ארגון JONAH (ראשי תיבות של "יהודים מציעים אלטרנטיבות חדשות לריפוי", Jews Offering New Alternatives for Healing) מתאר את עצמו כארגון עולמי ללא כוונות רווח, ומציע ייעוץ פסיכולוגי ורוחני במחיר של 100 דולר למפגש. מטרת הארגון כפי שהוא מגדיר אותה מציעה ל"כל אלה הנאבקים במשיכה לא רצויה לבני אותו מין – מסע בדרך החוצה מהנטייה".
הגברים התובעים טוענים כי הארגון הטעה אותם והונה אותם באמונה שהומוסקסואליות היא הפרעה נפשית הניתנת לריפוי. על פי כתב התביעה, הארגון "פיתה אותם לשלם עבור ייעוץ עם פרקטיקות של רמייה". סם וולף, עו"ד מצוות התביעה, טען במסיבת עיתונאים שנערכה לאחרונה כי שיטות הארגון לטיפולי המרה הם לא פחות מ"אחיזת עיניים ובלתי מתקבלות על הדעת".
אחד התובעים, חיים לוין, אמר כי אמו הוציאה מכספה יותר מעשרת אלפים דולר על טיפולי הארגון בתקופה של כשנה וחצי. הוא טוען כי הוא נלקח לחדר סגור ומלא מראות כשלצידו "מדריך" מבוגר. המדריך ביקש ממנו להתפשט. "הייתי מפוחד והרגשתי בסביבה לא בטוחה. הייתי עירום בחברת אדם שהוא כפול מגילי, והוא אמר לי להתחיל לגעת בעצמי. נשבעתי לעצמי שאני לעולם לא חוזר לשם… ולא מדבר עם זה עם מישהו לעולם".
לצד חיים לוין עברו את התהליך גם בנימין אונגר, שהוכרח במפגש לחבוט בכרית עם מחבט תוך כדי צעקות "אמא! אמא!", ושלדון ברוק שהובטח לו שאם הוא יתאמץ הוא יראה תוצאות.
מייקל פרגוסון, משתתף במפגשים שבא מרקע מורמוני, מעיד כי הוטל עליו לקנות זוג תפוזים, לסחוט אותם, לשתות את המיץ שלהם, ולשים אותם בתחתונים שלו, כאות וסמל לחזרת המערכת המינית שלו ל"דרך הישר".
ארתור גולדברג, ממנהלי הארגון, טוען כי ארגונו "ריפא" מאות מטופלים במהלך 14 שנות פעילותו, אך סירב לענות על שאלות לגבי אופי הטיפול, מכיוון שאין לו רקע טיפולי.
