ספר: שתיקת החרדים

"שתיקת החרדים" הוא סיפור חייו של שייע בריזל המגלה יום אחד כי אביו, סופר הסת"ם המכובד, אינו צדיק כמו שחשב, אלא אביו הומו ששוכב עם קטינים חסרי ישע. מרגע זה שייע חושף את הצביעות שהוא חי בה ואת תחלואיה. הספר חושף את העולם החרדי כפי שהוא לא נחשף מעולם, על תעשיית השידוכים, שערוריות מהעולם החסידי שלא סופרו מעולם, רגעי שפל ורגעי התרוממות

שתיקת החרדים / שייע בריזל, ידיעות אחרונות ספרי חמד
שתיקת החרדים / שייע בריזל, ידיעות אחרונות ספרי חמד

רחל, אמו של שייע נשואה טריה. בעלה, בן למשפחת חסידים ירושלמית ידועה הוא שידוך מהטוב שבטובים, רחל לא מאמינה שכך נפל בחלקה, בת בני ברק חסר הייחוס. שנה לאחר הנשואין, והיא נושאת ברחמה את בנם הבכור נכנסת רחל הביתה מעט מוקדם מדי. בסלון ביתם בעלה הצדיק ערום מרום כובעו ושחור בגדיו. גופו הדוק לגופו של גבר אחר, אף הוא – עירום. עיניהם של רחל ובעלה נפגשות, מבוהלת היא עוזבת הכל ויוצאת את הבית. כיצד ימשיכו חייה מעתה, מה יאמרו על כך הקרובים לה ושאר אנשי הקהילה?

מיהם אותם חרדים היודעים היטב על עוולות חמורות שנעשות ממש בחצר ביתם, ואף בתוך בית המדרש שלהם, ועדיין הם שותקים. האם הם עושים זאת בכוונה? כיצד זה מסתדר עם היותם יהודים מאמינים המחוייבים בתרי"ג מצוות?

שייע אומר שאביו הוא צדיק תמים המקיים תרי"ב מצוות. על החטא ה-613 לא יכל שייע לסלוח. זהו סיפור אמיתי הלוקח את הקורא יד ביד, ללוות את שייע בתולדות חייו המורכבים מנשוא.

תרומתו של הספר אינה טמונה בכתיבה עשירה במיוחד או במטאפורות עשירות. ייחודו בכך שבשונה מספרים אחרים המתיימרים לגלות לקוראים – שאינם שקועים ברזי העולם השחור משחור – מהו עולם זה, ומתוך יומרתם מרשים לעצמם להגזים, לא לדייק ולצבוע דברים אפורים בצהוב ואדום ובלבד שאנחנו נוכל לדעת שחרדי לעולם הוא רע, הרי שספר זה הוא אחר. הכותב הינו עדיין בחור חרדי, אם כי קצת אוונגרדי, ומתוך אמונה שלמה בתורה ובמצוות הוא כותב את שעל לבו.

הוא לא מסתיר דבר, משתמש בשמות המלאים של כל הדמויות החשובות בסיפור – הוא ובני משפחתו ולא מעלים כמעט אף פרט מחייו. זהו ספר חושפני שעלילתו קולחת, על אף שלעתים מורגשת דלות ספרותית, לא הצלחתי להניח את הספר מידי אלא לאחר שעברו יומיים של קריאה רצופה. הספר כתוב כיומן ותחושת האותנטיות וחשיפת התודעה שבו מעצימה את ההנאה. יש מה ללמוד מהספר. לא רק על החרדים אלא על כל חברה סגורה שלא מכבסת את הכביסה מבחוץ.

לכל מי שהעז לומר שנעמי רגן אומרת משהו על החברה החרדית, לכל מי שקרא את "החרדים" של לוי וחשב ששם הכל נגמר, למי שסיים את חמורו של משיח העב מכרס ועמוס באי דיוקים קשים. זה הזמן לפגוש זוית ראייה אחרת.

מתוך ביקורת שפורסמה על הספר

שתפו את המאמר

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter

2 תגובות

  1. מתוך הכרות עם המשפחה, אני חושב שחמור מאוד שפרסמתם את החומר הזה כאן. איני יודע אם מבחינה חוקית זה תקין או לא, אבל אין ספק שבחינה אתית יש פה פריצה חמורה. אבקש להסיר את הקישור אלא אם כן קיבלתם אישור בכתב מהמשפחה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *