אבל אם לא ארצה, אמות
תפילה היא עניין של רצון. כך גם אהבה * בשנה הקרובה אליק מכריז קבל עם ואתר כי הוא מקבל על עצמו קצת יותר לרצות. מי יודע לאן זה יכול להגיע * תשאלו את צוצון מהספר של דבורה עומר ואת תלמה מ"יצר לב האדמה" של שהרה בלאו
תפילה היא עניין של רצון. כך גם אהבה * בשנה הקרובה אליק מכריז קבל עם ואתר כי הוא מקבל על עצמו קצת יותר לרצות. מי יודע לאן זה יכול להגיע * תשאלו את צוצון מהספר של דבורה עומר ואת תלמה מ"יצר לב האדמה" של שהרה בלאו
"לפני קיום המניין הזה הושמעו כאן דעות בעד ונגד, פולמוסים אם יש בכך צורך או שאין, אם יש או אין כאן היבדלות. הקהל הצביע ברגליו, והגיע לתפילת יום כיפור שלנו, הכי שלנו שיש" * נתי אפשטיין מסכם את מניין יום הכיפורים שנערך במרכז הגאה, ומשוכנע שבהחלט נהיה שם גם בשנה הבאה
הרב קטן אינו הומופוב. הוא רק מבקש מאתנו "אל תצאו מהארון", וזאת בכדי לא להסית את הדור הצעיר לרעה. האם זה כל כך קשה? התשובה היא כן. מצטער. קשה מאוד, הרב קטן. בלתי נסבל. לגמרי * זאב שביידל מונה כמה סיבות מדוע כן לצאת מהארון
חמש שעות של הליכה רעננה, שיחות חבריות (עמוקות יותר ופחות), דבר תורה של זאביק, עוד הדרכת-מורי-דרך של איתי וקינוח בתפילת מנחה בצל הבוסתנים בעין השופט * סיכום הטיול המסורתי בחול המועד
ביום הכיפורים אנחנו חוזרים בתשובה, אולם רבים מאתנו מרגישים שזה לא אמתי. אחרי יום הכיפורים הכול ישוב להיות כשהיה. גם אם נחזור בתשובה, בצאת יום הכיפורים ככל הנראה נישאר הומואים כשהיינו. האם באמת אפשר לחזור בתשובה ולהשתנות לחלוטין? מסתבר שהדעות חלוקות
גם היום אין לשאלה זו תשובה ברורה, ואם היום אין תשובה על אחת כמה וכמה לפני 4 שנים אז נערך הכינוס של ארגון נפש ישראל כלל מושב תחת הכותרת "התערבות מועילה בבריאות הנפש, התורה ככלי להגברת כישורינו" בהשתתפות רבנים, פסיכולוגים ועוד. זאב שביידל (תחת שם העת "זאב דרור") סיקר את האירוע
"הדרך שבה מתגבר החוטא על הקונפליקט שבינו לבין חייו ועל חוסר שביעות הרצון שלו מעצמו הינה דווקא בקבלת עצמו כפי שהוא" – כך מבין הרב שג"ר את ר' צדוק * על תשובה כחזרה לאותנטיות הפנימית וכקבלה של העצמי
הרב המקובל סלמן מוצפי, רבי נחמן מברסלב, יונתן בן עוזיאל, הבן איש חי, הרב יואל בן נון – כל אלה חיברו תפילות למציאת חתן כשר * הרב סטיב גרינברג חיבר תפילה שנועדה לרכך את הכאב בעת הקראת הפסוק האוסר על משכב זכר בתפילת מנחה של יום הכיפורים * תפילתו של הרב גרינברג מובאת בזה, ולאחריה תפילות נוספות שאמנם נכתבו במקור עבור נשים, אך בשינויים קלים בלבד ניתן "לנכסן" גם בעבורנו
מצד אחד: "מה היא הדרך שבה היהודי מביע את עצמו אם לא על ידי קיום מצוות ותפילה?! ומדוע שלא נבטא את היהדות שלנו בצורה הגאה ביותר שיש – בתפילה גאה?" * מצד שני: "חשוב ואפילו הכרחי שיהיה זה מניין גאה אורתודוקסי. יהודי הנכר היו הראשונים לייסד קהילות להומואים ולסביות, אבל הבשורה על קהילה אורתודוקסית גאה חייבת לצאת מארץ ישראל" * אסף רוזנהיים מניו יורק בעד המניין אבל נגד העובדה שאינו אורתודוקסי לחלוטין
בגלל הזהות, בגלל הקהילה שלנו, בגלל ההכלה והקַבלה, בגלל הכרת התודה * בני מונה ארבע סיבות עיקריות מדוע כן חשוב לארגן מניין נפרד לקהילה ומדוע חשוב להגיע. באהבה * תשובה לזאביק ולאסף
הרעיון של בית הכנסת: מקום תפילה שהכול מתכנסים בו, ולא מרכז חברתי הבודק בעזרת 'דתומטר' אווילי מי רשאי להיכנס ומי יוותר בחוץ. אבל אצל עדות אשכנז, ה'קהילה' חשובה מאוד לטוב ולרע, ולכן יש משמעות עצומה לנראות החברתית, לציות לנורמות הקהילתיות, לראות ולהראות. אנחנו, ההומואים והלסביות היודעים היטב מהי התחושה להיות לא כמו 'כולם' ולסלוד מהמושג 'קהילת בית הכנסת', דווקא אנו צריכים להיות הראשונים לאמץ את המודל הספרדי-מזרחי. ובמקום זאת – אנחנו משעתקים את הקהילתיות המדירה של בתי הכנסת האשכנזיים ועורכים עוד איזה פילוג קטן ככה על הדרך, ערב יום הכיפורים * אסף בטור נגד המניין הנפרד
זאב שביידל ייעדר מתפילת יוה"כ לקהילה כי הוא מעדיף את בית הכנסת שלו, זה שרוב מתפלליו קיבל אותו לאחר שיצא מהארון * "איני רואה בכך סיבה להיעדר ממקומי הקבוע. איני חייב שכל אחד ואחד יאהב אותי" * עוד זאב תמה "מהו הסיכוי שבמניין זה נשפיע על כלל הקהילה? עדיף שנאכיל את החברה הדתית שינויים בקצב שהיא מסוגלת לבלוע ולעכל" * תגובה ליהושע גורטלר
בזמן האחרון עלתה השאלה אם נכון להקים בארץ בית תפילה נפרד לקהילה ההומו-לסבית * בתחילה יהושע גורטלר התנגד למהלך כי יש בו משום "הודאה (משתמעת) בכך ששאיפתנו לשוויון ולקבלה בקרב הקהילה הדתית הכללית נכשלה, והדבר יכול להתפרש כהסתגרות וכפרישה מן הציבור" * היום הוא מודיע כי ישתתף במניין יוה"כ המיועד לקהילה כי רק שם הוא מרגיש שייך ו"בבית" וכי לדעתו יש משום קידוש שם שמים ממש * מיוחד לאתר חברותא
זה הולך להיות טור פתטי אבל אין מה לעשות, חייבים לדבר על זה: אנחנו שנייה לפני הכניסה לחגים. ברור לנו שנאכל המון ארוחות משפחתיות, נצרוך אלפי קלוריות מיותרות ונחמיא לדודות על מאכלים נוטפי שומן. שנייה לפני אני רוצה לשאול: מה פשר הזלילה הזאת? איזה צורך היא ממלאת אצלנו? * הפתרון נמצא אצל רבי נחמן מברסלב
visibility_offהשבת את ההבזקים
titleסמן כותרות
settingsצבע רקע
zoom_outזום (הקטנה)
zoom_inזום (הגדלה)
remove_circle_outlineהקטנת גופן
add_circle_outlineהגדלת גופן
spellcheckגופן קריא
brightness_highניגודיות בהירה
brightness_lowניגודיות כהה
format_underlinedהוסף קו תחתון לקישורים
font_downloadסמן קישורים