"אני לא הומופוב" ענה פייגלין בסיום האירוע לשאלת כתב הג'רוזלם פוסט, וקבע את הכותרת הראשית לכל כתבהשתסקר את המפגש. כותרת שמסבירה בחלקה את המפגש כולו.

משה פייגלין ישב הערב מול כשלושים מהפעילים הבולטים בקהילה הגאה. בינו לבין הפעילים ישבה שורה של עיתונאים מגופי התקשורת המובילים, גל"צ, YNET, הארץ, הג'רוזלם פוסט, במיקרופונים שלופים, חלקם גם מסכמים על דפדפת נייר או על מסך סלולרי, ובפאתי החדר מצלמת טלוויזיה גדולה מאיימת, משל היה מדובר בחזרה כללית לביקורו של הנשיא אובמה בארץ.

מה בא לחפש פייגלין בבר נוער, בין ראשי הקהילה הגאה? בשאלה הזו אני מתלבט כבר שבוע מאז קיבלתי את ההזמנה החגיגית להצטרף למפגש.

רק לפני פחות משלושה חודשים סומן משה פייגלין, אז מועמד בפריימריז לליכוד, כאויב הקהילה מספר אחד, בעקבות טור שכתב ב-2009, במקור ראשון תחת הכותרת "אני הומופוב גאה". באותו מאמר הכריז פייגלין על ההומוסקסואליות כ"קעקוע התא המשפחתי, אבן היסוד של כל תרבות", והוסיף "יש לי פחד גדול מתופעת ההומוסקסואליות כשזו יוצאת מהארון, מקבלת לגיטימציה ציבורית רחב ומפוררת את הצבא והלאום". חבר קרוב שלי שמצא את הטור רגע לפני הפריימריז לליכוד כשלוש שנים מאוחר יותר, חלק אותו עם המלצה חמה " לקרוא ולהחליט אם רוצים להכניס לכנסת הומופוב מהסוג הגרוע ביותר". וסימן את פייגלין כאויב מספר אחת של הקהילה. בתוך יומיים חלקו את הטור כ-900 איש, וחשפו אותו לעשרות אלפי אחרים ולתקשורת. איום חדש הופיע על הרדאר של הקהילה הגאה, "ממזמן לא הרגשתי כל כך נרדף , כזה בנאדם שנבחר למפלגת הרוב. אני מקווה שמישהו יתעשת שם", כתב חבר אחר.
האם יום חמישי הזה ייזכר כיום בו ירד פייגלין מראדר האיומים הקהילתי?
ההתחלה לא הייתה מבטיחה, משה פייגלין הנמיך להבות, הכריז על התנגדותו למשכב זכר, ועל אמונתו במבנה המשפחה המסורתי, הקלאסי הנורמטיבי, גבר ואישה, הדגיש מספר פעמים כדי שאיש לא יטעה שמא הוא מתכוון למשפחות שלנו. פייגלין מאוים, כך במקור, ממתן מעמד ערכי שווה לכל משפחה אחרת.

פייגלין הכריז ש"חשיבות המפגש בעצם קיומו". אלא שעצם קיום המפגש כבר לא יכול לספק את הסחורה, לא מול הקהל הזה.אותו קהל שכבר שהקשיב ליו"ר הכנסת מספר שנה אחרי שנה על עצם החשיבות שבנוכחותו בכנס הגאווה שבכנסת, ועל אהבתו העזה לאשתו.האזין בשנה הראשונה , גיחך בשנה השנייה, וקטע את הדובר בשנה השלישית, כאשר אבי סופר קם מולו ואומר די! די, כי הזמנים השתנו וכבר איננו במקום בו עצם הנכונות לדבר איתנו, הומואים לסביות בי וטרנס, היא דבר שאנחנו מוכנים להוקיר עליו תודה.

אלא שנראה היה שפייגלין בא לדבר ולא רק להצטלם.

בהמשך הערב עלה נושא הפונדקאות, בוא הראה פייגלין התעניינות, אך גם מידה של אטימות לב. אחד הבחורים סיפר על תהליך ההכרה של המדינה בהורות על בנו, אותו הביא עם בן זוגו בהליך פונדקאות בארצות הברית, שם שניהם רושמים כהורי הילד. בארץ יידרשו להם ארבע שנים, בירוקרטיה, ועובדת סוציאלית, … מה הבעיה לא הבין פייגלין, אתה צריך להיות מרוצה, מכך שתוכר כהורה.

בשלב הזה של הערב סומנו גבולות התמרון. פייגלין מתנגד למשפחה גאה, מתנגד לשיויון ערכי, ולא יסייע בהורות. מצד שני הוא אינו רואה בהומוסקסואליות פגם גדול יותר מחילול שבת בפרהסיה, לא עוד קעקוע המשפחה והלאום, אלא הכרזה מפורשת כי ייגן על חירויותנו. אלו חירויות? פייגלין לא מפרט.

המקום בו לפייגלין ולנו יש על מה להסכים הוא דאגה לשלומם של בני נוער לסביות הומואים בי וטרנס, ובמיוחד בציבור הדתי. כאן העליתי אני נושא אותו פתחה חברתי זהורית שורק, האם יהיה מוכן משה פייגלין לנקוט עמדה ביחס למחויבותם של מורים דתיים להכיר את הנושא ולדאוג לשלומם של בני הנוער במערכת החינוך? האם ישתף איתנו פעולה על מנת לתת למורים את ההכשרה והכלים לדאוג לתלמידיהם? הרי אתם יודעים שיש לכם הומואים בישיבות, לסביות באולפנות, בי וטרנס, אתם יודעים ואתם נבוכים מכדי לקחת עליהם אחריות, להציל אותם מאובדנות, ולאפשר להם להישאר חלק מהחברה בה הם גדלים. חבר הכנסת פייגלין מהנהן, יש על מה לדבר. אני מאמין לו. בהמשך הוא מתבקש לתמוך בהרחבת חוק זכויות התלמיד כך שיספק הגנה גם על רקע נטייה מינית. פייגלין מסכים.

מה בא לחפש פייגלין בבר נוער, בין ראשי הקהילה הגאה? ארשה לעצמי לנחש בזהירות. משה פייגלין בא לנקות את עצמו מהכתם שדבק בו. הוא מדבר עם אנשים, בציבור שלו, הדתי לאומי. לאלו יש בן הומו, לאחרים בוודאי יש חברים הומואים. הוא עד לתהליך שעברה החברה הדתית לאומית, בעשור האחרון ביחסה להומואים ולסביות. תא גאה אפקטיבי גדל בליכוד בשנתיים האחרונות. פייגלין מבין לאן נושבת הרוח, והוא יודע שככל שהנושא מדובר כך יואץ התהליך. כתמים מטבעם קלים להסרה בעודם טריים וקשים להסרה ככל שעובר הזמן. פייגלין לא מתכוון להיות בצד הרע של ההיסטוריה. היום הוא יכול לקנות לעצמו מקום בתור הסמן הליברלי הסובלני של הימין, פשוט בהיותו הראשון ממחנהו שאוחז בנושא באומץ. האם הוא יעשה זאת? נותר לראות. אני מאמין שזו תהיה שיחת היום מחר ערב שבת, בבתי הכנסת.

–

הופיע במקור בבלוג של אייל ליברמן