חיפוש
My WordPress Page קו הקשב פתוח עכשיו
חיפוש

פולמוס תורני: האם חברותא טוב או רע ליהודים?

גוף כמו חברותא לא מפחד לשמוע ביקורת בונה * מי ייתן שהדברים יעוררו דיון פנימי כדי שבסופו של תהליך נסיק מסקנות, אם ישנן, ונצא מחוזקים

havruta_discussionעוד מעט אנו חוגגים יום הולדת שנתיים, ואליבא דיהדות – יום הולדת אינו זמן של שמחה בלבד אלא גם זמן של התבוננות פנימית ושל חשבון נפש.

ברור שגוף כמו חברותא אינו חף משגיאות. כולנו יודעים שכשיש גוף גדול כל כך שמכיל אנשים רבים כל כך יש גוונים שונים, יש קולות שונים, יש צדדים שונים, ויש דעות שונות ואמונות שונות. פלוני שלם עם נטייתו, אלמוני נלחם בה, אחד יוצא מחוזק רוחנית ממפגשי חברותא, והשני בדיוק להפך. השאלה שנשאלת היא אם בסופו של דבר היא אם הצר שווה בנזק המלך, כלומר אם בחישוב כולל הגוף חברותא מביא יותר תועלת מנזק, יותר שמחה מעצב, יותר קדושה מאי-קדושה.

כן, קדושה – חלק בלתי נפרד מההוויה הדתית.

כאחד מרכזי חברותא ועורך האתר, גם אני כל הזמן טרוד בשאלה הזו. אני כל הזמן בוחן את המצב ושואל את עצמי אם חברותא מעלה חיוך על פניו של הקב"ה, אם אהיה ציורי לרגע.

לפני כארבעה חודשים ערכנו מפגש שעסק בשאלה אם בחברותא יש ניצנים נאו-רפורמיים. לדיון הוזמנו רבנים ואנשי רוח שדנו בשאלה ואף הרחיבו אותה לקבוצות אחרות, כגון "קולך", "נאמני תורה ועבודה", והתשובה לא הייתה חד-משמעית.

כעת אנחנו מבקשים לשוב לדיון ואף להרחיב אותו, ולדון בשאלה אם קיומו של גוף כמו חברותא הוא דבר טוב או רע ליהודים, או כאמור – אם אכן חברותא מעלה חיוך על פניו של הקב"ה שמרוצה מקיום חברותא.

בברכת התורה,
עמית

הסיפור של נריה שמעון

"יצאתי מהארון עוד לפני שנפגשתי עם גבר, עוד לפני שהיה לי משהו עם מישהו… לא הרגשתי שום צורך לחכות לזוגיות או להתנסות. זאת פשוט הייתה ההרגשה שלי"

קרא עוד »

הרגע הא¯בינארי הזה, שהיה אמור לשמח, גרם לי בעיקר לעצב וכאב

היום הבין-לאומי נגד הומופוביה, טרנספוביה וביפוביה לא יכל לבוא בזמן טוב יותר. השנה בארוויזיון 2024 השתתפו לראשונה מתמודדים¯ות א¯בינאריים מחוץ לארון, כולל זוכה שהניפה את הדגל הא¯בינארי כשהוא ניצח.

קרא עוד »

מאז שאני זוכר את עצמי, היה לי יותר נוח לכתוב ביד שמאל

מאז שאני זוכר את עצמי, היה לי יותר נוח לכתוב ביד שמאל. זה אף פעם לא היה עניין גדול מבחינתי, פשוט בגיל מסוים הבנתי שקוראים לזה להיות שמאלי, ושרוב בני האדם משתמשים ביד ימין.

קרא עוד »

אם מצעד הגאווה בתל אביב הוא חגיגה המונית של חופש, אצלנו זה מאבק קיומי ויומיומי.

בשנה שעברה, לקראת המצעד השני, העימות בין חושך לאור הגיע לסף פיצוץ. המשטרה, בעקבות איומים לפגוע במצעד, דרשה לשנות את התוואי ולהרחיק אותנו ככל שניתן מהגרעין התורני המאיים, כלומר מהרחוב שבו גדלתי ומלב היישוב שלי. בהתערבות בג"ץ, שלמרבה המזל עדיין קיים במדינה הזאת, חלחלה ההבנה שלא יעלה על הדעת שבזמן שמצעדי דגלים ואירועי דת מתקיימים במועצה בשפע, תיאסר צעדה למען הסובלנות. בסופו של דבר, למרות נהירה המונית ומרגשת של תומכים מכל קצוות הארץ, היו שם יותר שוטרים מצועדים.

קרא עוד »

אבא יוצא מהארון.

פעם חשבתי שלאבא זה הדבר הכי נורא בעולם. אבל עכשיו, זה אצלי וזה הבן שלי. וזה לגמרי בסדר.

קרא עוד »

במשך שישה שבועות כמהתי לילד

זו האמת הפריווילגיות שלי. בין הילד השלישי לרביעי עברתי לידה שקטה, כזו שהשאירה אותי ריקה וכמהה. שישה שבועות של חוסר גדול, של ריק. (לאחריהם תשעה חודשים מהולים בחרדה אבל זה כנראה לפוסט אחר)

קרא עוד »

שתפו את המאמר