כבכל חול המועד – יצאנו לטיול בחיק הטבע. והפעם טיילנו באזור ברמת הנגב. מדובר בטיול בדרגת קושי קלה-בינונית.
הטיול היה ביום חמישי, י"ז בניסן התש"ע, ב' בחול המועד, 1.4.10.
פרטים מדויקים על מיקום הטיול נשלחו לחברים ברשימת התפוצה שלנו.
סיכום הטיול
הפעם יצאנו, יפי הבלורית והתואר, לכבוש את השממה. הרחקנו עד ללב המדבר לאזור קיבוץ שדה בוקר ובקעת צין.
נפגשנו בחניון של שמורת עין עבדת ולאחר שהמדריך איתי סקר סקירה גאוגרפית קצרה על אודות אזור הטיול וסניפי H&M הסמוכים, יצאנו עם כל עם ישראל (מגיל 99-9) לטפס במעלה הקניון המרשים.
לאחר טיפוס חביב ולא קשה מדי בסולמות הגענו לחניון העליון של השמורה. צפינו על סכרים שבנו הנבטים במקום והמשכנו עד שהגענו לחורשה קטנה, שם עשינו הפסקת צהריים, צחקנו, קשקשנו וכמובן לא ויתרנו על דבר תורה.
לא היה קל לשכנע את החברים להמשיך ללכת, אך לבסוף הצלחנו לקום. לאחר הליכה קצרה נכנסנו לתוך הערוץ של נחל חווארים. המסלול בנחל היה יפה ומיוחד. בשל שחיקת המים את אדמת החוואר התחושה הייתה כצעדה בתוך חטיף מקופלת.
בזמן שאנחנו לא ידענו את נפשנו, נפנף לו בני על מנגל, כדי שמיד עם סיום המסלול האוכל יהיה מוכן ומסודר, ולנו רק יישאר לבחור מה להעמיס על המצה. ואכן הבשר החלק אך בעל הקטניות, והבשר הלא חלק אבל הנטול קטניות, חיכו לנו כשבאנו, ונחטפו עוד טרם הספקנו להתפלל מנחה.
קצת אחרי השקיעה, קפצנו לקבר של דוד בן גוריון. צפינו על מצוק הצינים וזיהינו מרחוק את הנקודה שבה התחלנו את הטיול. איתי סיפר על הקמת המדינה, מלחמת העצמאות ועל דוד בן גוריון ומעלליו.
החושך ירד ולא נותרה בררה אלא להתחבק, להיפרד ולצאת לדרך הארוכה הביתה. אמנם לא צעדנו 40 שנה במדבר, ואמנם במקום מן אכלנו המבורגר, נקניקיות וקבבים, אך בעקבות החום בהחלט יכולנו להזדהות עם בני ישראל דאז וגם התחברנו למדבר ולאהבה של בן גוריון לנגב.
