חיפוש
My WordPress Page קו הקשב פתוח עכשיו
חיפוש

פודקאסט – בגוף ראשון מיניות וגוף בחברה הדתית

ד"ר מיכל פרינס והרב אבישי מזרחי, איש חינוך, מנחה מנהלים ודוקטורנט שחוקר את ההתמודדות הרבנית עם הקונפליקט בין הומוסקסואליות ויהדות, משוחחים על להט"ב בחברה הדתית.

ד"ר מיכל פרינס בשיח על מיניות וגוף בחברה הדתית


פרק עשרים וארבע בפודקאסט 'בגוף ראשון'.
והפעם:
ד"ר מיכל פרינס והרב אבישי מזרחי, איש חינוך, מנחה מנהלים ודוקטורנט שחוקר את ההתמודדות הרבנית עם הקונפליקט בין הומוסקסואליות ויהדות, משוחחים על להט"ב בחברה הדתית.
אחד הקונפליקטים הגדולים שבין אידיאולוגיה לפסיכולוגיה בחינוך המיני נמצא בבואנו להתמודד,
כחברה דתית, עם נושא הלהט"ב בחינוך הדתי.
הידיעה שלאורך ולרוחב מוסדות החינוך הדתי, נערים ונערות,
מתמודדים עם נטייתם המינית מכריחה את אנשי החינוך
להכיר את מצוקותיהם של בני הנוער בד בבד עם הגדרת תפקידם, כאנשי חינוך, מולם.
בפרק זה נשאל:
– עם מה מתמודדים נערים דתיים שמזהים את עצמם כנמשכים לבני מינם?
– מה תפקידו ואחריותו של איש החינוך מול אותו הנער?
– מה ההצעה לתפיסה חינוכית בתחום זה?
קישור לעבודת התזה של הרב אבישי מזרחי: https://bit.ly/3crcr4D
קישור להשתלמות בנושא בהנחיית הרב אבישי מזרחי: https://bit.ly/3rQcWJN
עריכה והגשה: ד"ר מיכל פרינס
הפקה וסאונד: צופיה וינדיש

כשרציתי לגייר את הילדים

כשרציתי לגייר את הילדים, לא יכולנו לעשות את זה בארץ. אף בית דין אורתודוכסי פה לא סמך עליי שאגדל ילדים יהודים. מצאנו בית דין אורתודוכסי בניו-יורק, ותוך כדי שאנחנו מתכננים טיסה עם שני תינוקות ושמונה מאות מזוודות על פני חצי יבשת, אדם שאל אותי: בשביל מי אתה עושה את זה? מי הקהילה שלך? שלושה רבנים שמעולם לא פגשת באפר-ווסט-סייד?

קרא עוד »

אם מצעד הגאווה בתל אביב הוא חגיגה המונית של חופש, אצלנו זה מאבק קיומי ויומיומי.

בשנה שעברה, לקראת המצעד השני, העימות בין חושך לאור הגיע לסף פיצוץ. המשטרה, בעקבות איומים לפגוע במצעד, דרשה לשנות את התוואי ולהרחיק אותנו ככל שניתן מהגרעין התורני המאיים, כלומר מהרחוב שבו גדלתי ומלב היישוב שלי. בהתערבות בג"ץ, שלמרבה המזל עדיין קיים במדינה הזאת, חלחלה ההבנה שלא יעלה על הדעת שבזמן שמצעדי דגלים ואירועי דת מתקיימים במועצה בשפע, תיאסר צעדה למען הסובלנות. בסופו של דבר, למרות נהירה המונית ומרגשת של תומכים מכל קצוות הארץ, היו שם יותר שוטרים מצועדים.

קרא עוד »

אבל זה לא אירוע בודד; הוא שייך לז'אנר מפוקפק שנקרא לו "שנאה של נראות".

בחברה מתוקנת לא נבקש מחרדים "להצניע את חרדיותם". נצטרך להבין שגם אם יש בינינו קונפליקטים, חרדי צריך ללכת בביטחון ובקומה זקופה בכל מקום. גם טרנסג'נדר, גם הומו.

קרא עוד »

תהיו נאמנים לעצמכם!

לא לחיות זה לפחד. זה לשקוע בחרדות. זה להסתיר את עצמנו מהאנשים הכי קרובים אלינו.
ולפעמים זה מרגיש שאי אפשר אחרת, כי החיים האלה הם פאקינג מפחידים ואם חושבים עליהם יותר מידי – אפשר לשקוע בדיכאון קיומי.

קרא עוד »

שתפו את המאמר