נפגשנו (הרכבים שיצאו מת"א והרכבים שיצאו מירושלים) בתחנת הדלק שאחרי שדרות. מתחנת הדלק נסענו אל "הבית הבודד לפני עזה"- אתר קרבות ממלחמת השחרור. אסף הסביר מה קרה שם בדיוק בין ההפוגה הראשונה לשנייה במלחמת השחרור והסביר שהבית מנוקב הכדורים הוא הבית האחרון שנשאר מקיבוץ סעד במקומו ההיסטורי. אחרי תצפית על רצועת עזה המשכנו ליער שמחוני כדי לקיים את מצוות החג – מנגל! התמקמנו לנו תחת עצי האורן ופרסנו את השתייה והאוכל. שלומי דאג לעיצוב כחול לבן: מפה כחולה, מפיות עם דגלונים וצלחות לבנות. כשסידרנו את השולחנות עברה לידנו אישה דתיה מבוגרת שטיילה עם הנכד שלה ושאלה אותנו במאור פנים "כל כך הרבה בנים נחמדים- ואיפה הבנות?" ישראל שהיה מאוד משועשע מהשאלה ענה לה בחיוך. אסף, ניר וכל השאר התחילו למנגל במרץ עד שעלה עמוד הענן. אחרי נקניקיות, קבבים וסטייק עוף (שונא סטייקים בית יוסף – ההכשר מוציא להם את הטעם!) ישבנו למשחקי חברה משעשעים ביותר מתחת לעצים. בשלב זה המשפחות הדתיות שמינגלו ביער הלכו הביתה ונשאר לנו יער מלא בשקט. מדי פעם נשמעו הדי פיצוצים רחוקים (קסאמים? יציאות? גם לשריונרים ותיקים היה קשה להבדיל).
קינחנו במרשמלו בצבעי כחול לבן ששלומי דאג להביא ונסענו הביתה.
