כ׳ בניסן ה׳תשס״ח (כ׳ בניסן ה׳תשס״ח (25 באפריל 2008))
תפריט
תכירו, נועה סתת, מי שרק לפני כמה שבועות עוד הייתה מנכ"לית הבית הפתוח, ומי שארגנה את מצעדי הגאווה בירושלים. היא לא מבינה מדוע ה דתיים זועמים כל כך. הרי גם היא דתייה וגם לסבית "השימוש הנלוז שעושים בדת הוא זה שמבזה את ירושלים", היא אומרת, "דיכטר צריך לשאול את עצמו האם יש מקום לעצור אנשים שומרי חוק, במקום את הפלנגות שמשליטות טרור ופחד בבירה"
זיסל ועזריאל, שני תלמידי ישיבה, מתאהבים זה בזה. הם בורחים מהעיירה הפולנית הקטנה שבה הם גרים ללובלין, וכדי שלא יזהו שמדובר בשני גברים החיים יחד, זיסל מתלבש בבגדי אישה וקורא לעצמו זיס.
תכירו, ההצגה "הנאהבים והנעימים" העוסקת בהומוסקסואליות בעולם הדתי – ויש גם ריאיון עם המחזאי.
יום למחרת חג הפסח, בבטן עמוסת זכרונות מאכלים של אימא, בטן שהדבר האחרון בעולם שהיא צריכה הוא מסלול מִדְבָּרי מאתגר – כך פתחנו את יום הטיול של הקבוצה לסרטבא
"יש דתיים שמדברים לשון הרע או שלא מקפידים על הלכות כאלו או אחרות, אבל אותם איש לא מנדה. מדוע לנדות דווקא את ההומואים הדתיים?"
לאחר שנפגש חנוך דאום עם קבוצה של הומואים דתיים הוא סבור שהתשובה טמונה בקושי המנטלי לקבל אותם כשווים.
ליר פותח סדרה של 4 שירים שאותם הוא מכנה "שירי וונוס", ולפני כן כותב הקדמה קצרה
טוב, אני מודה שגם אני קצת חששתי ממפגש שיהיה הרצאה ארוכה ומשעממת (בכל זאת, מדובר בדוקטור…), ואפילו התבדחתי על כך עם אי אלו אנשים בטרם "ערב הלימוד". למרבה ההפתעה, ולמרות ההתנעה המעט איטית של ערב הלימוד, המקורות היו מעניינים (ופיקנטיים!) למדיי, והעיון המשותף היה מחכים ומרתק.
מִיסוד הזוגיות, הזמנה לשמחות ולאירועים משפחתיים כשאתם עם החצי השני, סעודת שבת בחיק המשפחה בלי שמישהו עושה ברוגז * נשמע כמו חלום? לאביגיל שפרבר, לסבית דתייה, זה קרה * יאיר שלג בריאיון עם האֵם ועם הבת על ההתמודדות, על ההכרה, על הקבלה ועל ההשלמה
