רגע לפני המלחמה, הקדשנו מפגש בחברותא ירושלים לנושא יחסים במשפחה, ובעיקר להתמודדות המשפחתית עם יציאה מהארון.
פתחנו בשאלות לדיון: איך מגיעה ומתקבלת ההבנה שלנו שגם בני המשפחה עוברים תהליך משלהם אחרי השיתוף? אילו גבולות היינו רוצים להציב מול בני המשפחה? ושיתפנו במגוון התגובות שקיבלנו לאורך הדרך – מחזקות, מבלבלות, כואבות ומפתיעות.
שיתוף של חבר מהקבוצה מהמסע הזהותי שלו, ריגש מאוד, הדהים את כולנו, והזכיר לנו כמה הדרך האישית שלנו כרוכה לעיתים גם במסע משפחתי לא פשוט.
בהמשך התחלקנו לקבוצות, כשכל קבוצה קיבלה דמות במשפחה – סבתא, אח, הורה – וכתבה תגובות אפשריות ליציאה מהארון של בן משפחה. את התגובות העלינו לאחר מכן בתיאטרון פלייבק חי ומשעשע, דרך סצנות שהמחישו את המורכבות, הפערים וגם את רגעי החסד.
סיימנו בשיתוף אילו תגובות חיזקו אותנו לאורך הדרך, ואילו מילים היינו רוצים לשמוע מהמשפחה.
מפגש כן, רגיש ומשמעותי, שממשיך להדהד גם אחרי.









