנו בארץ ישראל ואין עוד מקום ל'קהילה' במדינת היהודים. בית הכנסת צריך להיות פתוח לכל יהודי שחפץ להתפלל כמסורת אבותיו, בלי קשר לאורחות חייו, מעמדו והשקפותיו.

אנחנו כהומואים ולסביות צריכים להיות הראשונים לאמץ את המודל הספרדי-מזרחי, שהרי בית הכנסת הוא מקום תפילה ולא מרכז חברתי הבודק בעזרת 'דתומטר' אווילי מי רשאי להיכנס ומי יוותר בחוץ.

דווקא אנחנו יודעים היטב מהי התחושה להיות לא כמו 'כולם' ולסלוד מהמושג 'קהילת בית הכנסת'. ובמקום אימוץ המודל הספרדי, (ואולי אפשר פשוט ללכת להתפלל בבית כנסת ספרדי? או שמא הפלורליזם והסובלנות שלנו נעצרות שם?) אנחנו משעתקים את הקהילתיות המדירה של בתי הכנסת האשכנזיים ועורכים עוד איזה פילוג קטן ככה על הדרך, ערב יום הכיפורים.

עזבו חברֶה, מה זה משנה מי אנחנו ביום חול רגיל ובאיזה תוויות אנחנו מגדירים את עצמנו. זה יום כיפור.
פשוט גשו לבית הכנסת הקרוב לביתכם, פיתחו את המחזור ותתחילו להתפלל.
עם כולם.
אולי ככה שנה הבאה ביום כיפור כבר יהיה כהן גדול בבית המקדש.

בעצם עדיף שלא.

מה נעשה שם בבית המקדש? איך נוותר על כל השטיקים, הניגונים, הרכילויות והוויכוחים אודות הקיגל בקידוש שמאפיינים את 'הקהילה' בבית הכנסת שלנו? אולי בעצם עדיף לייצר עוד 'קהילה'.

בינתיים עוד מעט יום כיפור והמושבים והמקומות בבית הכנסת של ההורים שלי כבר מסומנים לשביעות רצון כולם, והחזן כבר עבר יודע בדיוק היכן לשיר ובאיזו מנגינה. רק מעניין לָמה השכנים שלנו מהקומה שממעל יעדיפו גם השנה לוותר ולא יגיעו לבית הכנסת.

נו, מה, הם לא חלק מהקהילה ולכן אין להם מקום.

אולי יתמזל מזלם והם ספרדים.

שתפו את המאמר

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter

6 תגובות

  1. אסף, האין גבול לנאיביות?????

    גם מניינים ספרדיים יש כמו פטריות אחרי הגשם, לכל תת זרם ספרדי יש מניין משלו! (כן, אני יודע שאמרת, אבל גם מיהרת לבטל שאין לזה קשר)
    הסיבה היחידה שאולי הם "מקבלים את כולם" קשור בתפיסת המסורת והשמרנות המזרחית. מסורתיות מקובלת יותר בקהילות המזרחיות, מה שמאפשר גמישות בעניין הזה בבתי הכנסת (לגבי הרמה הדתית של מי שבא להתפלל), בדיוק כפי שפחות מקפידים ב(רוב) בתי כנסת אשכנזיים על מי בדיוק פותח את הפרוכת בכל נדרי, משהו שכמעט יהרגו עליו בבי"כ מזרחי.

    מה שאתה כותב זה נאיבי וחוטא לאופן שבו כולנו (אבל כולנו) חיים בעולם:
    אנחנו חיים בקהילות. כאלה אנחנו בני האדם. אנשים נוטים להתחבר עם מה שדומה להם – וזה בסדר, וזה לגיטימי.

    לומר שבי"כ זה מקום תפילה ולא מקום חברתי – חוטא בגדול לאופן שבו בית כנסת נתפס ביהדות לאורך השנים ובקהילות היהודיות לאורך כל התקופות, כולל ביהדות המזרח (למדנו לבגרות, לא?). כבר מזמן אנשים לא באים לבית כנסת כדי להתפלל. בשביל זה אפשר להתפל בבית. אין יותר קדושה בבית הכנסת מאשר בסלון שלי. מניין של אנשים זו עוצמה. העוצמה הזאת נובעת מהרצון המשותף שלהם ליצור ביחד תפילה. לא כל קבוצה רוצה תפילה כמו הקבוצה שלצידה – ואין בזה כל פסול! אנחנו רוצים להיות ביחד, עם החברים שלהם, על המנגינות שלהם, עם ההרגלים שלהם…
    למה שלא תשיר קבוצה אחת מנגינות אשכנזיות והשנייה ספרדיות?
    למה שלא תתפלל קהילה אחת לרפואת חולי אפריקה והשנייה למען נפגעי מגיפת האיידס?
    למה שלא תהיה קהילה אחת שתיתן שוויון לנשים המבקשות בכך וקהילה אחרת שתאפשר מקום לנשים שמרניות יותר?
    ובכלל – כשתחליט להתחתן עם בנזוגך אתה מאמין שיעשו לך שם "מי שבירך"?… נו באמת…

    קהילות – זה טוב, זה חיובי וזה טבעי.
    והניתוח שלך על בתי הכנסת הספרדיים – הוא נוסטלגי וחוטא לאמת. אני מוכן להפגיש אותך עם חבר טוב מהקריות שיעשה לך סיור על כמה בתי כנסת (מזרחיים!) נפתחים שם על כל תת-עדה.

  2. כל שהתכוונתי הוא, זה שאצל אשכנזים יש עיסוק אובססיבי בקהילה וקהילת המתפללים היא הרמטית למדיי, מה שלא נכון לבתי כנסת ספרדיים. שם יש הקפדה על מסורות ומנהגים, אבל לא על הרקע הסוציו-אקונומי של המתפללים.
    מה שלדעתי קורה הוא, שהמודל האשכנזי, שנפוץ ביתר שאת בצפון-אמריקה, משפיע על עלינו ההומואים הדתיים.
    מה כל הקטע הזה עם 'מי שברך'? מה ? זה העיקר? קידושים, מי שברך, קיגל כן או לא, וכל השאר הם ממש זוטות. אוסף של מנהגים שאין בינם לבין תפילה בציבור ולא כלום.
    אני לא תומך בביטול הקהילה', כי הרי קהילת 'חברותא' חשובה ומשמעותית לכולנו עד מאוד, אלא על טוען שאין צורך שתהיה חפיפה בין הקהילה לבין בית הכנסת.
    שהרי בקהילה שלנו יש אשכנזים וספרדים ולא כולם תל אביבים…האם באמת המניין הגאה מכיל או שמא מדיר?
    בנוסף, לרובינו יש מגוון זהויות חוץ מהזהות ההומואית, שהיא משמעותית וחשובה. אני לא מבין מדוע תפילה בבית כנסת 'רגיל' לא תעניק לי את תחושת העוצמה של ה'ביחד' כמו בבית כנסת הומו-לסבי?
    ברור שיש קשיים ואי נוחות בבית הכנסת הרגיל, הסטרייטי, אבל בוודאי ביום כיפור אני חושב שכדאי שכל אחד מאיתנו יבוא להתפלל בלי תוויות וזהויות אלא סתם כיהודי אנונימי ופשוט. את הקהילה והפילוג נשאיר ליום אחר

  3. כן, אסף, "מי שברך" – זה העיקר.
    זה נאיבי לומר שאנשים באים לבית כנסת רק כדי להתפלל.
    המציאות אינה כזאת. בית הכנסת הוא מקום ציבורי וקהילתי, ולכן בד"כ ישרת קהילה שיש לה בד"כ אותו אופק, אותן מנגינות, אותו נוסח, ילדים שלומדים בפחות או יותר באותן מסגרות, וכו'. הדבר הזה גם לא שונה בבתי כנסת מזרחיים.
    עד היום הומואים לא התפללו במניין נפרד לא משום שהם הרגישו חלק אינטגרלי בקהילה, אלא כי עדיין אין כאן מספיק משפחות חד-מיניות דתיות שהזעקה שלהן למסגרת קהילתית שתענה על הצרכים שלהן תעלה עד כדי יצירת מניין כזה.
    כיום, בתל אביב, הולכת ונוצרת קהילה כזאת. בין אם היא נובטחת מתוך בתי כנסת קיימים בת"א ("יקר" או "איחוד") ובין מעצמה – הרי שבעוד כמה שנים מהיום, כשיהיו יותר ויותר משפחות חד מיניות אתה תראה שקהילה כזאת קום תקום – ויהיה לה גם את בית הכנסת שלה, לא כי הוא מדיר אחרים, אלא כי הוא מותאם לצורכי אותה קהילה, ומעניק לחבריה את הנוחות בהיותם מי שהם – מה שלא קיים ברוב המקומות מהסיבה הפשוטה שבית כנסת, בניגוד למה שאתה מתאר – הוא לא רק מקום להתפלל בו (ואני לא מדבר על חילוני שבא לביקור ביומכיפור, אלא על דתי כמו אבא שלי ואבא שלך שאצלם בית הכנסת הוא יומיומי, הוא מפגש, הוא קהילה).

  4. אסף: אתה מציע לאמץ את מודל בית הכנסת הספרדי אותו אתה רואה כבית כנסת מקבל (אינקלוסיבי). כמי שמתפלל בנוסח עדות המזרח צר לי לומר שהמודל הזה כבר שנים לא רלוונטי. מאז פסק הרב עובדיה שמי שבניו אינם מתחנכים בחינוך החרדי אינו יכול להיות חזן או בעל תקיעה בימים הנוראים, מסתכלים היטב בכל בית כנסת ספרדי מי הוא המתפלל. בכל בית כנסת יכול כל אדם להרגיש רצוי ובלבד שלא יספר שהוא הומו. השאלה היא כיצד יתייחס אליו בית הכנסת כשיבקש לציין עם בבית הכנסת את מעגלי החיים שלו. אני מנחש שאז בית הכנסת הספרדי יהיה הרבה פחות אינקלוסיבי.
    בנוסף: ההנחה כאילו בית כנסת ספרדי לא מתפקד כמועדון סגור פשוט לא נכונה. יש לו כללים משלו, שונים אולי מבית הכנסת האשכנזי, אבל זו קהילה לכל דבר. עם קודים תרבותיים משלה (שההומו לא חלק מהם, אין מה לעשות).

  5. המאבקים של הומואים ולסביות בבית הכנסת לא קשור להלכה. אם כל המאבק של להטבי"ם דתיים בבית הכנסת הוא על "מי שברך" או על "קידוש" אז אתה מבין שהמאבק לא קשור להלכה בכלל. זה לא קשור להלכה או ליהדות זה קשור רק להומופוביה.

  6. שלום רב,
    אני גיי ויש לי בן זוג.רצינו להצתרף לקבוצה דתים, לילמוד תורה.האם אתם יכולים לעזור אנו נישמח מאוד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *