"רגע, הומואיות זה מולד?"

"רגע, הומואיות זה מולד?"

"רגע, הומואיות זה מולד?",

"לא הבנתי איך אתה יכול להגדיר את עצמך גם דתי וגם להט"בי?!",

"זו סטייה! לך לטיפול!!".

כיצד לעזאזל מתייחסים לאמירות הללו שאנו נתקלים בהם מידי יום?

במפגש מעורר המחשבה השבוע בקהילת הקשת של חיפה עסקנו בתגובות שאנו נדרשים להן כחלק מהיותנו דתיים- להט"ביים.

בחלק הראשון, בזוגות, הפנינו את הזרקור על הפן האישי- כאחד מול אחד. תהינו איך נכון להגיב בשיחה? לגופו של עניין, לתקוף בחזרה, לשנות נושא, או בכלל להקצין ולענות בציניות. לאורך הדיון התנסינו בעצמנו בסימולציות של תגובה ברגע אמת 😉

בחלק השני, התמקדנו בפן הכללי- מערכתי: במעגלי השיח, שמנו את עצמנו בנעליהם של דוברי חברותא וניסחנו תגובות לכמה כתבות מטלטלות מהתקופה האחרונה.

מעבר לכך שכמובן אין תגובה אחת נכונה, הבנו שהמציאות בה אנו חיים מזמנת לנו קונפליקטים וקולות שאנו נדרשים לתת עליהם את הדעת. גילינו שהביחד הוא כוח, והקהילה שלנו היא מקור לעוצמה, תמיכה וביטחון.

אין זה מקומם של יהודים

לפני מאתיים שנה, כאשר בקייב הלכה אדל לבית הספר וסיימה לאכול את ארוחתה, היא מלמלה בשפתיה את ברכת המזון. כאשר שמעו על כך הבנות האחרות הלשינו עליה למורה כי היא יהודיה ומשכו אותה משערה. לפני אלף שנה, כאשר יוסף הלך בשווקים שבפס, לקחו ממנו כמה בחורים את ספריו וזרקו אותם לבאר רק משום ש"אין זה מקומם של יהודים".

קרא עוד »

שתפו את המאמר