תאטרון המעבדה היה צר מלהכיל, אבל כולם נכנסו לאולם המופע. הרבנית הדסה גרוס עלתה לבמה, לבושה בפייטים, חבושה בפיאה נוכרית כיאה לרבצען בישראל, ופתחה בנאומי הפורים שלה. (מי זאת הרבנית הדסה גרוס? לחצו כאן לכתבה שהופיעה ב-ynet על הרבנית ועל מסיבת חברותא מספר ימים לפני המסיבה.)

הרבנית הטיפה לטוהר המידות בנפש, היא חילקה את האולם לגברים-וגברים ולנשים-ונשים (צניעות, בכל זאת), הזכירה את חמשת בעליה שקברה, הרימה כוסות לחיים, לימדה אותנו ניגונים וגם אירחה חברים.

בין שני חלקי ההופעה של הרבנית, עלתה לאוויר מוזיקה עברית משובחת מכל הזמנים ומכל הסוגים. היו ריקודים, והרבה. היו קפיצות, היה חשמל באוויר, היתה צפיפות והמון המון זיעה – אבל היה מצברוח מצוין, והמסיבה נמשכה עמוק לתוך (השעות "הגדולות" של) הלילה.

אז פורים שמייח לכולנו, ולהתראות במסיבת השנה הבאה!