"הגעתי לפתח הדלת. הלב שלי דופק על טורים, ואני אומר לעצמי: זהו זה, הגיע הזמן!" | יונתן משתף אותנו בפחדים ובהתרגשות שלו מהמפגש הראשון עם קבוצת הקשת הסרוגה של חברותא
שמי יונתן, בן 26, סטודנט בשנה השניה ללימודים. רציתי קצת לשתף אתכם מכל התהליך שאני עובר לאחרונה, הרבה בעקבות המפגשים של הקבוצה.. אשמח גם לשמוע את דעתכם וגם פשוט לקבל אוזן קשבת 🙂
אז האמת שלמפגש שעבר הגעתי אחרי תקופה ארוכה של התחבטויות ביני לבין עצמי האם אני מוכן למפגש מהסוג הזה. בדרך לרועי הרגשתי שאני עומד ממש בקצה של עזריאלי, והמח הרציונאלי שלי אומר לי "קפוץ! קפוץ!". ואני פשוט מקשיב לו.. בידיעה שהקפיצה תעשה לי טוב ותעזור לי לשחרר ולהשתחרר מהפחד הנוראי שתופס אותי.
הגעתי לפתח הדלת. הלב שלי דופק על טורים, ואני אומר לעצמי: זהו זה, הגיע הזמן! נכנסתי כשכולי מסנוור מעט מסוחרר, בקושי מצליח להבין מי נמצא סביבי..
הרגשתי איך בפעם הראשונה בחיי, הדבר שהכי פחדתי ממנו, התווית של "אני הומו" מקועקעת לי על המצח באופן הכי בוטה שיש.
"בדרך חזור פתאום הציפה אותי תחושה מאוד חזקה של חופש. פתאום הרגשתי שאני לא לבד ובודד בעולם" (ציור: יונתן)
אבל לאט לאט משהו נפתח. השיח היה מכבד ומקבל, פתאום כל הדעות שאני מכיר מהמסך פתאום לבשו מציאות ובוטאו ע״י בני אדם חיים..
פתאום אני לא לבד בתוך זה.. פתאום יש עוד בחורים, ממש כמוני עם כיפה והכל! מרגישים וחווים חוויות כמו שלי, ועוד באיזו גבורה..
טלטלה.
בדרך חזור פתאום הציפה אותי תחושה מאוד חזקה של חופש. פתאום הרגשתי שאני לא לבד ובודד בעולם, שיש לי גב וקבוצת חברים שיוכלו להזדהות איתי ולקבל אותי הכי בהבנה והכלה.
ומשהו בקבוצה, במפגש שהוא לא אחד על אחד אלא כולם ביחד, פשוט עוצמתי ושווה מאוד.
פתאום הפחד מלהיות שונה כל כך, הפחד להפנים את מה שאני מרגיש וחווה פשוט התמוגגו לרגע קט.
פתאום הרגשתי כל כך הרבה עוצמה בתוכי, כל כל הרבה בטחון במי ובמה שאני שפשוט דחפו אותי ממש ממש חזק קדימה.
מאז עברו חודשיים. לבינתיים השתמשתי באומץ הזה וקיבלתי, וסיפרתי לחבר ממש טוב שלי (חבר דתי מהישיבה, מהמעגל החברים הדתי "של פעם". של יונתן הבייניש שכל כך מבויש ומפוחד מכל מה שקשור למיניות ומשיכה מינית)
והוא הגיב בצורה כ"כ מקסימה!
פתאום השד הגדול כבר לא נראה כל כך נורא..
פתאום כל המחשבות, הרצונות, והשאיפה הכל כך פשוטה לאהוב ולהיות נאהב – מתחילים לקבל צורה. מתחילים לקבל מקום .. קודם כל אצלי בלב.
והשחרור הזה כ"כ מטלטל, כי הוא כתקיעת שופר שמשחררת המון חלקים אחרים לגמרי שבי..
פתאום צדדים אחרים שבי מרגישים חופשים ומלאי תעוזה, פתאום אני מפסיק "לכבות" ולהתבייש בתנועות גוף הטבעיות שלי. פתאום העדינות שבי שכל כך הרבה שנים נלחמתי בה מקבלת מקום של כבוד, כי זה בסדר לא להיות ה"גבר המאצ'ו" ואני יכול להפסיק לרצות את הדפוסים החברתיים שחונכתי אליהם.
"השחרור הזה כ"כ מטלטל, כי הוא כתקיעת שופר שמשחררת המון חלקים אחרים לגמרי שבי" (ציור: יונתן)
פתאום אני מרגיש שאני לגמרי בסדר. ולא רק בסדר, אלא הכי טוב שיש כשאני מי שאני. דווקא כשאני משוחרר וחופשי!
פתאום אני קולט שלהיות הומו זה בכלל לא בושה. להפך! זאת גאווה גדולה להיות מי שאתה.
להיות קשוב לקול העדין והרגיש שנמצא בתוכנו, לקול המאוד טהור ונקי שנדרס הלוך ושוב ע״י נורמות חברתיות כל כך הרבה פעמים!
וכל המחסומים שבניתי עמוק בתוכי כל השנים פשוט אט אט נחלשים ונופלים..
אז זאת עוצמתה של הקבוצה הזאת. המתנה העצומה שכבר קיבלתי כבר משנה לי את החיים, הופכת אותי לשלם יותר, למאושר ומשוחרר כפי שאף פעם לא הייתי.
וזה כל כך המון שאין לזה אף ביטוי מילולי שיכול להכיל כמה זה משמעותי וlife changer זה עבורי..
אז תודה לכם ♥️ תודה שאתם כאן להקשיב, להכיל, לקבל ולשתף.
פשוט להיות.
אוהב ♥️
להצטרפות לקבוצות הקשת הסרוגה:
