בתערוכה "יוצאים מארון הקודש – על יופי, אמונה וזהות" מוצגים 14 יצירות אמנות פרי ידם של הומואים ולסביות דתיים, רובם חברי קבוצת חברותא וחברות קבוצת בת קול, אשר יתכתבו בקשר שבין זהותם המינית לזהותם היהודית.
מדובר בתערוכה ראשונה מסוגה אשר מציגה בפומבי יצירות אמנות שנעשו בידי אמנים הומואים ולסביות דתיים. התערוכה, פרי יוזמת חברותא ובת קול, מלוּוה בקטלוג מקיף ומהודר, ובתום התערוכה חלק מן היצירות יוצעו למכירה.
האוצרת עפרה צוקר על התערוכה: "חוקרים בני זמננו טוענים כי בכל אדם מצוי יסוד אנדרוגיני, וכי המגוון המגדרי אינו דיכוטומי, כמו שהיה מקובל לחשוב בעבר. מתוך תפיסה זו צומחת הטענה שניתן לגבור על המתח שבין הניגודים והקצוות וליצור מחדש תפיסה של אחדות. זוהי אחדות שאינה גורסת אחידות אלא מסוגלת להכיל ולקבל את המגוון כולו. אבל איך אחדות זו תופסת את מקומה בחברה היהודית הדתית, חברה בעלת מוסכמות חברתיות נוקשות שנתפסת כבנויה על דיכוטומיה חד משמעית בין הראוי למגונה, בין מותר לאסור, בין אישה לגבר? בתערוכה האמנים המציגים מתבוננים במקום המחבר בין זהותם המינית לזהותם היהודית ומבקשים להראות שהדבר אפשרי. לכאורה זהויות אלו אמורות להיות סותרות, אך ביצירות שבתערוכה ניתן לראות כיצד הזהויות יוצרות אינטראקציות מורכבות ולעתים אף משלימות. תוך התבוננות בדימויים שונים בתרבות הציונית היהודית והדתית שופכים האמנים אור חדש ומעניקים פרשנות מחודשת לעקרונות ולערכים מקובלים תוך הרחבת גבולותיהם, לעיתים בדרך של מדרש אמנותי פוסט-מודרני. התערוכה ´יוצאים מארון הקודש´ מציגה עבודות של 14 אמנים שאינם מכירים זה את זה. המשותף ביניהם הוא נטייתם המינית ההומוסקסואלית ושיוכם לחברה היהודית האורתודוקסית".
פרטים כלליים:
מיקום: מרכז הדסה-מגשימים, רחוב דור דור ודורשיו 7 א, המושבה הגרמנית, ירושלים. הכניסה חינם.
מפת הגעה: לחצו כאן
טל הדסה מגשימים: 02-5619165, שלוחה 204
אתר הדסה מגשימים: http://www.themerkaz.org/lhe/
נעילת התערוכה: ב´ באייר התשס"ט, 26.4.09
הנה טעימה קטנטנה מן התערוכה:
דנה ברמן, שקרנית, מגדל בשמים (עבודה ופרט)
דינה ברמן, בת 33, גרה בירושלים עם בת זוג. בוגרת בצלאל, הציגה בעבר בביאנלה הרביעית לקרמיקה בבית האמנים בירושלים, בגלריית החווה בחולון ובתערוכות קבוצתיות אחדות.
דינה מספרת על יצירתה:
"בתערוכה אני מציגה כמה מהעבודות שעשיתי במהלך הלימודים בבצלאל. באותה תקופה הרבה מהעבודות עסקו בזהות הדתית שלי, כבחורה דתייה פמיניסטית, וכלסבית שחיה עמוק בארון. דרך העבודות ניסיתי לבטא מצד אחד רצון עז להתחתן ולהשתלב בחברה הדתית, ומצד שני התמודדות עם ההבנה שהולכת ונעשית ברורה מיום ליום – שאני לסבית. העבודות המוצגות שיקפו בעיניי את הניסיון להשתלב, להיות כמו כולם ולהמשיך את אורח החיים עליו חונכתי. תקופת הלימודים מייצגת עבורי את ההתנגשות התמידית בין מה שהאמנתי בו לבין מה שרציתי באמת: חיפוש נואש למצוא חתן, להקים בית, להלחם בהיותי לסבית, ואולי בדרך זו לכוון לרצון אלוקים".
אלעד ליפשיץ, חבלים, 2008
אלעד ליפשיץ, מאייר ומעצב גרפי, יליד 1979, בוגר המחלקה לעיצוב והפקות דפוס במכללת הדסה. מאייר בימים אלה שני ספרים שעתידים לצאת לאור במהלך 2009. גדל בקיבוץ הדתי מעלה גלבוע, שהשפיע רבות על עולמו התרבותי וממשיך לספק לו השראה. תפיסתו העיצובית מוקפדת ומינימליסטית, ובאיוריו הוא משלב פשטות כמו-נאיבית, הבוחנת את העולם מבעד לעיניו של ילד נצחי, בפרספקטיבה קריקטוריסטית שלא מחויבת לריאליה אלא למה שהיא מייצגת. עולמו הדתי של אלעד דומה: מינימליסטי ונטול פולחנים ממסדיים, אך טעון חוויה רליגיוזית מסורתית.
על יצירתו שלח אלעד:
"פינה, מבט מלמעלה: ידיים מסוללות בחבלים ניצבות בתנוחה לא נוחה על רצפת בטון מוכתמת. לצד הידיים קיר מצופה דפי תווים. מטפורה לשיר הלל? פרטיטרה של עקידה?
חי צומח דומם: ידיים, חבל רפיה, רצפה. מי הוא זה ששירת חייו המוכתמת מצלה על ידיו? אל תקרי שירה אלא תורה. אל תאמר ידיים, אמור בשר. חוט משיכה: ידיים בעטיפת מתנה".
