לעדכונים על פעילויות ואירועים:

אלול תשס"ד, ספטמבר 2002 – חלק א

computer_typeישי מאיר הקים את הפורום הראשון להומואים דתיים, פורום שפעל באתר וואלה. במיוחד לחברותא מתאר ישי מאיר את הנסיבות לפתיחת הפורום, את הסיפורים המרגשים שעלו בו, המפגשים החברתיים, כיצד הפורום העלאת המודעות לנושא ההומו-לסבי הדתי, איך התקשורת התעניינה, אבל הוא מתאר גם את המריבות שהביאו לקריסת הפורום ולסגירתו.
אגב, ישי מאיר יתארח בחבר הדיון של מפגש שבט – מפגש שנה לחברותא.

הפתיחה הלא ברורה

את הפורום פתחתי מתוך תחושה חזקה של בדידות. אלו היו שנותיי הראשונות בירושלים בדירה שכורה עם כמה שותפים, ישבתי בחדרי בלילה אחרי שכולם כבר הלכו לישון, מולי עמד מסך המחשב שקיבלתי מאחי המחובר לאינטרנט האיטי והצולע מאוד של אותם ימים עתיקים. חשבתי על הסוד שלי, אותו סוד אפל שאיש ממשפחתי וחבריי לא ידע עליו, סוד שגרם לי ייסורים קשים והתלבטויות רבות, סוד שעליו לא היה לי עם מי לדבר. ידעתי בוודאות שרק אדם שנושא בקרבו את אותו סוד ממש, ורק אדם שחווה בעצמו את אותו קונפליקט עמוק של להיות דתי ולהיות הומו, רק הוא יוכל להבין את עולמי באמת ורק אתו אוכל לחלוק את כאבי.

פגשתי פה ושם אנשים כמוני אבל הם היו מעטים מאוד. הבנתי שכדי לשנות את המצב נדרש מעשה: אנחנו נושאי הסוד צריכים להיפגש כדי שהסוד שבנו יצא לאור ונוכל לחלוק יחד את אותם כאבים ואת אותם סיפורים.

כיוון שהכרתי את הפורומים של וואלה, ויצא לי לשוטט ולצ´וטט בהם, החלטתי לפנות להנהלת וואלה ולבקש מהם לפתוח פורום שיתאים לאנשים כמוני – דתיים ודתיות הומוסקסואלים ולסביות שיוכלו להחליף רעיונות לדבר ובעיקר להיות ביחד. הנהלת וואלה התלהבה מהרעיון וללא כל פגישה אתי נתנו לי את הקוד של מנהל הפורום וכך ללא כל תרועות ומצעדים הוקם לו יום ביום בהיר אחד הפורום בוואלה שנקרא "פורום גייז דתיים". ואני, בלי שממש הבנתי מה זה אומר, מוניתי כאחראי עליו. באותו הזמן המטרה שלי והשאיפה שלי הצנועה הייתה רק ליצור מקום מפגש להומואים ולסביות דתיים ולא ממש שיערתי מה יהיה האפקט של הפורום הזה. האמת היא שגם לא ממש הבנתי מה זה אומר להיות מנהל של פורום כזה ומהם הקשיים העמוקים שתפקיד כזה דורש.

מספרים ומתפרקים

את ההודעה הראשונה בפורום אני זוכר. זה היה משהו בסגנון "קולללוש סטגדם כל הכבוד על פתיחת הפורום החדש". פתיחה דיי עליזה לפורום שבמהותו הוא די כבד ולפעמים ממש דיכאוני. בימים הראשונים לא נוספו הרבה הודעות, אולם לאחר כמה זמן שכפשתה השמועה במרחבים הווירטואליים שפורום כזה נפתח החלו לנהור אליו האנשים ואִתם המודעות, הסיפורים, השירים המרגשים והדיונים הכואבים והחריפים. הכול היה ראשוני ומרגש. אנשים גילו מקום שבו הם יכולים לומר דברים שעד עתה לא היה להם למי לומר, לדבר על כאבים כמוסים שאיש מהסובבים אותם לא רצה לשמוע וגם לא ממש יכול להבין. אנשים סיפרו לפורום סיפורים שנשאו בקרבם במשך שנים ארוכות, סיפורים שהסתירו ממשפחתם חבריהם ובמקרים מסוימים גם מנשותיהם.

אחד מהסיפורים הראשונים שהסעירו את הפורום היה של בחור נשוי שהסתיר מאשתו את עובדת היותו הומוסקסואל, ותיאר לנו במילים מרגשות וכואבות את חייו הקשים בצל השקר. נערכו דיונים רבים ונוקבים על היכולת של הומואים לשנות את טבעם, היו ויכוחים על מקומה של הדת בחיינו, על ההתנגשות העמוקה שבין חיי האמונה לחיים ההומוסקסואלים המקובלים, וכל זה לצד תמיכה הדדית וסמול טוק של פורום חי ותוסס.

חיים חוץ וירטואליים

בתוך זמן קצר התברר לי שניהול פורום הוא לא משימה קלה ולכן נחלצו עזרתי כמה אנשים שבלטו מלכתחילה בכתיבתם ובנחישות שלהם לעזור ולתמוך. זאביק שנכנס לניהול הפורום יחד אתי; ירון שכבר ניהל כמה פורומים ועזר מאחורי הקלעים לניהול השוטף; אסף זהבי שהחל לפעול כמארגן אירועי הפורום; בהמשך, לאור גיבוש קבוצת הבנות, נכנסה גם בת לניהול הפורום – מאיה.

עם הזמן כשדיוני הפורום צברו תאוצה והפורום הפך יותר ויותר שוקק חיים גברה בנו ההכרה שאם אנחנו רוצים להשפיע על היחס של החברה כלפינו ועל הגיבוש של ההומואים אלה עם אלה, אנחנו צריכים לצאת מהמרחב הווירטואלי ולהתחיל להשמיע את קולנו בציבור. כך נוצר המפגש החוץ וירטואלי הראשון, ואחריו גם השבת הראשונה. אלה היו מאתגרים ומהנים. כך התחלנו להיפגש עם רבנים שונים במטרה להביא אותם להכרה בעולמנו המורכב ולהבין שאנחנו מציבים בפניהם בעיה אמתית, עמוקה וקשה בציבוריות הדתית.

השיא, הקריסה וההמשך

גם התקשורת החלה לגלות עניין בפורום וכתבות על הפורום ואנשיו החלו להופיע בעיתונים שונים ובתקשורת המשודרת. החלו להיווצר קבוצות חברתיות שונות: הבנות התארגנו בקבוצת "בת קול", אנשים החלו להיפגש זה עם זה, ונוצרו חברויות חדשות ומעניינות.

אולם עם הזמן, ככל שהפורום הלך והתבגר, הלכו והחריפו המתחים בין קבוצות שונות בפורום שרצו לנווט את הפורום למקומות שונים לפי הכרתם הדתית והערכית. בסופו של דבר לא הייתה אפשרות להמשיך את הפורום במתכונת שלו והוא נסגר.

בסיכומו של דבר הפורום של גייז דתיים היווה את התשתית הראשונית לחברה הדתית ההומוסקסואלית והלסבית בארץ, וממקומו זה הוא חידד בצורה נוקבת את המגמות השונות בדרך ההתמודדות של החברה הדתית עם הבעיה ההומוסקסואלית השוכנת בקרבה, מגמות שגם הדתיים חברי הפורום בעצמם היו חלוקים בה. הייתה לי זכות להיות בתקופה הראשונית של הפורום ולהכיר את האנשים הנפלאים והמרתקים שהיו בו.

אני שמח שיש לפורום הזה גלגולים שונים וחדשים שממשיכים את העשייה המבורכת שהפורום עסק בהם בשעתו. עוד יש לנו הרבה מה לעשות והרבה מה לשפר ולכל העוסקים במלאכה אני מברך ביישר כוח אמתי לפעילות טובה ואמיצה למשך שנים רבות.

לחצו כאן לחלק ב'.

בחור בן 18-19, שהולך לטיפול "מקצועי" ו"מבטיח", תרתיי משמע, שנותן תחושה של עוצמה, ביטחון, כמו טריפ מופלא על קוקאין משובח במיוחד הנארז בתוך מעטפת של מציאות אפשרית וחוקית לחלוטין… יש יותר מזה?!

אחד הדברים שאפיינו את הטיפול זה הדגש על כך שניתן לשנות דברים- הנטייה הזאת היא נרכשת ואיננה מולדת, נאמר, ולכן אין שום בעיה לשנות את זה. המפתח הוא בי וזה תלוי רק ברצון שלי. עניין של בחירה.

קרא עוד »

סדנת כתיבה מונחית

לכתוב את מה שבפנים. את מה שלמדנו להשתיק ולהפנים. לא להדחיק, לא להחליק, אלא לחלוק את שעל הלב. שכבר למד לכאוב אך גם להתאהב.

קרא עוד »

ליין אוי גיי זמיר

מקוות שהתעוררתן חמודות מתוקות, כי אחרי המסיבה מוש מוש מוש שהיתה לנו קשה לקום!! אריאלה רשף המדהימה עלתה והרימה לנו את הרחבה, ו100 חברותות פיזזו אמש במועדון ה"אמור" בתל אביב, עד שהמנהל בא ואמר "רבותינו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית". אוי גיי זמיר 2 – הייתם מדהימים והיה מדהים! תודה שבאתם ונתראה במסיבה הבאה

קרא עוד »

סדרת ארון הקודש

"ארון הקודש”
היא סדרת רשת דוקומנטרית שיצרה הבמאית וחברת הקהילה מורן נקר, על להט”בים דתיים שתעלה בתאגיד השידור הציבורי “כאן”. כל פרק מתמקד בדמות, זוג או משפחה בשלב אחר בחיים. הקרנת הסדרה מביאה תיעוד אינטימי של אנשים המתמודדים עם המפגש בין נטיה מינית וזהות מגדרית ובין אמונה ואורח חיים דתי, דרך רגעים משמעותיים וטקסים דתיים, משפחתיים וזוגיים.

קרא עוד »

אני חושב שהמילה שחיפשת היא "קוויר"

הרב אברהם סתיו, אני חושב שהמילה שחיפשת בפתיחת דבריך היא קוויר (או אולי גיי באנגלית), אדם שהוא חריג מהציפיות הסיס-הטרו-נורמטיביות של החברה שלנו, ולא המילה הומו או הומוסקסאול. כשאנשים להט"בים מזדהים עם דמויות כמו בובספוג או אלזה "ומשייכים" אותן לקהילה הגאה הם לרוב לא מסווגים אותם מבחינת נטייה מינית או זהות מגדרית, אלא מצביעים על חוויה משותפת. בדרך כלל החוויה הזאת לא תהיה של אחת הזהויות הכלולות באותיות להטבא"ק+. זו פשוט חוויה כללית יותר, החוויה של שונות בתוך חברה שמניחה שכל בן נמשך לבת, שמבוגרת בשנות ה-30 שלה צריכה להתעניין בקשרים רומנטים, ושהחוויה המגדרית של כל אחד.ת היא או גבר או אשה. המילה היותר כוללנית לזהות השונה הזו היא המילה קוויר. הקושיה – איך ייתכן שלספוג או לכוכב ים תהיה נטייה מינית או זהות מגדרית שונה, רלוונטית כמו הקושיה איך ייתכן שבובספוג מדבר, שיש לו רישיון נהיגה, ושהוא לובש חולצה מכופתרת ועניבה.

קרא עוד »

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.