התלבטתי הרבה על זה, אבל בא לי רגע שנדבר על פרשות השבוע – לא, לא ניצבים, אלא פרשת הילד בגבעה ופרשת ישרי לבב.
ויהי בימינו אנו – אין מלך בישראל, ככה מתחילים כל הסיפורים ה"טובים" בתנך. נקצר קצת את הדברים אז המעשה עוסק במשפחה שגרה בגבעה (שמואל הפעם, למרות שהסיפור משופטים) – ועל אף שמפתה לא נכתוב שמוקפים באנשי ימנים (לא רוצה לערבב פנימה את וולדיגר וססובר, כי אני חושב שזה לא עניין של ימין ושמאל אלא עניין של בני אנוש ולא). ויבואו ההורים ויכניסו את בנם לבית הספר החמ"ד התורני המקומי. המה מיטיבים את ליבם והנה אנשי העיר, אנשי בני בליעל, נסבו את בית הספר מתדפקים על השער ויאמרו אל המנהלת לאמור הוציאי אלינו את התלמיד אשר בא אל בית ספרך ונדענו.
אולי זה המקום לעצור, כי אני לא מאחל שאף אחד יסיים את חייו כתוצאה מהלבנת הפנים ושפיכות הדמים הזו. מזל שבימינו כבר לא צריך לחתוך גופה ולשלוח בדואר למנהיגי ישראל כדי לעורר את תשומת ליבם – מספיק לזעוק זעקה ציבורית חזקה מספיק.
כבר שבוע שלישי שמתנהל דיון ציבורי ער על גבו של ילד בן 8 ואף צד בדיון המחורבן הזה הוא לא בסדר. לא ההורים המפגינים בני הבליעל, לא מנהיגיהם עובדי העליל ואובדי האליל, לא הטוענים שמנגד, לא מי שהופך את זה כבר לרווח פוליטי (בחיי שאני לא מדבר רק על וולדיגר וססובר, גם תומכי הקהילה שבהם לא קדושים). ולכולם יש דעה בעד, לכולם יש דעה נגד, כולם יודעים מה נכון ומה לא. כולם מצטרפים למבחן התחתונים הציבורי הזה, פגיעה מינית ציבורית, דיון שיש לו אפס לגיטימציה. וחשוב להדגיש את ההשלכות ההרסניות של הדיון הזה רק כדי שבסופו לא יוכלו לצאת זקני העיר ולאמר "ידינו לא שפכה את הדם הזה".
בתוך כל הסחי והזוהמה בתקשורת המגזרית (גם על זה, גם על סתם פוליטיקת בחירות מזעזעת), קפץ לי גם הפודקאסט של חותם בו מתארח אהרל'ה הראל (אני מתכוון להקפיד שאדם שעוסק בחילול ה' אני לא חולק לו כבוד כרב). ארל'ה היקר מממן קמפיין להשקת ספרו החדש "ישרי לבב" – שו"ת של שיחה ארוכה ורווית שנאה שניהל בשנים האחרונות עם יעקב אריאל. כולי נרגש לקראת החידושים ההלכתיים ההו כל כך חדשניים שבוודאי יצוצו שם.
כבר עשור שאהרל'ה עוסק בחייהם של אלפי (לדבריו) הומואים דתיים, כבר עשור שהוא מת"מניק (מבוכה תוך מגזרית, למען הסר ספק), כבר עשור שהוא עוסק השכם והערב במירור חייהם של אחרים, בהרס משפחות, בקידום מיזמים של נישואים של הומואים ולסביות וטיפולי המרה לפי רוח התקופה.
עיקר טענתו של אהרל'ה בפודקאסט היא שיש מלחמה שמתנהלת על זהותה היהודית של המדינה מול ארגוני הקהילה הדתית הגאה ולהט"בים דתיים. אז צר לי לעדכן אהרל'ה היקר – המלחמה היחידה היא זו הפנימית בהתמודדות שלך.
ראשית אין מלחמה כי אין כאן שתי חזיתות, אין כאן הם ואנחנו. יש אותנו, כולנו, ציבור אחד מורכב ומגוון. שנית, אין כאן מלחמה כי אנחנו מסכימים – יש הלכה אחת. שלישית, אין כאן מלחמה כי אף אחד לא נלחם – יש אנשים שחיים את חייהם. אחרי שסגרנו את נושא המלחמה, נמסגר מחדש את העניין – יש פה טרוריסט שמנסה מתוך ההתמודדות שלו למרר את חייהם ולהפעיל טרור על חייהם של אנשים תמימים ויישרי לבב.
עכשיו, לטובת כל המגיבים, להלן תשובות מגירה לכמה שאלות צפויות:
1. אין בשום מקום במקורות היהודיים (דאורייתא או דרבנן) איסור על זהות, פשוט כי זהות היא מושג מאוחר מאוד מאוד.
2. כנקודת מוצא אישית שלי בכל דיון הלכתי – גדלתי אורתודוקס ובתפישותי הדתיות אני עדיין כזה – מה שאסור אסור, מה שמותר מותר, ומה שאפור – עשה לך רב (אחד) ותן לו לתת לך את התשובות ולסייע לך בהתמודדויות (למען הסר ספק – אני לא רב).
3. אפשר להיות דתי והומו, ראו את שני הסעיפים לעיל. זה עוד לפני כל תשובה אחרת.
4. אם השאלה הבאה שלכם היא על משכב זכר אז א. אם הדבר הראשון שעולה לכם לראש כשאתם חושבים על החבר ההומו שלכם הוא משכב זכר אתם סוטים ולכו לטיפול וב. אמרנו דתי והסכמנו שמה שאסור אסור כי הלכה.
5. התאולוגיה היהודית מדברת על שאיפה תמידית לשיפור, לעבודה עצמית, חזרה בתשובה והתחזקות. גם אם אתה לא מקיים מצווה אחת – זה לא פוטר אותך מכל השאר.
6. בהמשך לכך – אין אדם היום, גם הצדיק ביותר שבהם, שיש לו את האפשרות הפרקטית לקיים תרי"ג מצוות. אני ממליץ לכל הצדיקים הגמורים פה לעבוד קצת יותר על בין אדם לחברו של עצמם וקצת פחות על בין אדם למקום של אנשים אחרים.
7. החטאה של אחר גם היא חטא וגוררת נשיאה של חטאיו של המוחטא, דחיקה שלו מהחברה הדתית היא לא מעשה שהייתי מגדיר כחינוך דתי, או רבנות, או משהו יהודי בשום גוון של יהדות.
8. אני מסכים עם אהרל'ה (הפתעה!) שכל אדם שזקוק לטיפול מקצועי – רצוי וכדאי שילך לקבל טיפול מקצועי, רק לשים לב שהטיפול המקצועי ניתן ע"י בעל המקצוע הנכון.
9. הסטטיסטיקה של אהרל'ה ביחס להצלחת טיפולים לא מגובה בשום מציאות, תוכיחו שאני טועה.
10. אני שמח שאהרל'ה מאמץ בדבריו את הקריטריונים שלנו ביחס לטיפולים (המטרה של הטיפול היא אושרו של המטופל ולא אג'נדה של המטפל, המטופל הגיע על דעתו בלבד ומבחירה מלאה, טיפול ע"י איש מקצוע מוסמך בלבד, טיפול ללא שימוש בפרקטיקות שאינן שייכות לסוג הטיפול, ללא הבטחות שווא מראש) – שימו לב שהאנשים שאליו אהרל'ה מפנה בארגונים שבהם הוא היה שותף לאורך השנים הם לא אנשים שהייתי מתאר כעומדים בקריטריונים האלה.
11. אני אישית מאמין שאדם יכול במסגרת טיפול לקבל כלים טובים להתמודד עם חיים של בחירה בניגוד לרגשותיו וצרכיו. זכותו ושיהיה לו לבריאות. אני רק רוצה להזכיר שבדרך כלל הנפגעת העיקרית היא האישה.
12. מהמם בעיני שפסח שני ממותג ברמה שהוא מוזכר ושניתן להתווכח על הניכוס שלו לאירועי הקהילה הדתית הגאה – אפשר לשמוע אותנו ולדבר איתנו גם לא סביב אירועי פסח שני. מוזמנים להזמין את נציגי שב"ל, נגיע בשמחה.
13. אין ולא יהיו נישואין כדת משה וישראל של שני גברים או שתי נשים. לא חושב שמישהו מאיתנו הלהט"בים הדתיים מבקש את זה.
14. ניתן לקיים משק בית משותף של שני גברים או שתי נשים מבלי לעבור על ההלכה, מומלץ לחגוג את זה אם זה מוצלח וקיימת שם אהבה, ואפילו יותר מומלץ עם כל המשפחה.
15. ניתן לישון באותה מיטה מבלי לקיים משכב זכר, רבאק לכו לטפל בעצמכם אם השאלה הזאת באמת עלתה לכם שוב.
16. אני באמת ובתמים מקווה שיגיע יום וננהל שיח הלכתי אמיתי על סוגיות להט"ביות. אני חושב שדיון כזה צריך להתקיים בתוך כותלי בית המדרש מתוך קבלה של המציאות והכרה במורכבויותיה. אני חושב שדיון כזה יוכל להתנהל רק כשנקבל כחברה יהודית דתית אורתודוקסית את נוכחותם של להט"בים בתוך כותלי אותו בית מדרש שבו מתקיים הדיון. כל מצב אחר לא מובל ע"י אנשים שניתן להגדיר אותם ישרי לבב.
שתי הפרשות לעיל עוסקות באופן מובהק בחברה שבוחרת להיטפל לחלשים ביותר בה ולהפעיל כנגדם טרור ואלימות. אולי בתוך ימי הסליחות שאנחנו בתוכם, ראוי לעשות חשבון נפש כחברה. מה זה אומר שבתוכנו יש בני בליעל, שמובילים אותנו שופכי דמים.
"ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע. אשר אנכי מצוך היום לאהבה את יהוה אלהיך ללכת בדרכיו ולשמר מצותיו וחקתיו ומשפטיו וחיית ורבית וברכך יהוה אלהיך בארץ אשר אתה בא שמה לרשתה." (מתוך פרשת השבוע)
"העידתי בכם היום את השמים ואת הארץ החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך."(משלי)
המסר ברור.
