ויהי בפרוס עלינו שבת שירה, שבה בני ישראל חצו את הים ויצאו ממצרים, יצאו כמה אלפי שנים טובות לאחר קריעת הים, כמה עשרות בחורים לשהות במחיצת איש את רעהו, לסעוד את ליבם במאכלי השבת, לישון בחדרים נאים ומאובזרים בכול טוב, להתבשם באוויר הרים צלול וקר ולהמשיך את המסלול הלאה אל שנים רבות וטובות.

הייתי יכול לסיים בזאת. מין תיאור כללי וקצר של השבת אבל 2 דברים מונעים ממני לעשות זאת.
1- אני אעשה עוול לעצמי ולקוראים כשלא ארחיב קצת ואכתוב מנקודת מבט אישית
2- עורכי ומפעילי האתר יהרגו אותי.ובכן, זאת השבת ה…(טוב ת'כלס כבר הפסקתי לספור כמה פעמים באתי לשבתות חברותא) שהשתתפתי בה ואני תמיד בין הראשונים שנירשמים שוב לשבתות הבאות. ובעצם למה? הרי אני כבר מכיר את הקונספט, יודע בסה"כ איזה אנשים יגיעו (למעט כמובן הפרצופים החדשים בכול שבת ושבת). אז למה? הרי מה שונה השבת הזו מסתם לעשות ארוחת שבת בירושלים?

ואז אני עונה לעצמי (הי לא לשפוט,כול אדם מדבר עם עצמו, זה מוכח מחקרית!) שאני בא לכול שבת לא רק כי פשוט באמת כיף לי לשהות במחיצתם של חברי, אלא כי אני באמת לומד עוד ועוד מכול שבת שמתקיימת.
לומד על האנשים שמסביבי, בזכות הרצאות בסגנון TED שהועברו השבת ע"י מגוון של אנשים שנתנו לי צוהר לתוך עולמם,
אני לומד על הקהילה הדתית שאנחנו בונים בעמל רב קהילה עם סגנונות רבים של אנשים, צברים ועולים חדשים, אנשים בזוגיות ורווקים, צעירים ומבוגרים.
אני לומד על החלומות של אנשים, מה הם מייחלים לעצמם, מה הם מקווים להשיג בעתיד הצפון להם,
אני לומד כמה אני מעריך את האנשים מאחורי הקלעים שעמלו רבות להוציא אל הפועל שבת כמו זו,
אני לומד עד כמה משבת לשבת , משנה לשנה השביל שאנחנו הולכים בו, כבר יותר סלול, כבר  אפשר לראות לאן הוא מוביל, ואפילו לעצור מידי פעם ולהנות מהפירות שבדרך.

את השבת העברנו בכפר עציון. כפר עציון כידוע למי שגדל או הסתובב באזור במרבית ימי החורף האזור כולו נמצא בערפל וכך גם היה בשבת הזו. יש הרואים בערפל כמשהו מאיים. אבל אני הרגשתי שבזכות כול איש ואיש שהיו איתי, התקיים בנו "כשהנשמה מאירה, גם שמיים עוטי ערפל מפיקים אור נעים"

תודה על עוד שבת נפלאה.

קובי הנדלסמן

עוד שבת חברותא חלפה לה, וכבר אני מתגעגע. מהנסיעה לכפר עציון המקסים, דרך השדרוג הלא-צפוי בחדרים שלנו, ועד האנשים החמודים אחד-אחד קשה לשכוח שבת שכזו. מזג האוויר עשה חשק להתכרבל מתחת לשמיכה ואצלנו בחדר שיחקנו משחקי חברה לתוך הלילה ודיברנו על דה ועל הא, על הא ועל הא – והרבה. אחד הרעיונות שאהבתי במיוחד הוא שיחות הטד הקצרות שהחברים העבירו בשלל נושאים – תמונות לווין ואלגוריתמים (היה מרתק אלעזר), התכנון העירוני בירושלים (תודה יוסף), ידע ושפה (ממש מעניין דרור!) ועל התמכרות בקהילה הלהט"בית (חשוב ביותר זאב) והכל בצורה מתומצתת ומסקרנת. אז מה היה לנו? חברה, העשרה, זמן איכות קהילתי ועונג שבת אמיתי.

מתי השבת הבאה?

אוריה בן ברית