חיפוש
My WordPress Page קו הקשב פתוח עכשיו
חיפוש

שבוע אחרי המצעד הגדול בהיסטוריה של ירושלים. ממשיכים להראות נוכחות של שגרה. | #תובנות_מכיכר_ציון

קיימתי שיחות מעניינות מאוד עם כל מיני אזרחים זרים ותיירים על להט"ב ויהדות. דיברתי עם בחור בי אמריקאי, רפובליקני תומך טראמפ ושומר ראש לשעבר, שהתעניין איך הרגשתי לגבי תקרית קיצונית של שלילת דגל גאווה עם מגן דוד מאחת הצעדות הלהט"ביות בארה"ב.
אוריה בן ברית, חבר ועד לשעבר ומייסד שותף של הקשת הסרוגה משתף על פרויקט 'נקודת מפגש', פרויקט שיח והסברה בכיכר ציון בירושלים שנוסד בעקבות רצח שירה בנקי ז"ל

כיכר ציון, שבוע אחרי המצעד הגדול בהיסטוריה של ירושלים. ממשיכים להראות נוכחות של שגרה.

• קיימתי שיחות מעניינות מאוד עם כל מיני אזרחים זרים ותיירים על להט"ב ויהדות. דיברתי עם בחור בי אמריקאי, רפובליקני תומך טראמפ ושומר ראש לשעבר, שהתעניין איך הרגשתי לגבי תקרית קיצונית של שלילת דגל גאווה עם מגן דוד מאחת הצעדות הלהט"ביות בארה"ב. עניתי לו שיש קיצוניים בכל מקום וברור לי שזה לא מייצג את רוב הלהט"בים האמריקאיים, שבטח רובם לא מחזיקים עמדה לגבי ישראל וחושבים שזה מדבר מלא מלחמות איפשהו במזרח התיכון וזהו. גם אמרתי שעצוב לי שאנשים רואים את העולם בשחור לבן והופכים את הזהות שלי למשהו מאיים בגלל חוסר הסכמה חלקי עם דברים שהיא מייצגת בעיניהם. מצד אחד היינו בהסכמה מוחלטת שנשיאת דגל לא אומרת בהכרח הזדהות עם כל האנשים האחרים שמחזיקים אותו או הדברים שהוא מסמל, אלא רוב הדברים, והייתה בינינו שיחה טובה, ומצד שני היה לו ברור שאני מתנגד נחרצות לטראמפ בתור דמות מפלה ללהט"בים כי על כך דיברנו. בלי קשר לעמדותיי לגבי טראמפ דיברנו והסכמנו על הבעיה באיחוד מאבקים והצורך האוטומטי של אנשים להתמיין למחנות פוליטיים על פי זהות כזו או אחרת שיש להם. כמו תמיד, אמרתי שאני בעד חופש של מגוון אפשרויות. לפתוח אפשרויות ולא לסגור. מלבדו היה גם בחור רוסי עם שורשים יהודיים בשם יורי שהסביר לי ארוכות באנגלית למה הוא מכבד אותי כבן אדם ונגד מה שהולך בצ'צ'ניה אבל מדוע אני הולך נגד המסורת בעצם זה שאני נושא את הדגל. לא הצלחנו להגיע לשפה משותפת כשהוא לא ענה לשאלות שלי והיה ברור שהידע שלו ביהדות מסתכם בפולקלור, מה שהיה עצוב לי כי מבחינתו הפולקלור מונע ממני להיות גאה במי שאני בלי בכלל להכיר את הפרטים וצדדים אחרים של היהדות שמשנים לחלוטין את התמונה. מלבדם היה זוג ברזילאי, אחד מהם ארגנטינאי דובר עברית והאישה לא דוברת. היה חשוב להם לבוא כדי להדגיש את התמיכה שלהם בנו ולהצטלם אתנו עם הרבה אהבה וחיוכים.

• התומכים החמודים זורמים בהמוניהם ללחוץ ידיים ולהצטלם עם הדגל. חיילים, צעירים ומבוגרים, דתיים, חרדים וחילונים, שלושה שוודים ממש נחמדים ואזרחים זרים אחרים וגם להט"בים – כולם מאירי פנים ומלאי אנרגיות, משבחים על האומץ, אומרים כמה שזה חשוב שזה מתרחש בלב ירושלים ולצד להב"ה (אהבה מול להב"ה!) וכמה שהם מודים לנו על הנוכחות. הכבוד כולו שלנו 🙂

• יש שיחות טובות יותר ופחות עם צעירים דתיים וחרדים. לפעמים אני נתקל באמירות קשות ותוקפנות כללית שגורמת לי להרגיש לא בטוח (בהזדמנות זו, תודה Kobi HandelsmanArgaman SchwarzDina WeinerDani KahnKobi GerassiHadar S. BeckerYael RashlinDvir Yagel שהייתם שם בסביבה והרגשתי בטוח יותר בזכותם), במיוחד כאשר אני מוקף בחבורה כזו שכל אחד מהם מנסה לדבר או לתקוף אותי במקביל. מצד שני היו גם מקרים מעניינים מאוד כמו חבורה של צעירים דתיים שאחד מהם היה תומך מאוד, וגם הסביר את הדברים לחברים שלו. מסתבר שהוא מכיר את אח של Daniel Bukobza ושמע את דני מדבר על סיפור חייו כהומו בחברה הדתית. אז אם היה לכם ספק – יציאה מהארון מביאה גאולה לעולם. אם אתם מסוגלים אז תעשו את זה כמה שיותר ובכל מקום.

• ברוך מרזל עבר שם עם אשתו במקרה בדרך לכיכר החתולות כנראה, והוא בהה בי בהלם במשך חצי דקה לפחות. זה היה מעולה 😊

• שיחה מעניינת במיוחד שקיימתי הייתה עם אדם דתי בן לפחות 70 ואשתו, שבהתחלה היה בהלם ממשמעות הדגל ועל כך שאני בעצמי הומו דתי, אבל בהמשך התרכך כאשר שמע את ההסברים שלי ועל כך שאפילו בישיבת ההסדר היו רבנים שקיבלו אותי לחלוטין כמו שאני ולא ניסו לשנות אותי. הוא גם הופתע מאוד לגלות שיש רבים כמוני, להט"בים דתיים, ואני חושב שהשארתי עליו חותם חזק. מעבר לזה, אשתו שמחה שרכשתי ידע בישיבת הסדר. תודה 😊 במקרה אחר אישה של מישהו דתי התווכחה אתו כאשר הוא הביע התנגדות לשילוב הדתיות שלי עם הלהט"ביות. זה תמיד נחמד.

Sarah Weil וDalia LK היו חסרות כי הן נסעו להתחתן בארה"ב אז הפעם נשאתי את הדגל האישי מהבית שלי, יחד עם מקל שלי. תחושה מעט שונה ומעצימה כאשר אני נושא דגל שהוא באמת שלי, לא רק באופן סמלי.

נתראה שבוע הבא!

שבת שלום 🌺

קרדיט תמונה: Uri Shraga Freimark

עוד טור דעה טרנסופובי מפי אישה דתיה

בשבת האחרונה פרסמה שרון רוטר טור דעה על קרוב משפחה שלה (מצורף למטה, מוזמנים ומוזמנות לקרוא). כאיש מדע, ביולוג וגנטיקאי אני ממש מרגיש צורך לענות על הטיעונים שלה שמלאים בחוסר ידע ובהבנה בעניין.

קרא עוד »

"השיח הזה חורץ דיני נפשות" קבעתי, "אתם לא חייבים לחשוב כמוני בנושא אבל גם לא חייבים להשתמש בשפה הזו כדי להתנהל מולו", סיכמתי.

ואני? אני לא מנסה "לקבור את האומללים בנטיות" אני הוא שמנסה לעזור לאותם אנשים שלא לשקוע בדיכאון וללכת לאיבוד בו, אני וחבריי הם אלו שמנסים להציל מטביעה חיי אדם בזמן שאנשים אחרים דוחפים את הראש שלהם חזרה אל מתחת למים, אני וחבריי וכל הקהילה הלהט"בית הם האנשים הטובים שנמצאים באמצע הדרך, וכמו עם היועץ מהישיבה, לא מנסים לחנך לערכים שונים – אלא להציע נווה מדבר, למי שבעזרת עשרות מאמרים ומאות קללות במסדרון, נשלח חסר כל למסע במדבר.

קרא עוד »

הסיפור של עוז אפטקר

"הקורונה תוקפת בעיקר בלילות. במהלך היום אתה מרגיש טוב, אבל בלילות יש את הקטע של החום, כאבי הראש וכל הדברים האלה… לא ברור לנו עד הסוף איך נדבקנו"

קרא עוד »

חורבן, כמו פורקן הוא תוצר של פעולה מתמשכת, הוא לא קורה מעצמו יום אחד

לכל אחד מאיתנו יש איזו ארץ מובטחת, נחלה שאליה הוא שואף להגיע בה למנוחה, לפחות בדמיון. אף אחד לא מבטיח לנו שהדרך לשם תהיה קלה. כל אחד יתמודד בדרך עם יציאה ממצרים. לשלוח מרגלים קצת יותר קשה לנו, אבל כמעט כולנו זוכים להבלחות של החיים להם אנחנו מייחלים. פעמים רבות שיתקוף אותנו הפחד בנקודות האלה וזו משימה קשה לא להוציא דיבת התמונת עתיד הזו רעה, לא להגיע לבכית חנם.

קרא עוד »

אם מצעד הגאווה בתל אביב הוא חגיגה המונית של חופש, אצלנו זה מאבק קיומי ויומיומי.

בשנה שעברה, לקראת המצעד השני, העימות בין חושך לאור הגיע לסף פיצוץ. המשטרה, בעקבות איומים לפגוע במצעד, דרשה לשנות את התוואי ולהרחיק אותנו ככל שניתן מהגרעין התורני המאיים, כלומר מהרחוב שבו גדלתי ומלב היישוב שלי. בהתערבות בג"ץ, שלמרבה המזל עדיין קיים במדינה הזאת, חלחלה ההבנה שלא יעלה על הדעת שבזמן שמצעדי דגלים ואירועי דת מתקיימים במועצה בשפע, תיאסר צעדה למען הסובלנות. בסופו של דבר, למרות נהירה המונית ומרגשת של תומכים מכל קצוות הארץ, היו שם יותר שוטרים מצועדים.

קרא עוד »

שתפו את המאמר