אמש קראנו את המגילה ברוב עם ובהדרת מלך במרכז הגאה של רמת גן. קראנו בשיטת הרשב"ם, וכן, חייבים להיות קווירים גם בזה.
אחדות עממית נרשמה כשכל צדדי המפה הפוליטית באולם מחו נגד המן הרשע. בושה!
פורים שמח 🙂






אמש קראנו את המגילה ברוב עם ובהדרת מלך במרכז הגאה של רמת גן. קראנו בשיטת הרשב"ם, וכן, חייבים להיות קווירים גם בזה.
אחדות עממית נרשמה כשכל צדדי המפה הפוליטית באולם מחו נגד המן הרשע. בושה!
פורים שמח 🙂
"חבל שלא הצלחת להתאבד."
אלו המילים האחרונות שאבא שלי אמר לי מאז שיצאתי בפניו מהארון בתור טרנסית. את אותו הלילה לא העברתי בבית.
זו האמת הפריווילגיות שלי. בין הילד השלישי לרביעי עברתי לידה שקטה, כזו שהשאירה אותי ריקה וכמהה. שישה שבועות של חוסר גדול, של ריק. (לאחריהם תשעה חודשים מהולים בחרדה אבל זה כנראה לפוסט אחר)
איך להט"בים דתיים מעיזים לדרוש להיות חלק אינטגרלי מכל קהילה דתית שקיימת, ואיך הם מעיזים להשלים עם העובדה שרבש"ע ברא אותם כמו שצריך, יצירה נאה ושלמה? אולי כי זה לא טעות ולא ניסיון? | דעה
אני זוכר שכשאוליבר נולד, חיפשנו מקום להתארח בו בבית הכנסת וגם ללכת למקווה, ואז פגשנו ברב ברוס הנדיר והמדהים שארגן לנו חגיגה מאירת עיניים בבית הכנסת בפורטלנד בארה״ב. כשהגענו, לא האמנו – המונים מהקהילה היהודית הגיעו כדי לחגוג איתנו. הרגשנו כמו משפחה אמיתית.
אמתי מינצר רציתי לכתוב על
נגישות
visibility_offהשבת את ההבזקים
titleסמן כותרות
settingsצבע רקע
zoom_outזום (הקטנה)
zoom_inזום (הגדלה)
remove_circle_outlineהקטנת גופן
add_circle_outlineהגדלת גופן
spellcheckגופן קריא
brightness_highניגודיות בהירה
brightness_lowניגודיות כהה
format_underlinedהוסף קו תחתון לקישורים
font_downloadסמן קישורים