ט״ז באייר ה׳תשפ״ב (17 בMay 2022)

"רגע, הומואיות זה מולד?"

"רגע, הומואיות זה מולד?",

"לא הבנתי איך אתה יכול להגדיר את עצמך גם דתי וגם להט"בי?!",

"זו סטייה! לך לטיפול!!".

כיצד לעזאזל מתייחסים לאמירות הללו שאנו נתקלים בהם מידי יום?

במפגש מעורר המחשבה השבוע בקהילת הקשת של חיפה עסקנו בתגובות שאנו נדרשים להן כחלק מהיותנו דתיים- להט"ביים.

בחלק הראשון, בזוגות, הפנינו את הזרקור על הפן האישי- כאחד מול אחד. תהינו איך נכון להגיב בשיחה? לגופו של עניין, לתקוף בחזרה, לשנות נושא, או בכלל להקצין ולענות בציניות. לאורך הדיון התנסינו בעצמנו בסימולציות של תגובה ברגע אמת 😉

בחלק השני, התמקדנו בפן הכללי- מערכתי: במעגלי השיח, שמנו את עצמנו בנעליהם של דוברי חברותא וניסחנו תגובות לכמה כתבות מטלטלות מהתקופה האחרונה.

מעבר לכך שכמובן אין תגובה אחת נכונה, הבנו שהמציאות בה אנו חיים מזמנת לנו קונפליקטים וקולות שאנו נדרשים לתת עליהם את הדעת. גילינו שהביחד הוא כוח, והקהילה שלנו היא מקור לעוצמה, תמיכה וביטחון.

כדתי, חשוב לי להגיד שרובנו לא כאלה.

כדתי, חשוב לי להגיד שרובנו לא כאלה.
רובנו מאמין שלהיות דתי זה קודם כל ״ואהבת לרעך כמוך״ (גם זה בפרשת ״קדושים״ כבוד הרב).
רובנו סולד משנאת אחים, וזוכר על מה חרב הבית ומה הביא אותנו לגלות.
להיות דתי זה מורשת, מצוות בין אדם למקום וגם בין אדם לחברו, או לתלמידו.
זה לסור מרע, לעשות טוב, לרדוף רק אחר השלום, ולהאמין בצדק. גם אם הוא לא תמיד נראה לעין.
זה לקדש את היופי שבכל פלא בריאה – גם אם אנחנו לא מבינים אותו, והוא לא מסתדר לנו עם תפיסות מיושנות.

קרא עוד »

יזכור

יזכור.
יזכור עם ישראל את רועי, השם הבדוי בו נודע לרובנו, שבשבת פרשת "נח" ירה בעצמו למוות בבסיס. יזכור עם ישראל את שידעתי רק אני כמעט, שמטפל ההמרה אמר לרועי- "שינוי או מוות". ורועי לא הצליח להשתנות. והוא מאוד רצה. ואם אין שינוי, יש מוות.

קרא עוד »

גם לנו זה קרה

גם לנו זה קרה…
הכל התחיל, איך לא, בשבת חברותא, אי שם לפני 9 שנים בגוש עציון. דווקא אז, לא קרה כלום וכל אחד המשיך בחייו.
אבל חייב להיות סוף טוב, אז רצה הגורל ויצאנו כעבור 3 שנים לטיול פסח של…חברותא. וכן, שם כבר נוצר הקליק ומאז הכל התגלגל…

קרא עוד »

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.